בנות יקרות!

[mymay]

בנות יקרות!

בנות יקרות! היום קיבלתי עוד סטירה לפנים, לא הלכתי לעבודה, מרגישה עצבות נוראית, ריקנות.כאילו בחיים זה לא יקרה לי, לנו. האולטרסאונד אישר שאין לי יותר מה להלחם על הריון- שחבל על כל הטיפולים, ההורמונים, ההתערבויות המכאיבות- ובעיקר חבל על הזמן ושכדאי שארוץ ואקדם את נושא הפונדקאות. עזרו לי! מה אני עושה עכשיו? איך אני מוצאת פונדקאית שתעזור לנו להפוך למשפחה? כמה קשה לי לוותר.. למרות שכבר לפני שנה וחצי נאמר לנו שרוב הסיכויים שנצטרך פונדקאית, שמרתי על שביב תקווה, ואני מרגישה שהיום הוא נגוז. היום כאילו לראשונה אמרו לנו שהסיפור נגמר. מה אני עושה עכשיו?

 

[ריננית היחידה]

../images/Emo24.gif../images/Emo10.gif עצוב.. אבל...

אני רוצה לעודד אותך בטיפת האור שמתחילה להתגלות לי

ש... אם אנחנו לא יכולות להכנס להריון בעצמנו וזה כואב מאודדדדדד בלבבב אז לפחות יש את נושא הפונדקאות והאימוץ. אני יכולה לומר לך מנסיון של פחות משבועיים שיש כאן נשים מדהימותתתתתתת שתומכות אחת בשנייה. נשים שאחרי התהליך והגשימו חלום, פונדקאיות מדהימות שמרגישות שזו שליחות לעזור לנשים שלא יכולות לשאת בעצמן הריון, ויש את מירב שהקימה את הפורום המדהים הזה ועוזרת בכל שאלה. אני מציעה לך לקרוא המוןןןןןן ולדבר עם הנשים המדהימות האלו <כמו שאני מכירה אותן <כולל אותי> הן יפנו אלייך בעצמן

מחבקת אותךךךך חזקקקקקקקקקקקקקק

ומאחלת לך התחזקות והצלחה

שלחתי לך מסר במקביל

 

[מיקי1212]

קודם כל חיבוק ענקי (((((((()))))))

דבר שני כדי להתחיל את התהליך צריך אישור עקרוני של הוועדה. תמלאי את טופס 6 (ראי כי הקובץ מצורף בשרשורים למטה, ובטח מירב תצרף לך שוב) + צילום תעודות הזהות והספח + מכתב נלווה ממכם ... מקווה שתעברו בהמהרה ... ותתחילו לספור את הזמן לאחור ... ובנתיים שוב חיבוק ענק ((((((((()))))))) נשיקות מיקי

 

[אמא של מורני]

אני כל כך מזדהה עם המקרה שלך ../images/Emo7.gif

גם אני עברתי פעמיים את ההודעה המקפיאה על כך שלא אוכל ללדת... הפעם הראשונה הייתה הלם טוטאלי, הייתי חצי שנה לאחר לידה ולאחר 3 ניתוחים וההחלטה היתה שהאפשרות היחידה היא פונדקאות - הרגשתי שאני בסרט ולא סתם סרט אלא סרט טורכי. מה גם שהתגובה שלי לכך היתה בהתאם !!!! בכיתי כמו תינוקת כל הדרך מתל אביב הביתה (צפונה) וזה לא נגמר שם... אחרי שנתיים של ניסיונות נוספים לשקם את הרחם בהם קיבלנו עוד חוות דעת שציינו שאפשר רק פונדקאות גם הרופא המטפל שלי הרים ידיים.... אני חייבת לציין שגם כאן הסיפור לא נגמר. אני מייד נכנסתי לעניינים אבל בן זוגי לקח את זה הפעם מאוד קשה ורק לאחר שהוא סיים את תהליך ההתאבלות שלו התחלנו את הדרך שלנו בפונדקאות. מאיפה מתחילים? אני קראתי כל הזמן את הפורומים וראיתי שהשד לא כל כך נורא. לי זה עזר מאוד. עברתי על חוק הפונדקאת, קראתי מאמרים שנכתבו על תהליך הפונדקאות, על פונדקאיות. ניפגשתי עם שני המרכזים הקיימים בתחום כדי להבין את העניין הפסיכולוגי והכלכלי שכרוך בתהליך ועבדנו כל הזמן הזה עם יועצת זוגית שליוותה אותנו מהפעם הראשונה שאמרו לנו שלא נוכל ללדת - מומלץ בחום זה עוזר להבין אחד את הרגשות של השני ומחזק את הקשר ברגעים הכי הכי קשים ! הרי אין במצב הזה מישהו אחד חזק יותר מהשני - תזכרי שהאבל הוא לא נחלתינו האישית - יש גם בן זוג שנגזר עליו להביא ילד בדרך אחרת !!! ואז, את תראי שהכל מקבל פורפורציה אחרת. טופס 6 לוודעה, חיפוש פונדקאית (עם או בלי מרכז - זה תלוי בכם). אני שולחת לך מסר עם הטלפונים שלי תוכלי להתקשר ולשמוע עוד פרטים גם לגבי הנושא הזה. אני יכולה להגיד לך שאנחנו הולכים עם מרכז היות ואין לנו את הכוחות והזמן לחפש לבד וברור לנו שאין מצב שהבאת ילד שני צריכה לפגוע בילד שכבר יש !! שיהיה לך בהצלחה והמון המון כח !

 

[חגיתי האחת המקורית]

מה עושים עכשיו? עכשיו נלחמים!

מוציאים החוצה את העוז, האומץ, רוח הלחימה, מאוררים את הדכאון מהחיים ואומרים שלום לתהליך מיוחד ומורכב שבסופו יש אור עצום בזוהר שלו, העצב שחשתי לאחר ההודעה הדומה של הרופאים שטיפלו בי כמעט גרם לי לאבד את שפיותי, קמתי ממנו אחרי 48 שעות ונתתי את הפייט של חיי. בבריתה של הבנות שלי שנולדו מפונדקאות צבתתי את עצמי אחרי כל השנים האלו והבנתי שהתהליך הזה שאני באופן אישי לקחתי די קשה, בסופו של דבר באמת באמת, אם מורידים את כל ההילה, המורכבות הבירוקרטית ואין ספור פרטים שהוא מכיל, לקח לי פחות משנה וחצי מהרגע שהחלטנו עד לרגע שהן נולדו. זה מאוד מציאותי, ולא בגדר מדע בידיוני! חשוב לדעת שהיום בעולם עושים את זה המון!. אגב הרופאים שטיפלו בנו אמרו לנו שרפואית הסטטיסטיקה אומרת שהשתלת עוברים אצל פונדקאית לעומת השתלת עוברים אצל אישה פוריה שעברה שאיבה לפני כן, מצליחה יותר בפעמים הראשונות, הם עדיין לא מבינים מדוע אך זה כנראה בגלל שגוף הפונדקאית אינו עובר את "טראומת" השאיבה. תקראי פה הודעות קודמות ואם את בענין ל"האיץ" תהליכים ויש לך אפשרות כלכלית לשלם קצת יותר תפני למרכז מלווה. זה יעביר אותך לפסים ומקומות יותר פרקטיים. בהצלחה מכל הלב!

ואת מוזמנת לשאול שאלות.