חופש זה כבר טוב.
אני יודעת שזה לא נראה לך כך כרגע.
אבל אני יכולה להגיד לך ממש מהימים האחרונים. שאחרי שלושה ימים של חופש אמיתי, שאתה באמת עושה סוויץ' בראש ולא חושב על מה ואיך, ומה יהיה, ומה צריך לעשות ומה לא עשיתי וכל זה - אתה נהיה באמת בנאדם אחר.
אז קודם כל תנסי (וזה לא פשוט בכלל, אני יודעת, גם אצלי היה צריך גורם חיצוני כדי שיגרום לי באמת לעזוב את כל הכדורים שבאוויר, בלי להסתכל אחורה לראות אם ולאן הם נפלו) - קודם כל לנוח. לנוח בלי לחשוב על מה יהיה.
המנוחה והחופש יחזקו אותך, ואז גם המחשבות ייראו לך אחרת. כי תהיי יותר חזקה ויותר מפוקסת.
וגם ילמדו אותך לנוח - כי זה ממש ענף אולימפי
כן להוריד הילוך, כשצריך אז צריך. ומתי ואיך תעברי להילוך ראשון, ואז שני... אל תחשבי על זה עכשיו.
אני יודעת שזה קשה. אבל זה הבצפר של המחלה הזו.
זה בטח מרגיש לך טראגי (אני יודעת, הייתי שם) אבל זו נשמעת כמו בשורה טובה, שלקחת חופשה ארוכה מהעבודה.
כי להסתובב על הגלגל הזה של החיות האלה.... נו שכחתי איך קוריאם להם.. אה, אוגרים! - זה רק משאיר אותנו באותו מקום.
אתה מנסה להזיז את הגלגל ונשאר באותו מקום.
אז לעשות סטופ זה כבר התחלה של משהו טוב
ברכות