בנושא שרות התעסוקה
מירב לוי מפרסמת באתר "חדשות מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, כי נתוני איגוד לשכות המסחר מראים שרק ל-6.4% מהפונים ללשכת התעסוקה מוצעת עבודה (אגב נכון לעכשיו לא מצאתי זאת בהודעות לעיתונות של איגוד לשכות המסחר... כל הכבוד לזריזות ב NFC). כל זאת במסגרת מסע צלב נוסף שמנהל יו"ר האיגוד עו"ד אוריאל לין, מהבעלים של חברת כוח אדם לין ביכלר, למגוון צעדים שיפגעו בעובדים. ראשית שימו לב לכך שמדובר בפרסום של איגוד לשכות המסחר. האם יו"ר איגוד לשכות המסחר פועל נגד האינטרסים של הסוחרים חברי לשכות המסחר? לכאורה האינטרס של הסוחרים שלאנשים יהיה הרבה כסף לקניות... הצעדים שלו מעודדים עבודה בתנאי עבדות ... ואולי לא במפתיע, המאבק שמנהל יו"ר איגוד לשכות המסחר כנגד היכולת לעבוד בעבודה מכובדת, מעלה חשד שבכך הוא מנצל את תפקידיו לטובת קידום חברת כוח האדם שהוא הבעלים שלה והמככבת בפרסומי קו-לעובד ואתר חברה צודקת כחברה הפוגעת בזכויות עובדיה. את המאבק בכל מה שקשור לזכויות העובדים אפשר לראות בנושאים כגון: 1. היוזמה שלו לפגוע בבתי הדין לעבודה. 2. הצעת החוק בנושא הגבלת זכות השביתה שהגיש לשר האוצר בכנס בהרצליה ב 4/11/2003. שר האוצר קפץ על המציאה כמעט ככתבה וכלשונה ... 3. הנסיון לפגוע בשרות התעסוקה ולהחליפו בחברות כ"א פרטיות. כדאי לשים לב להטעיה שהוא מבצע בשימוש במונח חברת כוח אדם, כאשר אם רוצים לערב גופים נוספים, יש לוודא כי הם מבצעים פעילות השמה בלבד (כלומר שידוך או תיווך בין מעסיקים ועובדים) ולא מעסיקים עובדים ישירות או בעקיפין . אני בהחלט מסכים לכך ששרות התעסוקה לא מתפקד בעזרה במציאת עבודה. אולם הדרך המוצעת רק תחמיר את המצב ותיצור תלות בין העובד ובין חברת כוח אדם שתוכל ליצור עבד צמית ונרצע לה... אם לתמצת את החלק הרלבנטי מהפתרון, המופיע בטיוטת הרפורמה הכלכלית במאמרי הקהילה, יש להפוך את שרות התעסוקה למאגר מידע זמין ושקוף הכולל מספר מרכיבים: 1. מאגר קורות חיים של כלל מחפשי העבודה. 2. מאגר כלל המשרות הפתוחות. 3. מאגר המשרות המאויישות ע"י עובדים זרים. מאגרים אלו יהיו זמינים באינטרנט (למעט מידע הקשור בפרטיות). הציבור יוכל לעיין, ובמקרים מסויימים גם לדווח מידע. למשל על מקומות עבודה המעסיקים עובדים זרים. עמדות מחשב יועמדו בשרות התעסוקה לצורכי מחפשי עבודה עם יכולת גישה למאגרים אלו ולקישורים לחברות המחפשות עבודה בלבד. שרות התעסוקה יוכל לבצע באופן אוטומטי וידני הצלבה בין המאגרים. עובדי שרות התעסוקה יספקו שרותי יעוץ והדרכה ברישום ובהשמה. כל הגורמים הרלבנטיים, כולל משטרת ההגירה, ביטוח לאומי ומס הכנסה יהיו מקושרים למאגרים אלו. חברות השמה יקבלו ממשק למאגרים אלו ויוכלו לספק שרותי ערך מוסף נוספים. המאגר לא יוגבל לחסרי עבודה כיום אלא גם למחפשי מקום עבודה חלופי. ניתן יהיה לבחור האם להיות מוצגים במאגר או לא ואיזה מידע לחשוף, אולם המגבלות יהיו מינימליות לגבי מי שמקבלים תמיכות מהממסד.
מירב לוי מפרסמת באתר "חדשות מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, כי נתוני איגוד לשכות המסחר מראים שרק ל-6.4% מהפונים ללשכת התעסוקה מוצעת עבודה (אגב נכון לעכשיו לא מצאתי זאת בהודעות לעיתונות של איגוד לשכות המסחר... כל הכבוד לזריזות ב NFC). כל זאת במסגרת מסע צלב נוסף שמנהל יו"ר האיגוד עו"ד אוריאל לין, מהבעלים של חברת כוח אדם לין ביכלר, למגוון צעדים שיפגעו בעובדים. ראשית שימו לב לכך שמדובר בפרסום של איגוד לשכות המסחר. האם יו"ר איגוד לשכות המסחר פועל נגד האינטרסים של הסוחרים חברי לשכות המסחר? לכאורה האינטרס של הסוחרים שלאנשים יהיה הרבה כסף לקניות... הצעדים שלו מעודדים עבודה בתנאי עבדות ... ואולי לא במפתיע, המאבק שמנהל יו"ר איגוד לשכות המסחר כנגד היכולת לעבוד בעבודה מכובדת, מעלה חשד שבכך הוא מנצל את תפקידיו לטובת קידום חברת כוח האדם שהוא הבעלים שלה והמככבת בפרסומי קו-לעובד ואתר חברה צודקת כחברה הפוגעת בזכויות עובדיה. את המאבק בכל מה שקשור לזכויות העובדים אפשר לראות בנושאים כגון: 1. היוזמה שלו לפגוע בבתי הדין לעבודה. 2. הצעת החוק בנושא הגבלת זכות השביתה שהגיש לשר האוצר בכנס בהרצליה ב 4/11/2003. שר האוצר קפץ על המציאה כמעט ככתבה וכלשונה ... 3. הנסיון לפגוע בשרות התעסוקה ולהחליפו בחברות כ"א פרטיות. כדאי לשים לב להטעיה שהוא מבצע בשימוש במונח חברת כוח אדם, כאשר אם רוצים לערב גופים נוספים, יש לוודא כי הם מבצעים פעילות השמה בלבד (כלומר שידוך או תיווך בין מעסיקים ועובדים) ולא מעסיקים עובדים ישירות או בעקיפין . אני בהחלט מסכים לכך ששרות התעסוקה לא מתפקד בעזרה במציאת עבודה. אולם הדרך המוצעת רק תחמיר את המצב ותיצור תלות בין העובד ובין חברת כוח אדם שתוכל ליצור עבד צמית ונרצע לה... אם לתמצת את החלק הרלבנטי מהפתרון, המופיע בטיוטת הרפורמה הכלכלית במאמרי הקהילה, יש להפוך את שרות התעסוקה למאגר מידע זמין ושקוף הכולל מספר מרכיבים: 1. מאגר קורות חיים של כלל מחפשי העבודה. 2. מאגר כלל המשרות הפתוחות. 3. מאגר המשרות המאויישות ע"י עובדים זרים. מאגרים אלו יהיו זמינים באינטרנט (למעט מידע הקשור בפרטיות). הציבור יוכל לעיין, ובמקרים מסויימים גם לדווח מידע. למשל על מקומות עבודה המעסיקים עובדים זרים. עמדות מחשב יועמדו בשרות התעסוקה לצורכי מחפשי עבודה עם יכולת גישה למאגרים אלו ולקישורים לחברות המחפשות עבודה בלבד. שרות התעסוקה יוכל לבצע באופן אוטומטי וידני הצלבה בין המאגרים. עובדי שרות התעסוקה יספקו שרותי יעוץ והדרכה ברישום ובהשמה. כל הגורמים הרלבנטיים, כולל משטרת ההגירה, ביטוח לאומי ומס הכנסה יהיו מקושרים למאגרים אלו. חברות השמה יקבלו ממשק למאגרים אלו ויוכלו לספק שרותי ערך מוסף נוספים. המאגר לא יוגבל לחסרי עבודה כיום אלא גם למחפשי מקום עבודה חלופי. ניתן יהיה לבחור האם להיות מוצגים במאגר או לא ואיזה מידע לחשוף, אולם המגבלות יהיו מינימליות לגבי מי שמקבלים תמיכות מהממסד.