מתוך הכרות אישית עם שני זוגות שנשאו באופן דומ
דומה- (נשואים 13 שנה ו 8 שנים)
הזוגות שאני, באופן אישי, מכירה אלו זוגות מאושרים. כך שזה לא "מאשר" אומללות. לחלופין זה ממש לא "מאשר" קבלה ע"י הקהילה והמשפחה.
גם כאן זה נושא מורכב-
כאשר משדכים זוג ככה, זה כמו(הרבה יותר) שידוך רגיל.
דואגים לשידוך מתאים, נכון, שיצור בסיס, חברות, כימיה חזקים- מה שיתן פוטנציאל טוב להקמת בית.
האם זו הדרך וה"פתרון"? לא יודעת.
אבל אני בהחלט מאמימינה שבשביל מי שרוצה לקיים אורח חיים "כמקובל", להגדרתו/תפיסתו ולהקים בית של גבר ואישה- זה מעניק פתרון וזו הקלה מבורכת.
מה גם, שלתת את האפשרות של פתח פעם ב להפגש עם אחר/ת, מתוך הבנה וקבלה- זה דבר מדהים ויפה בעיניי. זה מצריך הרבה חמלה מבני הזוג.
זה פתרון, רק פתרון מסוג אחר.
