בנושא הפגיעות..

[אננדה]

בנושא הפגיעות..

שני שלום

קראתי את הדיון האחרון שלכם ונראה לי כי יש כאן מעט אי הבנה. מדובר בסך הכל בסוג אנשים שונה. וכמו שידוע לך - כל אחד מביא איתו את החוויות שלו, העבר והילדות, זכרונות מארועים נעימים יותר ונעימים פחות. סך הכל, ממה שאני הבנתי הוא שאת אדם יותר רגיש ממנו. זה לא עושה אותו אדם פחות טוב או יותר טוב. סך הכל עם ראיית עולם שונה משלך שנובעת מעבר שונה משלך

משהו בעבר שלך הפך אותך לאדם יותר "ער" לסביבה שלו, יותר רגיש ואיכפתי. תכונה זו אמנם מבורכת אך לא כולם ניחנים בה. זה לא עושה את אותם אנשים לפחות טובים. גם אם לפעמים זה נראה כך - אך כאן מגיעה השאלה - מדוע את לא מוכנה "לקבל" סוג כזה של אנשים. כי הרי אנשים הם-הם המראות שלנו וכי באמצעות אנשים נוכל לדעת ולהכיר את עצמנו מעט יותר טוב במסע המפרך. ולא לאהוב תכונה מסויימת אצל אחר, משמעו שאנו עדיין לא מקבלים את אותה תכונה בעצמנו. אני מסכימה עם "אין-שם" בכך שכל אדם אחראי לעצמו והבחירה בין להפגע או לא - היא של ה"נפגע" עצמו בלבד. השאיפה שלנו כבני אנוש (אלו המחפשים לדעת) הינה להגיע להכרה כי אנשים אין ולו מעט יכולת לפגוע בנו וכי כל ה"חיצים" שנראים לנו שנשלחים לעברנו - כלל לא קיימים.... אני יודעת שראית את ה´מטריקס´... כשניו שאל את מורפיוס אם הוא יוכל להתחמק מכדורים, מורפיוס ענה לו: "כשתגיע לשם תבין - שאין לך בעצם ממה להתחמק כלל..." להסכים עם אדם המרגיש פגוע ולצדד בו - דהיינו לחזק את טעותו בכך שהוא אכן יכול להפגע מדברים שאנשים אחרים מכוונים כלפיו - בעוד שכל מה שהם עושים בעצם - הם מכוונים את דיבריהם לעצמם מבלי מודע - באמצעות הסביבה שלהם. מקווה שהבאתי קצת

וגם אם לא אז לפחות מנה גדושה של

, אני.

 

[adam33]

משום מה אני..

אני חושב שהאנשים הינם שונים ויש שלוקחים דברים בצחוק וזו דרכם להתמודד עם דברים מסוימים אבל מכיון שהם לא מכירים את האחר הם מתעצבנים מדוע האחר נפגע " והרי זה לא היה במטרה לפגוע" מסקנה " אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" והרי זו כל התורה כולה...

 

[אננדה]

היי אדם../images/Emo42.gif

"אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך". אני מסכימה מאוד עם המשפט הזה - אך מה אם אותו אדם אינו יודע לקבל אהבה, נניח? אם נחשוב על אותו משפט - אך בהיפוך נקבל: "ואהבת לרעך כמוך"... לא הייתי רוצה שמזוכיסט יאהב אותי כמו שהוא אוהב את עצמו

כל מה שהתורה באה לאמר באמצעות המשפטים הללו - היו רגישים לזולת. היו איכפתיים לזולת - כי הרי מי יש לנו אם לא אחד את השני? "לא טוב היות האדם לבדו" אך שוב אומר - אם אדם רגיש יותר לזולת או רגיש פחות זה לא עושה את אותו אדם יותר או פחות טוב!! זה סך הכל מראה שהאדם הרגיש יותר - חווה בחייו חוויות מסוימות ש"הפכו" אותו להיות יותר רגיש לזולת (אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך) ואילו האדם השני (ה"פחות" רגיש) לא חווה חוויות כאלו מימיו ולא היה לו כל צורך "לחדד" את רגישותו כלפי אנשים אחרים. ובסופו של דבר נוצר מצב בו האחד - מחבק כל צער ויגון ואילו האחר - לא מתרגש מדרמות של אנשים אחרים. סך הכל טיפוסים שונים שמגיבים שונה למקרים מסויימים. כולנו כאן ביחד !! כולנו כאן (רובנו בכל אופן) באנו להאיר את הדרך. לאחרים ולעצמנו. אז במקום להתנגח אחד עם השני, התאחדו יחדיו וצרו כוח הרבה יותר חזק מזה שלכם כיחידים.

ו-

אני.

 

[אין לי שם בסדר?]

יש לי עוד דוגמאות!

אם למשל בן אדם משבט הקניבלים רוצה לעשות לך טובה. או בן אדם שמאמין בזריק הבתולה הקדושה לאל התנין. או שערבי יעזור לך להתאבד כדי שתגיע לגן עדן עם 72 בתולות (או כמה שזה) הממ.. נאא, בעצם הדוגמא שלך יותר טובה

 

[שם ים]

לא ברור כבר למה זה קשור..

אשמח לקבל תגובה. ................................................... אני חושבת שצריך אומץ כדי להיפגע. אני חושבת שכשאדם בוחר לא להיפגע מסיטואציה שכן פוגעת בו, אז בעצם הוא יפגע כיפליים בסיטואציה דומה אח"כ. ......... אני חושבת שצריך אומץ כדי לומר ´ניפגעתי´, כי יש כאלו עדין בעולם, שרואים בזה חולשה. .................. אני חושבת שכדי להבהיר דברים, צריך לדבר עליהם. ...................... אני חושבת שכולנו חושבים ניפלא. כל אחד ואחד מאיתנו. אך כדי לנהל שיחה, צריך לדבר אחד עם השני, ולא שכל אחד יזרוק את דברו ויטוס לעולמו ויסתגר בו. ............................ אני חושבת שמה שניפלא בתיכנון הפורום הזה, זה שאפשר ממש לדבר. .......................

 

[שם ים]

ועוד משו פיצי..

אני חושבת שלעיתים, בגלל שכל כך קשה להיפגע, משום שזה סיכון ריגשי.. מכה לרגש.. אני חושבת שמעדים (בוחרים????) להתגונן.. ואז במקום להיפגע נעלבים..(כן, זה שונה-להעלב ולהיפגע) (אנסה אח"כ לחשוב למה

) ואז מעליבים בחזרה.. למי יש ... יותר גדול.. ועוקצים ואז זה בכלל לא ניגמר. כשבעצם, אם רק היינו אומרים ´ניפגעתי´... והצד השני, במקום להתמלא ברגשות אשמה, ולנסות לכסתח על זה בעוקץ נוסף, היה פשוט מבקש סליחה... או או או או כמה היה נחסך מאיתנו. אואואואו.

 

[אננדה]

היי שם ים../images/Emo140.gif

החכמה היא לא "לטאטא" את הדברים מתחת לשטיח. יש מה שנקרא - תסריטים שחוזרים על עצמם. אם היה ונפגעת ממישהו-משהו ולא טיפלת בבעיה עצמה - במקום להתעסק בטפל - לא תוכלי למנוע את חזרתה של אותה פגיעה. בדיוק כמו חו"ח מחלה. לא הקפדת לקחת אנטיביוטיקה - המחלה תחזור על עצמה. ויש לה נטייה לחזור - כי המקום עדיין רגיש. עדיין חשוף. אנו כל הזמן פגיעים - אי אפשר להיות חסינים להכל. אך אפשר להקטין מינון הפגיעות שלנו בכך בניקח את הדברים - וננסה להבין למה נפגענו. בכך ללמוד עוד משהו על עצמנו - ובכך להאיר לעצמנו בעצמנו את האור איפה שהיה קודם חושך אחת הדרכים הכי "קלות" ללמוד על עצמנו עוד דברים הינה באמצעות בני הזוג שלנו. בעצם היותם בני הזוג שלנו - אנו הכי חשופים אליהם מיתר האנשים. ובתור חשופים שכאלה - אנו גם הכי פגיעים בעולם. ואנו מסתובבים כל הזמן בהרגשה שאותו אדם אוהב אותנו ולכן לא "יפגע" בנו לעולם. עלינו למקד את האנרגיות יותר פנימה לתוך תוכנו. ולהבין - למה נפגענו? למה אנו מרגישים ככה? ולא להתעסק למה "הוא" עשה לי ככה וככה.... אלא למה "אני" מרגישה ככה כרגע. את צודקת בכך שאם אדם בוחר לא להפגע - יפגע אח"כ כיפליים ה"בחירה" לא להפגע - נובעת מההכרה שהכל אצלי. הכל בראש שלי. אני זה שלקחתי את המקרה/מעשה שהאדם מולי עשה - והשלכתי את זה על עצמי ועל הזכרונות שלי. החכמה היא לגלות ו"לחשוף" את הפצעים שלנו ע"מ שנוכל לטפל בהם כיאות לבל יחזרו על עצמם. ולאחר מכן - כשאותו מקרה יקרה בשנית הוא גם יחלוף לידנו. מבלי "לגעת" בנו. מי כמוני אוהבת את הפורום הזה. האמיני לי

וזו היתה כל הכוונה שלי בהודעה - להביא מעט

כי משום מה היה לרגע

... אבל מי אני שאשפוט אחרים

אוהבת את כולכם, אני.

 

[שם ים]

את יודעת משו?

את צודקת. אני, כשאני ניפגעת ומדברת על זה, ומבינה למה ניפגעתי, אח"כ, בסיטואציה דומה, אני ניפגעת פחות, ולאט לאט זה נעלם. ................. הכי הבנתי זה שקשה לקבל ביקורת. ויותר הבנתי, דרך פורום ´משחקי נחיים´, שלהעביר ביקורת זה לא מועיל. אפשר לנסות לדבר. כי כשמעבירים ביקורת וזהו זה סתם לא משיג שום מטרה. ביקורת מבקרת והולכת..ככה כבר רשמתי. ................. והכי קשה זה שכעושים טעות, ובוחרים להתגונן במקום ללמוד ממנה. ................ אין לי יותר ריכוז לנושא הזה.. מצהירה על פסק זמן

 

[אננדה]

מתוקה../images/Emo42.gif

אני שמחה לשמוע שהדברים שרשמתי כבר מוכרים לך וכי את כבר פוסעת בשביל שמוביל אותנו להכרה העצמית ולאחדות שלנו עם עצמנו ועם כולם. ביקורת, כל ביקורת היא אמנם ביקורת בונה אך ה"דרך" שבה מעבירים את הביקורת היא החשובה. ביקורת שאינה מגיעה מהמקום הנכון ומבלי להכיר בכל העובדות ובאנשים שמאחורי הדברים - יכולה אף ליצור התנגדויות אצל אותו אדם. ובכך לא השגנו שום תועלת. שתהיה לכולנו שבת שקטה ורגועה עם הרבה

ואהבה לכולם כאחד, אני.

 

[אין לי שם בסדר?]

היי אננדה

את מדהימה את יודעת? כשאני קורא את הדברים שלך אני מרגיש כאילו אני כאילו את מילותי שלי.

 

[אננדה]

../images/Emo9.gif תודה

כנראה שחווינו חוויות דומות במהלך חיינו וראינו את אותם סרטים

שוב תודה על המחמאה

, אני.

 

[אין לי שם בסדר?]

את צודקת

אבל לא הבנת את אננדה נכון. קצר בתקשורת.. נסי לקרוא שוב מה שהיא כתבה ולשים לב לפרטים. אני מסכים איתך שתקשורת והבהרת ציפיות זה הטריק וגלגל ההצלה היחיד למערכת יחסים. לדבר על דברים, אם משהו פגע בי, מה פוגע בי, מה לעשות לי מה לא לעשות לי.. להגיד הכל הכל. מסכים איתך במאה 101%. רוב האנשים שאת נפגעת מהם .. בד"כ לא מתכוונים לפגוע בך, אלא פשוט הולכים בדרכם שהם מכירים .. ואת איכשהו נפגעת בדרך, לא כך? הכוונה היא איך לשלוט בחייך את שלך.. ולא לתת לנסיבות להכתיב לך את המצב שלך. כי הרי אם נפגעת ממישהי, בלי שהוא בכלל התכוון לפגוע בך, למרות שיוכל להיות שאת תניחי שהוא כן התכוון .. כי זה נארה לך "כל כך ברור" ש "לא עושים דברים כאלה". אבל זה סתם משפטים ... עליך להרחיב את הראיה מעבר לעולם שלך ולהבין שאנחנו חיים באינסוף עולמות, לכל בן אדם עולם משלו עם מערכת מושגים ותכנותים שלו.. מה שפוגע בך לא יפגע באחר. ולכן ה"אחר" עלול לעשות לך את זה.. בתמימות. וכאן תפקידך כבן אדם שעוסק בהתפתחות אישית לעצור את הטריגרים, את הטייס האוטומטי, את התכנותים, להבין שזה תכנותים ישנים .. שלא משרתים אותך, לעצור את זה.. להחליט, לא להיפגע. אני לפעמים שמישהו עשה משהו שלא לרוחי ואני מרגיש שאני קצת נכנס לDOWN אני חושב על זה רגע בבהירות ואז אומר לעצמי - מי הוא שאני ירגיש רע בגללו? הוא לא שווה את זה, למה שאני אתן לו לקלקל לי את היום? וחוזר לעצמי. אין לי שיטות או משפטים נוסחאות.. תלוי בסיטוצאיה. לא יודע מה הכפתורים שלך. שורה תחתונה, לבחור לא להיפגע.

 

[חוט השני]

היי לך. וזהו.

היי לך. אין לי שום בעיה עם דעותיו של אין שם, לפיכך אין לי שום בעיה עם דעותייך שלך. אני אוהבת שוני, ומקבלת את כל הגוונים, ולא רק את הצבעים שחור- לבן. אם היית מביטה, את והוא, מעבר למה שכנראה הרגשתם כ"ביקורת" הייתם רואים שזו לא הבעיה שלי. הייתם רואים שב"מעבר", אני אוהבת את החופש שלכם, אני אוהבת את העובדה שמסוגלים לומר לכם משהו, ואתם מרגישים שלא נפגעתם, אני אוהבת את הבחירה שלכם, אבל. ויש אבל גדול. אני אוהבת את כל זה, כל עוד זה לא פוגע באחר. ואת זה אני לא מקבלת, ובזה יש לי בעיה. אני מכירה לפחות נפש פועלת אחת שנפגעה מאוד מסגנון הכתיבה הזה, אני מכירה כמה נפשות שקשה להם לקבל ביקורת בצורה הזו, כאשר הם לא מבינים בעצמם. אני מכירה, וזה מספיק לי. לא מבינה מה הבעיה בלהבין שכמו שאתם רוצים שיקבלו אתכם, כך תקבלו אחרים. תקבלו שיש מי שלא כמוכם, שלא הגיע לרמת הבנה כמוכם, וכואב כאשר פונים אליו ככה. וכאשר הוא, או את, תפנו אליו בצורה כזו, זה יפגע, בצורה שאתם לא מבינים, לא מודעים, וגם יכול להיות שהוא לא יבין בעצמו. זה לא תורם לצמיחה. אלא מפיל. וזה לא בעיה עם מי שהוא, אלא בעיה עם מה שהוא בעצמו לא מבין. ולא מנסה. וכשכותבים בפורום. יש לך קוראים. יש לך מגיבים. ויש מולך אנשים חיים שאולי עדיין לא הגיעו לרמת המודעות הזו. ואותם זה יפיל. ולא יגרום לצמיחה. ולהם זה יכאיב, ולא יגרום לצמיחה, ולזה לעולם לא אסכים. דבר אחרון באמת בנושא, כי באמת שאין טעם. אל תפני בשמו בבקשה, את מורידה מערכו, תני לו את הזכות להגן על עצמו, אם לדעתך הוא צריך, ואת הכבוד לעשות זאת, מאמינה שהוא לא צריך אותך. אם יש לך משהו לומר, עשי זאת בכוחות עצמך. מאמינה גם בך. בלי ציניות. <אם היה לך ספק> לסיכום. בבקשה תנו לי לסכם. לדעתו אין קבלה בפורום הזה ממני? אין לי מה לעשות בעניין הזה. כי לא אתן לו לפגוע. ואני בטוחה שגם גיל לא יסכים לכך. מדובר במסגרת, עם חוקים- אסור לפגוע! חוק מדהים, שהיה אידיאלי אם היה קיים גם בחיים מחוץ לכאן. לדעתי יש קבלה. אני לא שוללת את מי שהוא, פשוט לא מסכימה. זה לא חוסר קבלה, אלא דעות שונות. ואם הוא היה כותב דברים שכתב, לא הייתי מוחקת, ואף לא הייתי חושבת למחוק, אלא הייתי הופכת את זה לדיון, מה שלא ניתנה לי אפשרות לכך, עם בעד, ונגד, ובלי עצירת פיות. אך הוא כתב דברים בתגובה לדברים שאנשים שכאב להם אמרו, והוא פגע בהם. וזה מה שעוצרת, ללא דיון. וזהו. תנו לי לסיים. באמת אין טעם. בחיוך ועם קצת עיניים שורפות שני.