אסתפק הפעם בקשר לפשיזם האירופאי
א. תום שגב במיליון השביעי כותב בין השאר:. בשנת 1928 היה אב"א אחימאיר פובלציסט רוויזיוניסטי ידוע, בעל טור אישי בעיתון דואר היום, שנשא את הכותרת מפנקסו של פשיסטון. לקראת בואו של ז'בוטנסקי לארץ ישראל פרסם אחימאיר מאמר ברכה "בקשר לדוצ'ה שלנו"(19) כארבע שנים לאחר מכן היה אחימאיר בין הנאשמים שהועמדו לדין בגין הפרעה להרצאה באוניברסיטה. סנגורם של הנאשמים עורך הדין צבי אליהו כהן כתגובה על נאום התובע, שהשווה את ההתפרצות להתפרעויות הנאצים בגרמניה אמר:"ההערה על הנאצים הייתה מוגזמת, לולא האנטישמיות של היטלר, לא היינו מתנגדים לתורתו. היטלר הציל את גרמניה" זו לא הייתה פליטת פה עיתון "חזית העם" קבע כי הסנגור נשא נאום מזהיר"( עמ' 19) למרות ההתקפות על הזרם המרכזי בציונות שהוציא מידי הרוויזיוניסטים את עסק העברה, למרבה האירוניה קיימו גם הרוויזיוניסטים קשרים מסועפים למדי עם הנאצים. תנועות הנוער בית"ר פעלה בברלין ובכמה ערים בגרמניה, כחצי שנה לפני עליית הנאצים הפיצה התנועה בין חבריה חוזר הקורא להתייחס לנאצים בהדרת כבוד ואיפוק. בשום אופן אין לאומר דברים שיתפרשו כדברי עלבון לעם הגרמני למוסדותיו ולהשקפת העולם הרווחת בו". הנאצים הותירו לתנועת בית"ר להמשיך בפעולתה הרגילה: אספות, כינוסים חגיגיות. הם גם הותירו לה להפיץ עלונים משוכפלים ששידרו נימה לאומנית כמו פשיסטית"(27- ) בית"ר גם פעלה באוסטריה. בתוך כך קיימו מגעים מיוחדים עם הגסטפו. הם שלחו למשטרה החשאית תזכיר ובו הציעו את שרותיהם לארגון הגירת היהודים. ההנחה הייתה כי יש זהות אינטרסים בין הנאצים לבית"ר, כפי שהייתה זהות אינטרסים בין הסוכנות לבין הנאצים. הנאצים הותירו לבית"ר לפתוח משרד להגירה ואף הקצו מטבע זר למהגרים בתיאום עם התנועה(28-9) במחצית השנייה של 1940 חיפשו כמה מאנשי אצ"ל ארגון הטרור הרוויזיוניסטי שיתוף פעולה עם נציגי איטליה הפשיסטית, על מנת להציע להם לפעול כנגד הבריטים. הלח"י פנה לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית(28-9) ב. הקשר לפשיזם האיטלקי: By the mid-1930s, in spite of his remaining cavils over Fascism as a system, Jabotinsky increasingly oriented towards Italy. In November 1934, Mussolini set up a Betar squadron at his scuola marittima at Civitavecchia. There, 134 cadets were trained by the notorious Black- shirts and, in 1936, Il Duce himself reviewed his Zionist wards. Setting up the school in Italy could only confirm the world’s image of Revisionism as Fascist but the imperious Jabotinsky scarcely cared. He wrote to one of his Italian followers, who was handling the negotiations with the regime, that they could have set up the school elsewhere but “we ... prefer to have it established in Italy”. By April 1935, Jabotinsky had become little more than a defence attorney for Mussolini and, while in America on tour, he wrote an article, “Jews and Fascism – some Remarks – and a Warning” for an English-language Zionist paper, the Jewish Daily Bulletin: Whatever any few think of Fascism’s other points, there is no doubt that the Italian brand of Fascist ideology is, at least an ideology of racial equality. Let us not be so humble as to pretend that this does not matter – that racial equality is too insignificant an idea to out-balance the absence of civic freedom. For it is not true. I am a journalist who would choke without freedom of the press, but I affirm it is simply blasphemous to say that in the scale of civic rights, even the freedom of the press comes before the equality of all men. Equality comes first, always first, super first; and Jews should remember it, and to hold that a regime maintaining that principle in a world turned cannibal does, partly, but considerably atone for its other shortcomings; it may be criticized, it should not be kicked at. There are enough other terms for cussing use – Nazism, Hitlerism, Polizeistaat, etc. – but the word “fascismo” is Italy’s copyright and should therefore be reserved only for the correct kind of discussion, not for exercises in Billingsgate. Especially as it may yet prove very harmful. That government of the copyright is a very powerful factor, whose sympathy may yet ward off many a blow, for instance in the League of Nations councils. Incidentally, the Permanent Mandate Commission which supervises Palestinian affairs has an Italian chairman. In short – thought I don’t expect street-urchins (irrespective of age) to follow advice of caution – responsible leaders ought to take note. ] . Mussolini, My Husband (Italian film documentary).1 . 2Jabotinsky, letter to Leone Carpi, 7 October 1931, Scritti in Memoria di Leone Carpi, (D. Carpi, A. Milano, A. Rofe, eds), p.42. . 3 Jabotinsky, Jews and Fascism – some remarks – and a Warning, Jewish Daily Bulletin, 11 April 1935, p.3. ג. על ההיסטוריה של הארגון הצבאי הלאומי. ב11 לינואר 1941 חתם אברהם שטרן, מנהיג לח"י בו אחד ממנהיגיו היה יצחק שמיר לימים ראש ממשלת ישראל, מסמך חוזה אותו שלח למנהיגי הריך השלישי. מסמך זה הידוע בשם מסמך אנקרה, נמצא בשגירות הגרמנית באנקרה לאחר המלחמה. הוא חתום בשם "הארגון הצבאי הלאומי", NMO לח"י פרש מהארגון המשותף לו ולבגין על רקע חילוקי דעות אסטרטגי בעוד שבגין דרש להפסיק את הטרור כנגד הבריטים והוא עשה טרור נרחב כנגד הערבים, כאשר דין יאסין הידוע ביותר, אך זו רק דוגמה אחת, ללח"י הייתה אהדה לנאצים. מסמך זה ניתן למצוא ב 1."Proposal of the National Military Organization - Irgun Zvai Leumi - Concerning the Solution of the Jewish Question in Europe and the Participation of the N.M.O. in the War on the side of Germany." Original text found in David Yisraeli, The Palestine Problem in German Politics. 1889-1945. (Ramat Gan, Israel: Bar Ilan University, 1974), pp. 315-317, Brenner. Zionism, p. 267
