בן 4.9 שבוכה ללא הפסקה

[רוגרוגית]

בן 4.9 שבוכה ללא הפסקה

בני האמצעי בוכה המון: כשהוא לא מקבל צעצוע מאחיו, כשלא משתפים אותו במשחק, כששמים לו על הצלחת אוכל שהוא לא אוהב. הבוקר הוא בכה כי הוא רצה לשבת בכסא ספציפי סביב השולחן. 6 כסאות סביבו ורק אחד היה תפוס והוא רצה דווקא אותו (כי שם ישב אחיו). בגלל זה הוא עמד ובכה בשש בבוקר ולא פסק עד שאחיו סיים לאכול ופינה את הכסא. למעשה, גם אחרי שהכסא התפנה והוא התיישב, הוא המשיך לבכות כי הוא פשוט כבר לא הצליח להפסיק!

. יש לו אח גדול ואח קטן בעלי אופי נוח יחסית שמשחקים יפה ביניהם והוא מגיע הרבה פעמים ומפריע להם, מעצבן אותם באמצע המשחק וכמובן בוכה כאשר משהו לא מסתדר לשביעות רצונו.הוא מסוגל להיכנס התקפות בכי ארוכות גם כשיש אצלו חבר - זה לא מזיז לו בכלל.
אני ובעלי מאד מתוסכלים מן המצב - כבר היינו אצל שתי פסיכולוגיות שנתנו עצות שלא עזרו לנו כלל; נהגנו בסבלנות- דיבור שקט, חיבוקים; נהגנו בקשיחות- עונשים וכו'. כלום לא עזר עד כה. מה שקורה כיום בד"כ הוא שאנחנו צועקים עליו - ושונאים את עצמנו בגלל זה.

עצות, מישהו?

 

[ייעוץ לכיל הרך]

תגובה ל- בן 4.9 שבוכה ללא הפסקה

שלום לך
ראשית אני רוצה להביע את תמיכתי ולחזק אותך ואת בעלך על הפתיחות בניסיונותיכם לקבל עצות מאנשי מקצוע ועל הגמישות לשנות דרכי תגובה למען ילדכם. המודעות היא חיונית ובכוחה לעזור לשם בחירת תגובה מתאימה שתתרום להתפתחותו של הילד ותשמור עליכם ההורים ממוקדים ורגועים.
מהאווירה של דברייך אני מבינה כי את ובעלך מתמודדים כרגע עם מצב מאתגר. הייתי רוצה להציע לך כמה דברים:
1 . פעמים רבות אנו מגיבים לילדנו כפי שנהגו בנו כילדים או הפוך מכך. בשני המצבים אנו לא מועילים לילד כיוון שפועלים מתוך הכאב של עצמנו ולא מתוך הבנה של הצרכים הייחודים של הילד. אני מזמינה אותך ואת בעלך לחשוב כל אחד לעצמו על הכללים שהיו בבית הוריכם. האם קיבלתם כל מה שרציתם בתור ילדים? האם אסרו עליכם דברים מסוימים? כיצד השגתם את מבוקשכם בתור ילדים. האם היו כללים במשפחה? מה הם? האם הם היו ברורים או נתונים לפרצה? כיצד התייחסו אליכם כשבכיתם? האם היה מותר לבכות? מה הייתה החוויה הקיומית שלכם בתור ילדים בנוגע לשפע ואו מחסור? לאחר שתענו על שאלות אלה, תבדקו איך אתם מגיבים כיום ומדוע? וכיצד הייתם רוצים להגיב בהתאם לצרכי ילדכם.

2. אני מזמינה אתכם לחשוב על עצמכם כהורים בתפקיד של מנהיגים הומאניים. כיום לפי דברייך, לא ברור מי המנהיג בבית. ילדים הם חלשים וצריכים לדעת באופן רגשי שיש להם על מי לסמוך. פעמים רבות הורים חוששים שאם ייתנו כללים לילדם, הוא לא יהיה מרוצה ויאהב אותם פחות, אך לא כל הדבר נהפוך הוא. ילדים זקוקים לכללים, לסדר, לסמכות, להורים שיובילו אותם ויתנו להם בחירה, אך מתוך מסגרת ברורה לדוגמא: במקרה שתיארת אם ילדך לא אוהב את האוכל ששמת לו בצלחת אמרי לו "מה תבחר לאכול פתיתים או אורז". אני ממליצה לך ולבעלך לשבת יחד ולקבוע סט של כללים רצויים שיתרמו לילדכם ולבריאות הנפשית שלכם כהורים. מה החזון שלכם בתור הורים? כיצד הייתם רוצים להעביר את המסרים שלכם? מה המסרים שלכם? אילו ערכים הייתם רוצים להעביר לילדכם? מה אתם רוצים לחזק אצל ילדכם? כתבו את החזון והכללים, תלו אותם בבית. היו נחושים, ברורים ועקביים בכללים הללו, גבו זה את זה בשותפות ותנו הסבר הגיוני וקצר לכל כלל שמאחוריו עומדת טובתו של ילדכם. כללים אינם עונש, אלא אמירה ברורה של התנהגות רצויה.
3. חזקו את הילד כשהוא מתנהג בצורה טובה. ברגע שהוא יראה שהוא מקבל מכם תשומת לב על התנהגויות חיוביות, הן יגברו. לדוגמא אם שני הילדים יושבים בשולחן ואחד בוכה והשני אוכל בשקט. חזקו את הילד שאוכל בשקט ותפרגנו לו, כך הילד שבוכה יראה כי כדאי לו לאכול בשקט.

4. כלי נוסף שיכול לעזור לכם הוא א.א.א. (אמפטיה, אבל, אלטרנטיבה) לדוגמא: "אני מבינה שאתה רוצה לשחק עם האחים שלך, אבל הם כרגע משחקים במשחק שהוא לא לגילך, אם תשתף פעולה אני אשחק איתך משחק שאתה אוהב"

5. דוגמא לתגובה רצויה נוספת לאותו מצב תדגיש את האחריות בבחירה של הילד: "אם אתה בוחר להפסיק להציק לאחים שלך אז זה אומר שאתה בוחר לראות את התוכנית X בטלוויזיה היום"
במידה והוא ממשיך בהתנהגות השלילית: "אם אתה בוחר להמשיך להציק לאחים שלך אז את בוחרת לוותר על צפייה בתוכנית X בטלוויזיה"
אם הילד ממשיך להציק: "היות ובחרת להמשיך להציק אז בחרת לא לראות את התכנית X בטלוויזיה"

בהצלחה
שרית דיין
סטודנטית לייעוץ בגיל הרך, אוניברסיטת תל אביב