בן 4 מתפרע ללא שליטה
בני, בן 3 ו-10 חודשים היה ילד שובב מאז ומעולם. עם זאת, לאחרונה אנו חשים כי איבדנו כל יכולת לרסן אותו והתנהגותו הופכת מסוכנת וובלתי נסבלת - הוא משתולל, מרביץ (גם להוריו), זורק וכשהוא ננזף ברגע המעשה הוא פשוט החייך (ברור לנו שזה חיוך של מבוכה ולא שמחה לאיד). תמיד השתדלנו להציב גבולות ולא להשבר מטעמי נוחות כי היה לנו ברור שהילד בודק גבולות אבל לצערנו, התנהגותו אינה משתפרת, הוא מגיב בצורה אינסטינקטיבית לא ניתן ללכת איתו לבתים של חברים כי הוא תמיד יכה או יהרוס משהו, היום חוויתי איתו חוויה קשה כאשר היינו בסופר והוא רצה להוביל את עגלת הקניות בעצמו-נתתי לו להוביל, אבל כשראיתי שהוא מתחיל לרוץ ולהתפרע עצרתי אותו בכוח והתרעתי בפניו שישאר עם העגלה לצידי. ברגע אחד של חוסר שימת לב הוא פתח בריצה עם העגלה והתנגש במדף הכלים מזכוכית. בתגובה, הושבתי אותו בעגלה והודעתי לו בכעס כי אינני מרשה לו לזוז, אח"כ לקחתי אותו הביתה דיברתי איתו על הדברים באוירה של כעס, נתתי לו לאכול ושלחתי אותו למיטה מבלי שאשב לידו ואחבק אותו(כפי שקורה בכל לילה). בנוסף, אסרתי עליו לקום מן המיטה למרות שבכה והתחנן. שאלותי הן: כיצד עליי לנהוג כדי למנוע ממנו להתנהג בפראות? כיצד עלי להגיב ברגע שהוא מתפרע/ מרביץ? האם תגובתי בארוע הסופר היתה נכונה/ יעילה? האם נכון להזהיר אותו לפני שמגיעים למקום (לדוגמה לא להרביץ לילדים)? חשבתי להעניש אותו בכך שאכריח אותו לישון צהרים בגן (עונש מהותי מאוד עבורו) בתואנה שהוא עייף ולכן הוא משתולל (אם כי אני לא מאמינה שזו הסיבה) אנא עזרו לנו- אנו מאוחדים בגישה כלפי הילד וחינוכו אבל נכשלים לחלוטין.
בני, בן 3 ו-10 חודשים היה ילד שובב מאז ומעולם. עם זאת, לאחרונה אנו חשים כי איבדנו כל יכולת לרסן אותו והתנהגותו הופכת מסוכנת וובלתי נסבלת - הוא משתולל, מרביץ (גם להוריו), זורק וכשהוא ננזף ברגע המעשה הוא פשוט החייך (ברור לנו שזה חיוך של מבוכה ולא שמחה לאיד). תמיד השתדלנו להציב גבולות ולא להשבר מטעמי נוחות כי היה לנו ברור שהילד בודק גבולות אבל לצערנו, התנהגותו אינה משתפרת, הוא מגיב בצורה אינסטינקטיבית לא ניתן ללכת איתו לבתים של חברים כי הוא תמיד יכה או יהרוס משהו, היום חוויתי איתו חוויה קשה כאשר היינו בסופר והוא רצה להוביל את עגלת הקניות בעצמו-נתתי לו להוביל, אבל כשראיתי שהוא מתחיל לרוץ ולהתפרע עצרתי אותו בכוח והתרעתי בפניו שישאר עם העגלה לצידי. ברגע אחד של חוסר שימת לב הוא פתח בריצה עם העגלה והתנגש במדף הכלים מזכוכית. בתגובה, הושבתי אותו בעגלה והודעתי לו בכעס כי אינני מרשה לו לזוז, אח"כ לקחתי אותו הביתה דיברתי איתו על הדברים באוירה של כעס, נתתי לו לאכול ושלחתי אותו למיטה מבלי שאשב לידו ואחבק אותו(כפי שקורה בכל לילה). בנוסף, אסרתי עליו לקום מן המיטה למרות שבכה והתחנן. שאלותי הן: כיצד עליי לנהוג כדי למנוע ממנו להתנהג בפראות? כיצד עלי להגיב ברגע שהוא מתפרע/ מרביץ? האם תגובתי בארוע הסופר היתה נכונה/ יעילה? האם נכון להזהיר אותו לפני שמגיעים למקום (לדוגמה לא להרביץ לילדים)? חשבתי להעניש אותו בכך שאכריח אותו לישון צהרים בגן (עונש מהותי מאוד עבורו) בתואנה שהוא עייף ולכן הוא משתולל (אם כי אני לא מאמינה שזו הסיבה) אנא עזרו לנו- אנו מאוחדים בגישה כלפי הילד וחינוכו אבל נכשלים לחלוטין.