בן 21 עם בת 16

AYELET1

New member
בן 21 עם בת 16

שמעתי דיון הכרוך בהתלבטות, האם בן 21 יכול לצאת עם בת 16? ביון היה מעורב בן ה-21. בת ה-16 לא ידעה כלל על קיומו. מה דעתכם: האם קיים כאן אלמנט של ניצול? האם הייתם מוכנים ל"כוחות בלתי שוים שכאלו"? מוזמנים להביע דעתכם בנושא.
 

גלי®

New member
בתור אחת שכל החיים הסתובבה עם

ה"גדולים" , נראה לי נורמלי לגמרי... "כוחות בלתי שווים" ? אני די מרחמת על בן ה-21 שבתי (כשתהיה בת 16 )"תתלבש" עליו.. לכדור קרח בגהנום יש סיכוי טוב יותר...
 

חני ב

New member
כשהייתי נערה

היתה לי חברה בסיטואציה דומה. היא התחברה עם בחור אחרי צבא. אני כל הזמן שאלתי אותה מה היא עושה איתו? מדוע הוא מעוניין בה, הרי הפרש הגילאים הוא גדול מאד. לא זוכרת מה ענתה, זה היה לפני כ- 20 שנה. כמובן שבסוף זה נגמר.
 

AYELET1

New member
הנקודה היא ש...

הבעיה איננה במקרים כמו הבת של גלי
(כלומר יש בעיה, אך לרא בהקשר אליו התכונתי
) וגם לא השאלה אם זה יגמר או יגיע לכדי נישואים (וזה בקשר למה שחני ציינה, שבסוף זה נגמר), אלא אם עלול להגרם נזק לנערה.
 

חני ב

New member
למה נזק?

במה הוא יכול להזיק לה? אם טוב להם יחד, זה מה שחשוב, כך אני רואה את זה. אני עדיין לא מבינה מה יש להם לעשות יחד, אך להזיק, לא נראה לי.
 

vered4

New member
הבדל ב"מקום" שבו הם נמצאים

אם הבחור בן ה-21 מכוון לדברים שהנערה לא מוכנה עדיין, הוא יכול להפעיל עליה לחץ לא בריא. נכון שבסיפורים אפשר להגיד לא, ולא מתאים ואולי יותר מאוחר. במציאות הלחץ קיים, במין, אבל לא רק.
 

AYELET1

New member
בדיוק מה שורד כתבה...

הלחץ וההשפעה שיש לבחור בוגר על "ילדה" לא רצויים. ניתן לנווט ולתמרן בעזרת כוח זה , למקומות שלא תמיד יהיו הרצויים והממומלצים לנערה.
 
מותר לתת להם לקפוץ באנג´י?

אז יש לי ילד שהוא בן 18 כיום, אבל קודם הוא היה בן 16 ואז הייתה לו פרשיית אהבים עם צעירה בת 25.. כלומר- הפרש של 9 שנים בינו ובינה. היו לנו התלבטויות קשות, כהורים, לקבוע את הגבולות את המותר ואת האסור. לא אהבתי את הקשר בניהם (איזו לשון מעודנת להגיד את זה). אבל העמדה החד משמעית שלנו, אי ההסכמה הרעיונית, הצגת הצד הפחות מאוזן בקשר, והצפת ההפסדים שלו,היו חלק משיגרת יומנו אז. הזמן עשה את שלו-ואחרי שנה, הם נפרדו. מה בא הוידוי ללמד- אחריות שלנו כהורים, לדעתי, להראות את הדרך להמליץ, לייעץ, להציע. ההחלטה בסופו של דבר היא של הנער/ה גם אם היא לגמרי שגויה בעיננו. זה כמו לראות ילד עומד מעל המגלשה של ארגז החול מתכנן לקפוץ את קפיצת הבאנג´י של החיים שלו. אנחנו יודעים שזה מסוכן אנחנו אומרים לו את זה. אבל הוא יחליט לבד ,אם הוא קופץ ואם לא. אני חיכיתי למטה עם המזרון הרך להקל את הנפילה וההתרסקות. אבל אני לחלוטין יכולה להבין את הקושי לראות אותו רגע לפני ההתרסקות.
 
למעלה