היי ../images/Emo24.gif
אני אמנם לא משתייך לפורום הזה, אבל עברתי פה.. וקראתי את ההודעה שלך. אני מבין אותך, בערך.. כלומר . אני מאמין שאתה לא היחידי שחווה או יחווה אתזה. להיות הומו זה לא דבר מצער. זה אמנם קשה יותר, אבל מה שקשה יותר שווה יותר , לא? וזה לא ככ שונה מלהיות סטרייט.. בסופו של דבר אתה בן אדם עם רגשות רצונות וחלומות. מה שמבאס ומצער פה זה תגובת הסביבה, הסביבה לא הכי מבינה מה הקטע שגבר יהיה עם גבר.. זה נראה להם שגוי ופסול ובגלל זה כל התגובות השליליות הנלוות. אתה הומו, זה צעד גדול לומר. אתה רואה אתזה כמשהו מבייש, אבל אין בזה שום פסול. ונכון שזה מביך, במיוחד בסביבה שקרובה אלייך אבל לאט לאט אני מקווה שתצליח להתמודד עם זה. מה שקרה אצלי.. זה בערך בגיל שלך ידעתי אתזה. וכולם גם בבצפר שיערו שאני כזה.. בגלל כל מיני סממנים חיצוניים ואחרים.. אז היו קוראים לי הומו, ואני הייתי צריך תמיד לומר אני לא אני לא.. כי בכל זאת.. כשאתה ביסודי\בחטיבה אתה לא ממש מבין אתזה שהומו זה לא משהו רע. אתה כמו שאר הסביבה חושב שהומו זה רע, אבל זה לא . בכיתה י' כשאנשים היו קוראים לי הומו, הייתי עונה להם, אזמה?! (ועוד לא יצאתי מהארון) . באותה שנה אפילו הייתה לי חברה לאיזה שבועיים.. עדיין לא הייתי סגור על זה שאני הומו, למרות שבפנים ידעתי שאני נמשך לבנים. הייתה לי את תקופת האינטרנט שבה החברים מהאינטרנט ( אלו שלא פגשתי בחיי היום יום) היו יודעים שאני הומו.. בכיתה יא' , כשהיה לי חבר ( כזה שנהיה מהאינטרנט), החלטתי לצאת בפני השכבה שלי.. ועכשיו שאני ביב' כולם יודעים אתזה בשכבה .. כולל מורים, יועצים וכו' [הורים בערך יודעים- כלומר , הם הבינו והכל אבל מעדיפים לא לדבר על זה או לא לייחס לזה חשיבות כלשהי]. זה תהליך מאוד ארוך, קצת מייגע, אבל הוא שווה אתזה, כי עכשיו בבצפר שלי, רוב האנשים מפרגנים לי, ואלו שלא כבר לא בקשר טוב איתי .. ואני לא שם עליהם, כי יש מספיק אנשים אחרים שהרבה יותר טובים מהם. [ ואוו חפרתי] בכל מקרה, זה תהליך.. קח אותו בקצב שלך, ואל תהיה מובך, מבויש או מרגיש שאתה לא בסדר בגלל שאתה כזה. ללהיות הומו יש גם הרבה פלוסים
... בין היתר זה לשכב הרבה יותר מסטרייטים, חוש אופנתי יותר מפותח, ועוד כל מיני יכולות תלוי בך..
בהצלחה לך .
