בן 11

[שובי ב]

בן 11

שלום היום הייתי בהלם בתי חזרה מבית הספר הביתה והיה ריח של סיגריות בבית היא פנתה לבני הקטן שהוא בן ה-11 ושאלה מה הריח והוא היה מאוד מבוהל ולכן גם המציא לה סיפור כמובן שזה נודע לי . חזרתי מהעבודה ישבנו ביחד בני ואני להכין עבודה ב ש.ב שקיבל בבית הספר ואז פניתי ואמרתי לו שאבא אמר שחסרה סיגריה אחת בקופסת הסיגריות ואמרתי מעניין מי מעשן בבית אמרתי לו אתה עשנת והוא כמובן מאוד ניבהל ולכן הוא גם סיפר לי שהוא ניסה לעשן הוא רק הדליק את הסגריה למה ומדוע אתה עושה זאת ? ואז הוא אמר לי שזה נחשב למאוד קולי לעשן ושזה מאוד מיוחד הסברתי לו שזו לא הדרך וישנם דרכים אחרות להיות קול חשוב לציין שאף אחד מבני הבית לא מעשן סתם קופסה של הגיס שלי מה אומרים לילד ? ומה נכון לעשות ? אשמח לקבל כל אינפורמציה שתעזור

 

[עינת גבע]

כלל מספר אחד הוא לא להיבהל...

שלום רב לך, כלל מספר אחד הוא לא להיבהל. עשית בחוכמה ששוחחת איתו. בשיחות רצוי להימנע מלחפש, להוקיע, להוכיח, מלנסות להסגיר או לתפוש. חשוב ליצור אוירה רגועה, מקבלת ומכילה. אווירה בה הילד ירגיש שהוא יכול לספר לנו כל דבר ואנחנו נוכל להישאר כמו שהוא קורא לזה "קול". יכולות אלה הם הבסיס לכך שהילד יפתח את אוזניו את נפשו ואת ליבו, יקשיב לנו ויתחשב בדעותינו. ילדים רבים מתנסים בשקרים, בגנבות קטנות בעישון וכיו"ב. היכולת שלנו להשפיע תלויה בתגובות שלנו. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.