בן 11, סובל מאספרגר

[הורים למלאך]

למיכל-תודה על התשובה

גם אני אשמח לקבל עוד מידע בנושא,רוצה להגיד שתחושת כעס נושאת איתה בזמן שהיא נחווית אצל הכועס גם תחושה של כוח ועוצמה רבה ולכן קשה לותר על הכעס בדרך המיידית המיתפרצת , אך עצם העלאת הנושא למודעות וההיתבוננות שם עוזרת לפתח הבנה שהערוץ הזה לא ממש מתאים , הייתי מוסיפה משלי , לגלות חמלה כלפי המקום הזה ואפשר להוסיף גם תפילה קטנה לקבל בהמשך כלי אחר לחוות עוצמה וכוח.אני חושבת שעצם הבקשה כבר תיצור מנוף למשוך כלי מתאים ולהשהות את התגובה. וכן משהו מתוק לפה לא יזיק.

 

[yonitbrk]

בוקר טוב ג'וי

אני אמא לילד בן 9 , שלא מאובחן חד משמעית כאספרגר, אך ההתנהגות אותה פירטת מאוד דומה להתנהגויות של עומר בסיטואציות שונות. אתחיל מאיומי ההתאבדות - אכן עומר משתמש בהן, אך בסיטואציות בהן קשה לו יותר להתמודד עם הדברים, או כאשר לא מקבל את רצונו , ואז מרוב תסכול מסוגל להתפרץ בצרחות ובבכי, ואז להתבטא במילים כמו : "אני רוצה למות" , או - "אני רוצה משפחה אחרת" - אם ההתפרצות בבית, או " אני רוצה לעזוב את בית הספר " - אם ההתפרצות בבית הספר. בקיצור - על פניו זה נראה כביטוי לתסכול וכעס, ולא כתוצאה מדכאון או משהו אחר. וכשרואה שלא מקבל את מה שרצה, וההתבטאויות האלו לא עוזרות לו, די מהר נרגע ומשנה התנהגות. לעיתים ההתפרצות יכולה להיות ארוכה , אך התדירות של התפרצויות כאלו יורדת . בעיקר זה קרה בתחילת השנה, כשבדק את הגבולות בכיתה, אצל המורה החדשה , וכשראה שהמורה מאוד חזקה, ולא מתרגשת, תדירות ההתפרצויות ירדה, והיום כמעט ואין התפרצויות שכאלה. מאוד חשוב להציב גבולות חזקים לילדים שלנו, הם פשוט מרבים לבדוק אותם, וסף התסכול שלהם די נמוך. ברגע שכתבת שהאבא התרגש מהבכי של הילד, וויתר לו על הליכה לבית הספר, אמרת לי את הכל. אל תשכחי שהילד מתוסכל, אינני יודעת כמה זמן הוא מכיר אותך, ואינני יודעת כמה מטפלות היו לו לפניך, וכמו שאת מספרת, הילדים כמעט ולא רואים את ההורים, כך שלדעתי, הדברים האלו מחמירים עוד יותר את מצב הילד, וגורמים לו להתפרצויות כאלו, שלדעתי מאותתים על תסכול וכעס רב. כמו כן הוא קלט, שכשההורים כבר כן בבית, הם מתרגשים מהבכי, ורוצים שקט, ופשוט יש נותנים לו את מה שרוצה, ברגע שהוא מתחיל לבכות. הגבולות שהם מציבים לו מאוד חלשים, והוא למד שבכי ואיומים בהתאבדות הם כלי נהדר עבורו להשיג דברים. תחשבו על זה, וכדאי מאוד להורים להתעורר , כמה שיותר מהר, לפני שהילדים יהרסו לגמרי, ובאמת יכנסו לגיל אז קשה יהיה לתקן את המעוות . יום נעים . יונית.

 

[joy21]

../images/Emo13.gif תודה... את צודקת לגמרי

 

[אילה333]

לג'וי שלום

שלום לך לילד הזה שאת מטפלת בו יש הרבה מזל שאת זו שהגעת לעבוד אצלו במשפחה שיש לך הרבה איכפתיות ומעורבות נראה לי מתאים במקרה שלך שמי שההורים מסתמכים עליו מבחינה מקצועית שהוא יהיה זה שגם לך יתן המלצות איך להתנהג בסיטואציות הקשות שקורות עם הילד ,בסה"כ אם יש מישהו שמלווה מבחינה מקצועית את הילד לאורך זמן אז יש לו כבר מידע על הדרכים היעילות יותר שבהם ניתן להשפיע על הילד. הילדים עם האספרגר וה-PDD הם מאוד אינדבידואלים מה שמשפיע טוב על ילד אחד עם אספרגר זה לא מה שדווקא ישפיע טוב על ילד שני עם אותה בעיה ההורים כנראה לא מרגישים שההדרכה שהם נותנים לך לא מספיקה ,הם נמצאים עם המצוקות הרגשיות שלהם עם כל הבעיות של הילד ואם הם מגיעים לפתרונות לא יעילים או להתעלמות לא נכונה זה לא בהכרח אומר שהם עושים את זה מתוך רצון מכוון להזניח את צריכה גם לראות אותם כאנשים שאת באה לעזור להם לראות מה צריך לעשות זה נכון שהם הסמכות-הם ההורים של הילד ,הם אלו שאומרים לך מה לעשות ,את זו שעובדת אצלם אבל עדיין עם כל זה את יכולה מאוד בעדינות ומאוד בדיפלומטיות למצוא את הסיטואציות הנכונות לזרוק מילה שיכולה אולי להשפיע והכל מתוך קבלת הסמכות שלהם תראי את עצמך בתור אדם שנשלח לתת עזרה לילד שזקוק מאוד לעזרה, ולמשפחה שזקוקה מאוד לעזרה,אם ההורים טועים אל תראי את זה בביקורתיות-הם נמצאים במצוקה ולא תמיד יכולים לבחור בפתרונות הנכונים,תראי איך את יכולה לעזור להם בהצלחה