אמא הייתה אישה פשוטה,
לא חיפשה כבוד, ולא חוכמה נסתרה.
לא עניינו אותה בחירות וממשלות,
רק שבנה יישב ויזקין בין הדפים והמסכתות.
בן תורה אמיתי, בלי פשרות או תנאים.
אבל כבר מהיום הראשון בישיבה,
המשגיח הרים עליו גבה.
"זה בן של חוזרים בתשובה,
לא כמונו דרך חדשה.
אל נא תהיה כאביך ואימך,
אתה תהיה בן תיירה אמיתי."
ולא הבין המשגיח החמור,
שהאמונה בו הייתה בלי הפרדה של שחור ולבן.
לא שטיפש היה – להפך,
בכל סדר – הפך את הסדר,
ולא נתן מנוחה, למיישיב התם
הוא היה מהיר כברק .
ועוקץ כדבורה,
והראש ישיבה כבר פחד להיכנס לזירה.
ובלילות —
הרחוב קרא לו, האורות ריצדו,
החברים לחשו, הסיגריות דלקו.
הוא נשם את הלילה, שאף את הבריחה,
הלך אחרי הצל, אחרי הרגע.
אבל אמא —
בכל ליל שבת,
אימא הדליקה עוד נר
"לך, בני, לך – אך דע לחזור,
כי הדרך לאמת – תמיד תאיר באור."
לא חיפשה כבוד, ולא חוכמה נסתרה.
לא עניינו אותה בחירות וממשלות,
רק שבנה יישב ויזקין בין הדפים והמסכתות.
בן תורה אמיתי, בלי פשרות או תנאים.
אבל כבר מהיום הראשון בישיבה,
המשגיח הרים עליו גבה.
"זה בן של חוזרים בתשובה,
לא כמונו דרך חדשה.
אל נא תהיה כאביך ואימך,
אתה תהיה בן תיירה אמיתי."
ולא הבין המשגיח החמור,
שהאמונה בו הייתה בלי הפרדה של שחור ולבן.
לא שטיפש היה – להפך,
בכל סדר – הפך את הסדר,
ולא נתן מנוחה, למיישיב התם
הוא היה מהיר כברק .
ועוקץ כדבורה,
והראש ישיבה כבר פחד להיכנס לזירה.
ובלילות —
הרחוב קרא לו, האורות ריצדו,
החברים לחשו, הסיגריות דלקו.
הוא נשם את הלילה, שאף את הבריחה,
הלך אחרי הצל, אחרי הרגע.
אבל אמא —
בכל ליל שבת,
אימא הדליקה עוד נר
"לך, בני, לך – אך דע לחזור,
כי הדרך לאמת – תמיד תאיר באור."
