בן שלוש וחצי

[galit050]

בן שלוש וחצי

שלום, יש לי ילד בן 3.5 שנים. שמתי לב שבני אובססי לגבי סדר במובנים מסוימים לדוגמא: - אם מגירת שידה פתוחה או דלת ארון פתוחה הוא חייב יהיה לסוגר מיד,ולא יהיה רגוע עד שיסגור. - אם אנו לוקחים 2 ספרים למיטה לקרוא, וסיימתי ספר אחד לקרוא לו מיד הוא ניגש לסיפרייה להחזיר את הספר הוא לא ימתין עד שנסיים לקרוא את שני הספרים ואז יחזיר ביחד. מה דעתך על זה? האם זהו סוג של אובססיה ? וכיצד עלי להתחייס לגבי ההתנהגות של בני? תודה

 

[גרא.]

galit050,זו אינה אובססיה במובן הפתולוגי של

המונח,אלא התנהגות של חיקוי,שנלמדת דרך התנהגות ההורים,כאשר הילד עושה מה שהוא כנראה חושב שמצפים ממנו.אפשר להניח מתאור ההתנהגות הזו,שאינה מתייחסת לכל תחומי החיים של הילד בבית,אלא ספציפית לנושא של סדר .אלא אם כן יש התנהגויות נוספות,החוזרות על עצמן,שוב ושוב,כמו רחיצת ידיים שוב ושוב. להערכתי,אין מקום להתייחסות מיוחדת להתנהגות הזו,אין מקום לדאגה,וכל מה,כדאי לעשות זה להתעלם ממנה,ולא להגיב.

 

[galit050]

בבקשה עוד שאלה שקשורה ל"סדר"

שלום, אני מודאגת כי עלי לציין כי גם אני כזאת "מסודרת:",(ולא הייתי רוצה שיהיה כמוני) יכול להיות שזהו גנטי ? והאם יש מקום למנוע זאת כבר מגיל צעיר וכיצד ? והאם להשתדל לא ליד הילד להיות כל כך "מסודרת,? תודה

 

[גרא.]

galit050,כפי שהיה צפוי ,בנך מחקה את התנהגותך

והוא כנראה אינו מכיר התנהגות אחרת.הנטייה לאירגון וסדר,למיטב ידיעתי אינה גנטית,אלא נרכשת.יתכן שאת בילדותך רכשת את הנטייה הזו מהורייך,אמך ו/או אביך. סביר להניח שיקשה עלייך להיות מבולגנת ולא מסודרת בנוכחותו,זה בניגוד לאופייך.ולכן לא זו הדרך אלא ע"י התעלמות מכוונת מההתנהגות שלו,פשוט תני לו לעשות מה הוא שהוו רגיל ונוהג לעשות.תשומת לב מוגזמת,יכולה לגרום לתוצאות הפוכות.

 

[יעל ניסן]

ממה שכתבת

"הוא חייב לסגור מיד ולא יהיה רגוע עד שיסגור" מעיד על חרדה ברמות מסויימות. חרדה זה גם משהו שעובר מההורים לילדים - לא גנטית אבל מתוך האווירה בבית וה"אוי ואבוי" שיש סביב נושאים מסויימים (כמו בלגן). הילד לא יודע מה כל כך אוי ואבוי כשמבולגן, אבל קולט ממך ומהסביבה שלהערכתך משהו רע יקרה אם דברים לא יהיו במקום.