בן מרדן

Prince315

New member
בן מרדן

לא מזמן היתה לי שיחה עם אב שבנו מסרב לראות אותו.

מעבר לכאב של הדחייה, הוא הביע כעס רב כלפי האם והתייעץ לגבי נושא המזונות כאלמנט לסאנקציה.
הוא שאל: "בני מסרב לראותי ולקיים את הסדרי הראייה שנקבעו בפסק דין. האם אני חייב לשלם לו מזונות?"

כמובן שהמילה "חייב" תמיד מעוררת אותי.

אבל ניסיתי לשלוט בעצמי ובאמת לבדוק עבורו את הנושא הזה <לא לענות רק ממקום של רגש>

וגיליתי כי אב אינו מחוייב לזון את בנו המרדן המתנכר אליו, אלא רק עפ"י דיני צדקה.
דהיינו: לתת לו מזונות בצמצום כדי שבנו לא יסבול ממחסור.
הפטור אינו החלטי בכל הנסיבות שהרי בן מרדן אין להשאירו בחוסר כל.
בכל מקרה הכל תלוי בנסיבות המרדנות של הבן תוך מתן תשומת לב לעובדה שאין למדוד את התנהגותו של ילד בקנה מידה של בן אדם מבוגר.

והגילוי הזה הביא אותי לשאלות נוספות.

מרדנות או התנכרות להורה יכולה להיות מובנת בראשית של הגרושין.
כשכל האמוציות רועשות וגועשות.
יתכן שהבן לוקח את הצד שלכאורה נפגע כצורך לגונן.

אך האם תיתכן התנכרות של הילדים לאחד מהצדדים במצב של יחסים תקינים בין ההורים?
כלומר, התנכרות ממושכת... מעידה על השפעה של אחד הצדדים לרעתו של הצד השני?
מה יכולות להיות הסיבות להתנכרות ממושכת?
איך הייתם מקבלים את זה, או מטפלים בזה?
 
אין הרבה מה לעשות

התנכרות היא סוג של
בחירת צד האשמה על מצב..מטען רגשי והתחשבנות מול הורה מצב נפשי כזה
לפעמים זה מחיל מהשפעת הורה האחר
לפעמים לא..

והזמן עושה את שלו..

לפעמים הניסיון להתקרבות רק מרחיק יותר..

לחכות שהדלת תפתח של הילד..
לוודא שהוא יודע שההורה שם בשבילו..
ולחכות
 

Prince315

New member
השאלה היא

האם החיכיון צריך להיות אקטיבי או פאסיבי?
 
הילד צריך לדעת

איך וכיצד
זה מאוד תלוי ברמת ההתנכרות..

אם זה התדירות
ואם זה הדרך שיכולה להיות גם דרך צד שלישי

יש ילדים שלא יהיו מוכנים לכלום וכל ניסיון להתקרב רק ירחיק יותר
יש ילדים שלמרות הניכור יבקשו קשר אפילו רופף של מתנות יום הולדת ומיילים או קפה אחת לחודש

זה פעולת גישוש לפעמים באפלה של תקשורת..עד התקרבות

רק להיות שם..

ותאמת..
לפעמים בתקשורת עם הילדים שלי שהיא בגדול טובה
יש סיטואציות שלפעמים צריך להרפות..לזמן מה לפעמים לתקופת מה
רק מסר ברור ובטוח "אני כאן.."
 

בדד1

New member
חייב (בהדגשה) להמשיך ןלשלם את המזונות

למרות כל מה שנאמר
למרות שיש היום כבר פסקי דין
שמקלים עם אבות בתשלומי מזונות מול ילדים מרדנים
(כהגדרתם בחוק) וכל מקרה לגופו, ורק אחרי פסק דין מפורש מבית משפט



וחייב להמשיך לנסות ליצור קשר עם הילד בכל מצב
לא בצורה מעיקה אבל בהתמדה
בסופו של דבר זה נושא פרי
 

N D R

New member
כמה תשובות לכמה שאלות

אני ממש לא הייתי מציע לאב להכנס להליך משפטי של הקטנת מזונות כסנקציה בכדי לכפות קשר או לחלופין להראות שיש מחיר להתנהלות.

לא רק שזה יאמלל את האב עצמו (הליכה להליך כזה -הליך לא ברור. מהם מזונות בצמצום? מי קובע?) אלא שיהרוס כל סיכוי לשיקום.

בנושא ההתנכרות והקשר שלה ליחסי ההורים: ברור שמקרה בו ההורים נמצאים בכסאח הוא כר פורה למציאות של התנכרות אבל ההקשר לא מחייב.

דעתי היא שהתנכרות, ואפילו קשה מאוד, יכולה להיות גם כששני ההורים מנהלים מערכת יחסים טובה.

קחי לדוגמא זוגות נשואים בהם הילד מתנכר לאחר ההורים במשך תקופה ארוכה (לא מדברים ואפילו יותר מזה).
 

Prince315

New member
ילד לא מתנכר להוריו

באופן ממושך כי אינו סולח או כי בא לו.

כמו שנאמר כאן, ההתנכרות מביעה סוג של צעקה לעזרה.
כנראה שיש שם נושא לא מטופל..בהנחה שהיחסים בין ההורים תקינים.
כי להלחם בשתי חזיתות גם ביכולת ההשפעה של הצד השני וגם במקום הפגוע של הילד,
זה כבר הרבה יותר קשה ודורש התערבות.
 

sigal mautner

New member
פנים רבות לאהבה

הילד...מה הוא אומר כשהוא מתנכר? הוא יכול להגיד בזה שהוא נפגע ולהביע כעס...אבל אז תפקיד ההורים הוא לבדוק ולהסביר שהגרושים היא החלטה של שני הצדדים והיא אינה קשורה להתנהלות כזו או אחרת של הילד עצמו. יכול להיות שהילד בודק את ההורים ועורך "מבחן אהבה"... האם יוותרו עלי כמו שויתרו אחד על השניה? ויכול להיות כמו שכתבת שהוא רק השתקפות של יחסים מעורערים שבין הזוג הגרוש והוא משרת בכך צורך של אחד הצדדים. כדי להתמודד עם העניין צריך לפרוש את כל האפשרויות להתנהגות הניכור לפני שמתאכזבים מהילד.. כשהילד מתנכר זה לא סימן שהוא לא אוהב אותנו...זה פשוט סימן שהוא אוהב מאדדדדד ומגיב למשהו.
 

Prince315

New member
מבחן אהבה

איך אתה כהורה המרוחק פיזית מהילד...
יכול להתמיד, לחקור ולגלות את עובדת הניכור האמיתית?

בהנחה שיש שת"פ מהצד השני,
מה אפשר לבקש מהצד השני לטובת השת"פ הזה?

איזו תקשורת כדאי לגלות מול הילד הזה?
תקשורת תקיפה ודורשת או תקשורת רכה ומאפשרת?
כלומר, "תעשה מה שבא לך, ילד"
או, "אני עומד על כך שנתראה לשעה הערב"

:)
 

sigal mautner

New member
ויתור לעומת התעקשות

אם קיים שיתוף פעולה של שני ההורים, שני ההורים יכולים להעביר את אותו המסר שמדבר על האהבה והרצון להיות עם הילד. לגבי סוג התקשורת ואופן הפנייה.... ושוב, בהנחה שאין סכסוך בין שני ההורים... אם הילד שלך היה מסרב לראות אותך.... לא היית מתעקשת?? היית מוותרת כל כך בקלות??
 
התנכרות

התנכרות ממושכת הינה תוצאה של כמה וכמה גורמים:
1. כאב גדול מהגירושים.
2. לקיחת צד של האם כצעד מגונן
3. אכזבות רבות מהאבא שלא קיים הבטחות
4. הסטה של האם כנגד האב
5. אב שיש לו משפחה חדשה והתעלם מבנו

ואפשר לכתוב פה עוד המון המון סיבות.

מזונות הם לא חלק ממשוואה של מערכת יחסים. מזונות הם הכלכלה של הילד. וכן. אב חייב לפרנס את הבן שלו. אם היה עדיין נשוי לאשתו היה מפרנס את הבן? בוודאי. ככה גם עכשיו.

צורת הענישה כנגד הבן..לקיים הסדרי ראייה מול כלכלתו- בושה, ואין לשייך או לעשות מזה חוק.
 
בן כמה הבן?

לא דין בן "מרדן" בן ארבע כדין בן 14
עם ילד גדול אפשר לדבר, יותר, לנסות ליישר את ההדורים
עם ילד קטן יותר אפשר להתקרב במעשים
אם הוא כועס על האם, יכול להיות שהיא שותפה פעילה ל"מרדנות" של הבן? (מה זה יכול להיות? )
אולי כדאי לדבר איתה?
הקטנת מזונות, או האיום בהקטנת מזונות, יכולים להוות סנקציה נגד האם, וכבר היו מקרים שזה עזר להעלים את המרדנות
מצד שני אם היא לא שותפה, רואה בזה בעייה ומעוניינת לפתור אותה, אפשר ליזום מפגשים משותפים, האב, האם והילד
 
בן / בת מרדנים

לא חייב שאחד הילדים יתנכר לאחד ההורים ממקום של כעס על ההורה המנוכר או ממקום של לגונן על ההורה השני.

בהרבה מקרים, ניכור הורי נוצר לאחר שאחד הילדים או יותר מוסת על ידי אחד ההורים.

וזה לא משנה הגיל להסתה, כי אם ההורה המסית ממלא את הילד בצורה "נכונה" , הילד יהיה אוטומט מול ההורה המוסת.


ניכור הורי כאשר 2 ההורים בקשר טוב? כן, אפשרי, תמיד אנחנו תופסים איזה שהוא צד כילדים ומגנים יותר על אחד מההורים.
במקרה כזה, סביר להניח שהילד כועס על ההורה מסיבותיו שלו, ללא קשר להתערבות ההורה השני. ומותר לו.
 
לא משנה הנסיבות

מי המסית ומי אשם.

חובה על ההורה לשלם מזונות
וכמו כן חייב להתמיד לגלות עניין, להעניק אהבה, ולהוכיח לילד
שהוא יעשה הכל להגיע אליו ולכל הפחות תמיד להיות עבורו

ילדים בוחנים אותנו תמיד ולא קשור שוב באלו נסיבות
גם הניכור, המרדנות הם חלק ממבחן האהבה שהם בוחנים
אם הם מספיק חשובים, אהובים, שווים, וכו'

באהבה, חום ואיכפתיות מגיעים לכל אחד.
העיקביות היא סוד ההצלחה.
 

אייבורי

New member
פספסת

הסנקציה איננה כנגד האם
המזונות הם עבור הילדים
ואם הילד מרדן
הוא צריך לסבול את חרפת הרעב

כי לכל התנהגות יש מחיר, גם אם אתה בן נעוות המרדות.
 

Rtitan

New member
העלבון של האב מובן מאד...


אבל להטיל סנקציות על הבן יהיה ירייה ברגל - שום דבר טוב לא יצמח מזה.
ילדים כועסים על ההורים שלהם בכל מיני הזדמנויות, כדאי לאותו אבא לנסות להבין מה המקור לחרם שהבן הזה מחרים את אבא שלו... לא מן הנמנע שזו תוצאת פעילות "מבורכת" של האימא במודע או שלא במודע.
במצב שבו הבן כועס על האבא מתוך הזדהות עם האימא - סנקציות רק יחריפו את הכעס.

נו, זו עוד דוגמה לכוח הכמעט בלתי מוגבל שהחוק בארץ נותן בידי האמהות מול האבות...
 

טליסמה

New member
חושבת ששווה

לאב להסתכל על ההתנהלות שלו מול הבן
לפני שהוא מפנה כעס לאקסית
יכול להיות שיש שם משהו שמפריע לבן
זה לאו דווקא קשור לאם
(את מתארת מצב שהיחסים בין ההורים תקינים)
 
למעלה