בן יקר

hzmr76

New member
בן יקר

בן יקר שלי עברה כבר חצי שנה-ועדיין לא תופס איך נפטרת בפתאומיות שבוע לפני גיל 5 איך אוכל להמשיך בלעדיך?הלב נקרע ושום דבר לא יכול להשתוות לחיוך שלך אחותך הקטנה לא תזכה להכיר אותך ואני מחזיק את עצמי בכוח רק למענה מחכה כבר ליום שאוכל לפגוש אותך שם למעלה......אבא
 

raanan1953

New member
אתך בצערך

כאבך גדול ככאבי . כפי שציינתי אבדתי את בני בן 15.5 לפני קרוב לחודשיים , כנראה מדום לב . אני הרוס לחלוטין וגם לא מאמין שניתן להתאושש מכך , לעולם לא ! . אני כבר מספר ימים נוטל כדורים שהרופא נתן לי , לפחות אני מצליח לישון מספר שעות בלילה אני מקווה שאתה חזק יותר ממני ותצליח להשתקם כי אתה צעיר ממני וילדיך הם קטנים יותר , שמור על הדבק המשפחתי כי זה חשוב יותר מהכל . הלוואי והייתי יודע כיצד לחזק אותך , בשמחה הייתי עושה זאת . מאחל לך שתתחזק .
 

eaz1514

New member
לכולם אבל בעיקר לכם אבות יקרים

נזכרתי כעת במשפט שכתבה לי הרופאה הצמודה של רונן אחרי מותו: "תמיד אזכור את רונן כמו עוף חול שכל פעם מצליח לקום מתוך מהאפר וליצור את עצמו מחדש". כמה נכון משפט זה עבורנו ההורים השכולים, אנחנו חייבים לקום מתוך ההריסות אחרי האסון שמוטט אותנו ואת ביתנו ולהמציא את עצמנו מחדש, הפעם בלי הילד האהוב שלנו שנמצא במקום אחר הרבה יותר טוב, בלי סבל. לפעמים זה נראה לנו בלתי אפשרי, יש ימים מלעי אנרגיה ועשיה מבורכת. אבל אל לנו להתייאש. למען ילדנו שהלכו פיזית, למען אחיהם והמשפחה נצעד בדרך עד סופה. ואני בניגוד לאבא שפתח את השרשור הזה, לא מחכה לפגוש את רונן שם למעלה אני רוצה לחיות את החיים, לראות את אח של רונן מתחתן מקים בית מביא ילדים לעולם, להנות מהם, את רונן אני פוגשת כל שניה של חיי על פני האדמה. שבת שלווה לכל חברי הפורום אילנה אמא של רונן
 
למעלה