לכולם אבל בעיקר לכם אבות יקרים
נזכרתי כעת במשפט שכתבה לי הרופאה הצמודה של רונן אחרי מותו: "תמיד אזכור את רונן כמו עוף חול שכל פעם מצליח לקום מתוך מהאפר וליצור את עצמו מחדש". כמה נכון משפט זה עבורנו ההורים השכולים, אנחנו חייבים לקום מתוך ההריסות אחרי האסון שמוטט אותנו ואת ביתנו ולהמציא את עצמנו מחדש, הפעם בלי הילד האהוב שלנו שנמצא במקום אחר הרבה יותר טוב, בלי סבל. לפעמים זה נראה לנו בלתי אפשרי, יש ימים מלעי אנרגיה ועשיה מבורכת. אבל אל לנו להתייאש. למען ילדנו שהלכו פיזית, למען אחיהם והמשפחה נצעד בדרך עד סופה. ואני בניגוד לאבא שפתח את השרשור הזה, לא מחכה לפגוש את רונן שם למעלה אני רוצה לחיות את החיים, לראות את אח של רונן מתחתן מקים בית מביא ילדים לעולם, להנות מהם, את רונן אני פוגשת כל שניה של חיי על פני האדמה. שבת שלווה לכל חברי הפורום אילנה אמא של רונן