בן יולד?

[bzwika]

בן יולד?

שלום רב ברצוני להתייעץ בנוגע לבני בן החמש הוא נוהג מזה כמה חודשים להתחפש לבת ולהיות בהריון וללדת? הוא מודע לכך שהתנהגותו שונה ומתבייש מזרים כשהוא "יולד" אך איתנו הוא מדבר על כך בחופשיות. בתחילה התייחסנו להתנהגות זו כטיבעית היות והוא ואחותו בת ה 8 מאוד רוצים אח קטן, אך ההתנהגות החלה להיות די אובססיבית והוא מתחיל לבקש לחזור הביתה מבילויים כדי "להתחפש" זו המילה שהוא משתמש.ובוכה כאשר לא יכול להתחפש. מהי ההתנהגות הצפויה ממני כאם?

 

[נעה גל]

למה הוא צריך להתבייש?

אני חושבת, שככל שתתעסקו בזה פחות, תתנו לו להתחפש כמה שהוא רוצה, כך זה יעבור יותר מהר. אין שום דבר מביך ומבייש בילד שמתחפש, אפילו אם הוא מתחפש לאישה שיולדת. זה כנראה מעסיק אותו, וזו הדרך שלו להביע את הענין שלו בנושא (האם משהו היה נבוך אם הוא היה מתחפש לשוטר שיורה? - לדעתי לא). אולי כדאי דווקא "ללכת איתו" לספק את הסקרנות שלו לגבי לידה והתהליך שלה (ישנה קלטת וידאו שנקראת "ילד בא מאהבה" שמסבירה את כל התהליך בצורה מאוד ענינית. החסרון של הקלטת הוא הגרפיקה הפרמיטיבית שהיא עשויה בה). אחרי שהוא יגמור לעבד את הנושא עם עצמו. הוא יפסיק להתבייש.

 

[נעה גל]

הכוונה במשפט האחרון: יפסיק להתחפש

 

[ציפי ג]

ובני בן הארבע מאוד רוצה להניק

אני גם מרשה לו. די מהר הוא קלט שאין לו את האברים המתאימים.

 

[חנה בית הלחמי]

שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה

1. בניגוד לבנה של ציפי - הבן שלי רוצה לינוק ולא להניק... כמו כן הוא מאוד מאוכזב שכשיגיע היום ותיוולד אחותו, אמא כנראה לא תניק והוא נורא רוצה לראות. אני מגבילה אותו בגבולות תחושת הנוחות שלי ולא באיסור "חברתי" או "מוסרי" כלשהו. כלומר - כשזה מנג´ס (הוא יונק באוויר ו"בצחוק" כחלק מהרגרסיה הכללית של לקראת הלידה) אני אומרת שלא נעים לי ונגמר העניין. הראתי לו תמונות מאחד מספרי ההריון ודודתו שילדה השבוע הבטיחה להראות לו איך מניקים. 2. הבנים והבנות בגן, שהתחילו כחבורה מעורבת את השנה, הפכו ל"חבורת הבנים" ו"חבורת הבנות". הבנים החליטו שהם לא אוהבים יותר בנות והם לא יתחתנו איתן כשיגדלו אלא עם הבנים. יונתן ושי יהיו זוג, עומר (שלי) ורואי גם כן כבר מזמינים אולם ותזמורת... אגב - בהקשר של ההנקה הוא גם הסביר לי שאם הוא מתחתן עם בן ובן לא יכול להניק אז ההזדמנות היחידה שלו לראות את זה תהייה אחרי לידת אחותו... אני משועשעת. כששאל אותי מה דעתי אמרתי שהתקדמנו מהמצב שהוא יתחתן עם אמא וזה כבר סימן טוב. אמא שלי וההורים של אב-אחותו "בהלם", אמא שלי הסבירה לו שזה לא מקובל אז הוא ענה לה שהוא היה במצעד הגאווה והוא כבר יודע שזה אפשרי, אז אם היא רוצה הוא יסביר לה שוב. בקיצור - זורמים עם זה ועומר מדבר על זה מתי ואיפה שבא לו (בשני הנושאים - גם ההנקה). זה אצלינו בבית - אין לי עצות לאחרים

 

[חוה 1]

מענין , בקשר להנקה,

לילד מכתתי נולדה אחות תינוקת (בן 8). הוא אסר על חבריו להגיע אליו הביתה בגלל שהתינוקת יונקת. הוא נבוך בצורה בלתי רגילה מהנושא וממש יצר אנטי. רק ענין של גיל.

 

[חנה בית הלחמי]

אכן גיל + קצת העצמה או ריכוך העניין

כפונקציה של גישה הורית.

 

[ציפי ג]

הילדים שלי בני 8 ו-10

לא רק שלא מתביישים בזה שאני מיניקה, אלא משוויצים בזה, ומסבירים לכל מאן דבעי מה בדיוק קורה, ויש להם תאוריות מבוססות למדי עד כמה זה חשוב ובריא לתינוק. (הם אפילו היו מוכנים ללכת איתי ליום הסברה של לה לצ´ה - אבל לא יצא)

 

[bzwika]

זה מה שעשינו

אנחנו מאפשרים לו להתחפש כמה שהוא רוצה, כי גם אני חשבתי כמוך שזה זמני ויעבור לו. וענינו על כל השאלות ששאל בנושא, אבל העניין נמשך כמה חודשים והתדירות עולה. אולי באמת אחפש ספר או קלטת שמראה את תמונות אמיתיות של לידה ולא ציורים כי זה לא מספק אותו(הוא ראה כאלה) תודה על התשובה וההתיחסות העניינית.