נו, אז הלילה כבר אשאר פה......
אלו הם חייךַ????? עבדתי איתה, מזמן מזמן. לפחות חמש עשרה שנים אחורה. בחורה טובה, אישה נשואה, שני ילדים. לא רצתה הרבה. כמו כולם, רצתה חיים טובים ואחיזה איתנה בבעלה. שלא יהיה צמוד מדי להוריו, אֶחיו או חבריו. שיביא פרנסה , שיהיה אבא טוב ובעיקר שיהיה בעל טוב. בעל טוב = עושה כל מה שהיא אומרת לו לעשות ולחשוב. אז הוא עבד קשה, עזר בבית, ניסה להיות בקשר עם ילדיו. ככה כתוב, וככה היא רצתה אותו. מלחמות קשות בנושא משפחתו. מלחמות קשות בקשר לתפקידי גבר/אישה. מלחמות קשות בנושא יחס אל אישה ורגשות. אחרי שנים בבית, היא יצאה לעבוד, לא כדי להביא פרנסה, אלא כדי להיות מעורה בעולם הגדול (עולם גדול, אלעק, כלבו גדול בקריות, אמנם ראשון מסוגו, אבל .....כולה.....כלבו......) היא פרחה בעבודה. הוא המשיך לעבוד קשה בעיקר באינסטלציה ביובית.... כן, בחרא של החיים . לא חסר שם כלום בבית, היא רצתה בית חדש. היא קיבלה בית חדש. בין לבין, רצתה להתגרש, "לחפש את עצמה", "למצות את עצמה", "לנשום"..... הצעתי לה להשאר שם בשקט, כי החוץ שורץ חומרים שהיא לא תאהב. גם אני עוד לא ידעתי מה יש בחוץ, כי לא הייתי בחוץ. הייתי עדיין בפנים. היא לא היתה יפיפית הדור, או משכילת השיכבה.... היא היתה מוכרת קטנה. אבל חשבה שהעולם מחכה רק לה, ולשם כך צריך להתגרש. בכל פעם שעמדה לפרק את החבילה.. נקראתי לטפל בבעיה. עמדתי שם מהצד , לא היו לה סיבות מובהקות לגירושין. סתם ככה, כזה, להיות אין, ואולי להחטף על ידי איזה אביר חלומות כמו שראתה בסרטים. כאביו נפטר, החל ללכת לבית כנסת, גם הבן הצטרף אליו. כשאחיו הצעיר, נפטר בפתאומיות , דבק עוד יותר בדת, בתורות מזרחיות ושמר על בריאותו ביתר חומרה. הם ערכו ביקורים אצל רבנים, פותחים, מדיומים, שחיפשו את "עין הרע" שדבק בהם. ניסו לטהר אותם. הוציאו מהם כסף, עבדו עליהם, פיברקו להם סיפורים מסמרי שיער. ניסו לרפא אותם מהנאחס.. הבן , לפני גיוס, חזר בתשובה. הבת , שרב חייה התכסחה עם אביה, נישאה. הבן, חזר בשאלה. הבת כבר אם לתינוקת. היא, עדיין מוכרת קטנה באותו כלבו. נכון, הם הפכו לסבא וסבתא והשקיעו את זמנם ומרצם בתואר החדש. המריבות שככו, אני חושבת שהחיים חזרו אל מסלולם התקין, לא פגשתי בהם שנים רבות, אבל נוצר הרושם שהחיים נמצאים על הרכבת הנכונה. נוסעים, קונים, מבקרים, .......ומרוצים......... הסבב הרגיל, .....נוסעים לחו"ל ולנופשים בארץ, בתאריך קבוע בשנה. קונים כל מה שהלב חפץ כדי למלא את החללים הנפשיים ומבקרים משפחה וחברים כדי לא להיות הרבה ביחד.. לבד...... כדי לא להתמסר לכלום ......שעדיין קושר אותם. פגשתי אותו בכניסה לקולנוע. היה עם חבר. אשתו היתה בעבודה. הוא זוכר לי את השיחות איתה , שהחזרתי אותה אל קו השפיות כשהיתה מתפרעת ורוצה להתגרש...(אני לא נגד גירושין, אבל באמת.....צריך סיבה ולא איזה קפריזה) בשבוע הבא הוא נוסע למרכז הארץ לניתוח מסובך. הוא חלה במחלה קשה. ישהה בבית חולים חודש תמים. ניתוח לא פשוט. כבר מזמן אינו עובד. ניסיתי לעודד אותו. ככל שיכולתי. היא תצטרף אליו, מן הסתם, כרעיה נאמנה ומסורה. הם נשארו ביחד. גרושה, היא כבר לא תהיה............ אלו הם חייךַ?????.