במקום

במקום

אין לי כוח לילל אז תדעו שכאן היתה אמורה להיות יללה ארוכה ומנומקת: _______
והאמת שטוב לי, טוב שלא מכירה, לא יודעת מה לעשות איתו, טוב שנשאר יותר זמן ממה שמכירה.
והכי מפתיע זה שאני מנסה חזק בשיניים ובציפורניים ובכל מה שננעץ להשאיר אותו איתי. כי גיליתי, פתאום, שגם לי טוב כשטוב. ואם ככה לא ממש בא לי להמשיך לקלקל.
ולא יודעת איך באמת להמשיך עם זה אבל מנסה להזכיר את זה כל הזמן, כדי להמשיך.
 

levshavur

New member
לפנס כחול

שלום לך
להרגיש את הטוב זה דבר נפלא!!! וטוב שאת מחזיקה אותו בכוח ...תכתבי את החוויה
הזאת, על הרגש שלך , זה יכול לעזור לך בתקופות קשות...
אני שומרת את דפי המשוב שאני מקבלת בהרצאות מהקהל. כי זה נותן לי להבין איך
אחרים רואים וחווים אותי זה נותן לי פרספקטיבה.
לפעמים אני כל כך במצוקה שאפילו לא מגיעה לעשות את זה אוליי היום אנסה...
לבשה.
 
וואו,

מרגש לשמוע אותך ככה.
זה נשמע כמו צעד מאוד גדול. שינוי גדול שאת מסכימה שיקרה בתוכך.
אל תבהלי, פשוט תראי שזה שינוי, ותסכימי לעצמך.

 
תודה. וגם

עוד לא ממש מסתדרת עם עצמי במקום הזה.
רק פתאום רוצה משהו. טיפה רוצה לחיות. לא יודעת מה זה אומר עדיין. מוזר לי. אבל נשמע לי שזה עדיף על האופציה הקודמת המוכרת אז מנסה ללמוד.
 
זה נהדר שאת נותנת לעצמך.

טבעי שזה מוזר.
אבל נשמע שגם את מרגישה שזה מוזר טוב...

נראה לי שכדאי לחשוב מה יכול לשמר את השינוי הזה,
כי הרי זה לא יימשך ככה לתמיד, יבוא המשבר הבא,
וכדאי להתכונן אליו- עכשיו- כמשהו בחשיבה אחר וטוב יותר.
 
כל הזמן חושבת על זה.

וכותבת...

(וזה לא, בכלל לא, כמו משהו שהיה לי פעם, אז באמת פחות יודעת איך להתייחס)
 
מנסה

וכותבת את המחשבות שעולות לי פתאום ומפתיעות אותי, את מה שמצליחה לעשות למרות שמרגישה מוזר ולא בטוח. בעצם את מה שקורה איתי בימים האלו. זה כל כך אחר ממה שמכירה, שכשכותבת מופתעת מחדש.
 
:)

נראה לי שהדיאטנית היתה המומה לראות אותי, ולשמוע. אמרה: "כיף שיש פגישה כזו"... :) חייכתי על גבול ה-צחקתי...
 
למעלה