במקום...

במקום...

היא יכלה לצעוק ולצרוח ולשנוא. היא יכלה להטיח בה עד כמה היא רעה. ובמקום זה היא תהתה בדמעות למולי: 'הלב? היכן הוא?' שתקתי, מהיכן לי התשובה? שתקתי וחיבקתי. ולמול השתיקה היא תהתה: 'טוב, לא הלב. אבל לפחות ההגיון?!' אין לי תשובה. מצטערת. מחבקת. **** השיחות אל השקט נעשות דווקא כשכולם ישנים. כי אז, איש אינו מפריע לדיאלוג הבפנוכו הזה. לדברים להישפך החוצה בדמעות, קטעי משפטים.... מילים קטנות, שבורות. **** היא יושבת כאן איתי והלב שלה צורח בדממה, העדות היחידה שמשהו קורה בשקט הזה, זה הדמעות מעל העיניים. אחרי סיבוב חסר מנוחה, היא התיישבה על הרצפה ואמרה בשקט: 'לילדים שלי, אין אבא. יש להם רק אמא. ועכשיו גם אמא תהיה קצת רחוקה?!' **** קשה לי להגיד. אין הרבה מה לענות. לקחתי ממנה קצת מן הדמעות. והשתמשתי בכלי היחיד שיכולתי. חיבקתי.
 

קליט

New member
בפעם הבא תספרי בבקשה

על החיבוק שלך, מה היא מכילה . . . מילמולים, חיזוקים, טפיחות, נשיקות . . .
 
החיבוק

היא מכילה= הוא מכיל. פשוט חיבוק. חם. אוהב. מכל הלב. במקום בו נגמרות המילים, מתחילים החיבוקים.
 
מיסיס הפי,

זה היה תיקון- חיבוק=לש' זכר. ולכן, לא חיבוק מכילה, חיבוק מכיל.
 

maccabist 1

New member
ושוב נהניתי מהרגש...

אך לא מצאתי סיפור בכתיבה מאושרת. את מוכשרת מאוד ולכן תוסיפי אלמנט קטן בכתיבה של פחות עמימות. אגב,בקשר לחיבוקים זה רק בטלנבולות..../tapuzforum/images/Emo8.gif /tapuzforum/images/Emo24.gif
 
המילים

הן הסיפור. ראשית, תודה
שנית, חיבוק אמיתי לחבר שזקוק- זה משהו שקיים {במידה ויש לך חבר אמיתי}.
 
למעלה