במקום הזה

[ה מוזה]

במקום הזה

לפני הרבה הרבה זמן כתבתי בפעם הראשונה על האובדן על אבא ועל הרבה תחושות והנה חוזרת לכאן כבר שבוע שיש בתוכי בהלה ואני לא יכולה להסביר את זה לאלו הקרובים ,הם לא יבינו אבל כבר שבוע שאני מנסה ולא מצליחה להזכר בקול שלו לאחרים זה אולי יישמע שולי אבל זה מפחיד אותי איבדתי את הקול שלו

 

[birka]

אני מפחדת מזה כל הזמן....

אני לא יודעת, אולי זה בגלל שאני יחסית צעירה, או משהו (לפחות זה מה שאמרו לי) אני לא זוכרת איך היא נראת, את הקול, את היד, את החיבוק. זה מפחיד. עברו שנתיים ואני עדיין מחפשת משהו שיזכיר לי אותה הייתה לי מפקדת, שכשהיא חיבקה אותי הרגשתי... הרגשתי אותה. אבל גם ההרגשה הזאת עברה, ובכיתי כי חשבתי שאני בחיים לא ארגיש יותר חיבוק. תחפשי קלטת, משהו שיזכיר לך אותו. לי יש במחשב קטע של אימא שלי ואני... שאני מאבדת אותה אני מסתכלת. אם את צריכה משהו... אני פה.

 

[רעוּת]

...

טני חושבת שאחד הדברים הראשונים שלא הצלחתי להיזכר בהם אחרי שהוא נהרג. היה הקול שלו. ניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא נורא, שזה רק בגלל שהייתי קטנה אז, ואם אני ממש רוצה יש כל מיני קלטות וידאו ששומעים אותו מדבר..וזה לא נורא, כי העיקר שאני זוכרת אותו, ואני אף פעם לא אשכח אותו, אז מה זה כבר משנה..הקול? אבל זה כן נורא...כי זה קצת כמו לאבד שוב, כי מה שנשאר לנו אחרי שהם מתים זה רק הזכרונות...וגם קול זה זכרון, מוחשי אפילו..אז זה כן נורא אולי עוד תזכרי בקול שלו, אולי זה רק עכשיו..אני מקווה לפחות

 

[LostInTheSky]

../images/Emo23.gif

כשאחי נפטר הוא בדיוק התחיל לגדול והוא נורא השתנה וכל מה שאני מצליחה לזכור זה אותו כשהוא ילד קטן קשה לי לזכור אותו ילד בן 13, אני תמיד זוכרת אותו ילד בן 8 אבל לפעמים פתאום יש לי "הבזקי זכרונות" שאני רואה אותו גדול יותר ובוגר יותר ממה שאני זוכרת בד"כ...פתאום אני נזכרת בו איך שהוא נראה בתקופה שלפני שהוא נהרג... אני מאמינה שגם אם את חושבת שאת שוכחת את הקול שלו, פתאום משום מקום באמצע היום את תשמעי את הקול שלו ותזכרי אותו ... גם בלי שהתכוונת

 

[ה מוזה]

תודה יקרות

על ההבנה אתמול בלילה,אימצתי כל זכרון וכלום..שום דבר , כמה חבל שאין לי קלטת או אפילו הודעה קטנה במשיבון מקווה באמת שפתאום כך סתם יחזור אלי הקול שלו בנתיים,זו תחושה קשה שחונקת לי את הגרון