במנזר - חלק ראשון
היא התחנכה במנזר מאז גיל 5 ועכשיו בגרה ויפתה והגיעה לגיל 18. שעת בין ערביים במנזר, אב המנזר טייל לו במסדרונות שהצללים ריקדו בהם, הוא היה גבר גדול איברים ובעל פנים חזקות. לפתע הבחין בה, למרות שהייתה עטויה בגלימת הנזירות שלה וראשה היה מכוסה, יכל לראות שהגלימה השחורה עשויה מבד דק יותר מגלימת נזירות רגילה, הוא היה בטוח כי מתחת לגלימה היא לא לובשת דבר וזאת מפני שעם כל פסיעה שלה, נצמדה הגלימה אל גופה והבליטה כל חלק בו. הוא הבחין בשפתיה הבשרניות שהיו אדומות ולחות, בעיניה הגדולות והתמימות אשר ביקשו ללמוד את סוד החיים. מחזית גלימתה בלטו שדיים עגולים, עומדים וגדולים מאד, אשר פטמותיהן היו זקורות ומאיימות לקרוע את בד הגלימה ולפרוץ החוצה וכשפסעה חמקה הגלימה אל בין ירכיה הצעירות וציירה את המראה שלהן בדמיונו. הוא התקרב אליה ושאל "מה שמך ילדה"? היא ענתה "שמי איזבל, כבוד אב המנזר" והשפילה את עיניה בענווה. הוא המשיך ללכת לחדרו במהירות בכדי להסתיר את ההתעוררות בין רגליו שהזדקפה לנוכח הריח המגרה שנדף מהנזירה הצעירה...הריח היה שילוב מתיקות וחמיצות תאווה, את האחרון הוא הכיר מהימים בהם היה אדם רגיל מהישוב, לפני שהצטרף לכנסיה. הוא הגיע לחדר, סגר במהירות את הדלת מאחוריו ומיד הפשיל את גלימתו שלף את הכלי הענק והעבה מכלאו בתוך תחתוניו, נטל פראפין רך והחל ללטף את הכיפה הענקית ואז לשפשף את הזין החם לכל אורכו, כאשר מפעם לפעם הוא מלטף/מועך בעדינות את הביצים הגדולות שלו. זירמתו הכבדה לא אחרה לבוא והוא נאנק ושחרר אותה כאשר דמותה של הנערה/נזירה מרקדת בדמיונו מול עיניו. הוא ניקה את עצמו ויצא לתפילת הערב, כאשר הוא יודע שאחרי התפילה יתן את המיסה הקבועה שלאחר ארוחת הערב והן תשבנה כולן מולו והיא תמיד בשורה הראשונה, שותה את דבריו בצמא (הוא יכל לחשוב על עוד כמה דברים שרצה שתשתה ממנו) ובסוף המיסה קמה מתכופפת לאסוף את ספר התפילה והגלימה הדקה נצמדת אל ישבנה העסיסי וחוצה אותו ומציירת את לחיי הישבן שלה בראשו...
היא התחנכה במנזר מאז גיל 5 ועכשיו בגרה ויפתה והגיעה לגיל 18. שעת בין ערביים במנזר, אב המנזר טייל לו במסדרונות שהצללים ריקדו בהם, הוא היה גבר גדול איברים ובעל פנים חזקות. לפתע הבחין בה, למרות שהייתה עטויה בגלימת הנזירות שלה וראשה היה מכוסה, יכל לראות שהגלימה השחורה עשויה מבד דק יותר מגלימת נזירות רגילה, הוא היה בטוח כי מתחת לגלימה היא לא לובשת דבר וזאת מפני שעם כל פסיעה שלה, נצמדה הגלימה אל גופה והבליטה כל חלק בו. הוא הבחין בשפתיה הבשרניות שהיו אדומות ולחות, בעיניה הגדולות והתמימות אשר ביקשו ללמוד את סוד החיים. מחזית גלימתה בלטו שדיים עגולים, עומדים וגדולים מאד, אשר פטמותיהן היו זקורות ומאיימות לקרוע את בד הגלימה ולפרוץ החוצה וכשפסעה חמקה הגלימה אל בין ירכיה הצעירות וציירה את המראה שלהן בדמיונו. הוא התקרב אליה ושאל "מה שמך ילדה"? היא ענתה "שמי איזבל, כבוד אב המנזר" והשפילה את עיניה בענווה. הוא המשיך ללכת לחדרו במהירות בכדי להסתיר את ההתעוררות בין רגליו שהזדקפה לנוכח הריח המגרה שנדף מהנזירה הצעירה...הריח היה שילוב מתיקות וחמיצות תאווה, את האחרון הוא הכיר מהימים בהם היה אדם רגיל מהישוב, לפני שהצטרף לכנסיה. הוא הגיע לחדר, סגר במהירות את הדלת מאחוריו ומיד הפשיל את גלימתו שלף את הכלי הענק והעבה מכלאו בתוך תחתוניו, נטל פראפין רך והחל ללטף את הכיפה הענקית ואז לשפשף את הזין החם לכל אורכו, כאשר מפעם לפעם הוא מלטף/מועך בעדינות את הביצים הגדולות שלו. זירמתו הכבדה לא אחרה לבוא והוא נאנק ושחרר אותה כאשר דמותה של הנערה/נזירה מרקדת בדמיונו מול עיניו. הוא ניקה את עצמו ויצא לתפילת הערב, כאשר הוא יודע שאחרי התפילה יתן את המיסה הקבועה שלאחר ארוחת הערב והן תשבנה כולן מולו והיא תמיד בשורה הראשונה, שותה את דבריו בצמא (הוא יכל לחשוב על עוד כמה דברים שרצה שתשתה ממנו) ובסוף המיסה קמה מתכופפת לאסוף את ספר התפילה והגלימה הדקה נצמדת אל ישבנה העסיסי וחוצה אותו ומציירת את לחיי הישבן שלה בראשו...
