במי אנחנו מתאהבים?

[.m]

במי אנחנו מתאהבים?

אז בהרחבה לדיון שלי עם old crow, מצאתי את המאמר הזה. אמנם יש לי השגות כאלה ואחרות לכתוב בו, אבל הוא בסיס טוב לתחילתו של דיון חדש... מה דעתכם?

mai

 

[EyeSeeYou]

זה רק הבסיס למה שבאמת מעניין

המאמר הזה על תוכנו הפשוט והדי מובן מאליו, מהווה רק בסיס לגישות שיוצאות ממנו בפסיכולוגיה ומדברות על מה בעצם אנו מנסים להשיג בקשר זוגי ואהבה. סתם כדוגמא למי שלא מכיר אני אציין מספר גישות פסיכולוגיות בהקשר הזה- קיים דבר שנקרא "השערת ההתאמה". השערה זו גורסת שככל שהתקשרות חברתית היא מאוזנת יותר, כך תגדל הנאת הפרטנרים הלוקחים בה חלק וכך יגדלו סיכוייה להמשך. מהשערה זו יצאו מספר גישות שנקראות בפסיכולוגיה "גישות חליפין" ולמה? כשמן כך הן- הן נשענות על חליפין חברתיים בין בני אדם. כך לדוגמא תיאוריה הנקראת "חלוקת הצדק" (של הומנס) טוענת כי האדם שואף להגיע לאיזון בין מה שהוא משקיע ומה שהוא מקבל, נכון הדבר להשקעתו בתחומים שונים בזוגיות ונכון הדבר לאשראי שמעניק האדם לעצמו על סמך תכונותיו הפנימיות והחיצוניות והערכתו כי מגיע לו פרטנר דומה, עם אשראי דומה, בין אם הוא רב או מועט. גישה אחרת היא "גישת ההוגנות" (של אדמס), הטוענת כי בני האדם דווקא שואפים לצמצם את ההשקעה שלהם ולהגדיל את הגמול שהם מקבלים, זאת בד בבד עם הרעיון שלפי מוסכמות חברתיות אסור לנו לדרוש הרבה מעל המגיע לנו. אם הגישה הקודמת הצחיקה אתכם ביחס הכלכלי שלה לאהבה, אז הגישה הזאת בכלל תצחיק אתכם שכן היא מציגה משוואה מתמטית משהו לחישוב האיזון הזה, שמפאת ההיסטריה שלי ממספרים אני אחסוך מכם

.

 

[old crow]

כמו במשפט בגרמנית שבו צוללים לים

של שמות תואר ועולים לנשימה עם פועל בפה כך צללתי לים הפסיכולוגי של המרצה ממכללת נתניה ועליתי לפני המים עם מודעת פרסומת לטיפולים פסיכולוגיים זוגיים ולא זוגיים. אבל אולי כדאי שאקדים ואכריז על סלידתי מכמרי הוידוי מבית מדרשו של זיגמונד. משמספר לנו המרצה מנתניה, שאם זיכרוני אינו מטעני גם מנסה להחזיר הומואים למוטב הסטרייטי, די נדוש כפי שאומר ICU . נדמה לי שיותר מעניין היום לדעת מהם התהליכים הביולוגיים שעוברים עלינו בהתאהבות ואותי כהומו הרבה יותר מעניין מה גורם לנו כגברים להתאהב וליצור תאים זוגיים חד מיניים.

 

[EyeSeeYou]

והזכרת לי משהו נוסף בנוגע לזה

אחת התיאוריות העוסקת באהבה ומשיכה (ברשייד וולסטר), טוענת כי בין מספר התנאים ההכרחיים להתאהבות רומנטית (להבדיל מחיבה) חייב להיות תנאי אחד- עוררות אמוציונלית המתפרשת כאהבה, שזה חידוד מעניין הקשור לנושא הביולוגי שהזכרת, התחושה הפיזיולוגית המיוחדת מקבלת הסבר קוגנטיבי (יעני הכרתי, לפני שיזרקו עלי עגבניות) - אהבה. אז מה קודם למה? התחושה הפיזיולוגית של אהבה או התחושה ההכרתית של אהבה? ועוד בעניין הזה אנקדוטה קטנה - מחקר מצא כי כאשר הגבר קורא את המילה סקס האישון שלו נפתח לרווחה (אחת התכונות המעידות על ריגוש). אצל נשים...מדובר במילה אהבה. ולפני שטל (קר) שוב מעירה לי, אני אסייג שכל ההודעות שלי שמתייחסות לנושא הזה לא מתיימרות חלילה להציג את כל התיאוריות במלואן אלא סתם קטעים קטנים, ספק אנקדוטיים לדיון שלנו. אבל תודה כפרה, על תשומת הלב