במילה אחת: אכזבה.

[Yanchu]

במילה אחת: אכזבה.

חברי נוער מרצ היקרים, כרגע חזרתי מההפגנה, או שמוטב שאקרא לה תהלוכה, שהתקיימה היום. למרות הנוכחות היחסית (יחסית בלבד) המרשימה, יצאתי מן ההפגנה בתחושת אכזבה. וזה לא רק בגלל שכל-כך השקעתי למען ההפגנה הזאת (ועוד הרבה אחרים כל-כך השקיעו למען ההפגנה הזאת). לא רק בגלל זה. יצאתי מן ההפגנה בתחושה, שזה מה שנוער מרצ מסוגל להעלות. ומי שהיה שם, ויודע שזה מה שנוער מרצ מסוגל להעלות, יצא בתחושה מאוד מאוד מאוד דומה לשלי. כי אני הייתי בטוח, שזה לא מה שנוער מרצ מסוגל להעלות. ובעיקר, אני הייתי רוצה, שזה מה שנוער מרצ לא יהיה מסוגל להעלות. כאן מחובתי להגיד מה היה שם בכלל; היינו שם 25 איש (אולי אני מגזים...) ויצאנו בדיוק עפ"י התכנון (חוץ מהשעה...) ממצודת זאב אל כיכר הלחם. בכיכר רבין עצרו אותנו ואמרו לנו שאנחנו לא יכולים להרים שלטים משום מה, אבל שיהיה. במשך שעה לדעתי, יצאו בצעדה מרשימה במיוחד ברחובות ת"א וצעקנו וצעקנו. אבל לא כאן האכזבה; האכזבה היא בנוכחות דלה, כוח רצון דל והשפעה דלה. כאן האכזבה. כל זה, אגב, מתקשר לי היטב עם נושא התקציב של נוער מרצ. אם זה מה שהנוער מסוגל להעלות, ונדמה היה שמה שהנוער מסוגל להעלות, אני בטוח שהקיצוץ מוצדק. נוער מרצ הפך להיות תנועה/ארגון או תקראו לזה איך שבא לכם, בכל אופן נוער מרצ הפך להיות מקום שעשועים נחמד, שזה גם משהו- אבל לא מספיק כדי להרגיש שאנחנו יכולים לפעול וגם להזיז משהו. אחרי ההפגנה, יצא לי לדבר עם כמה אנשים שהרגישו כמוני, לכן אני מרגיש שכאן אני לא לבד; נוער מרצ, ותאמינו לי שכל-כך עצוב לי לכתוב את זה, נוער מרצ מתחיל להתייבש, להפוך לסתם עוד משהו, ואני לא רוצה שזה יקרה. אני לפחות, חושב שעוד ועוד הפגנות כמו שהיו היום לא יעצרו. נקודה. אין כאן מה להתווכח. היום אומנם הייתה הפגנה יחסית מרשימה, אבל עדיין נשארנו באופן הסטטוס של הפגנות לא מועילות. לכן, אני בעד, וכמובן שאקשיב לרעיונות אחרים, להפסיק עם ההפגנות הללו בשלב הנוכחי. לא להפסיק עם הפעילות המוקמית, אבל להפסיק עם פעולות אזוריות שלא מועילות ומתישות אותנו, סתם. למרות שהן נורא נחמדות וכיפיות (ובאמת שנהנתי היום... היה נורא כיף). מה שכן צריך לעשות, זה לפעול בצורה משמעותית כל שבועיים-שלושה. לארגן משהו גדול, לא רק של הנוער חסר הישע שלא יכול לפעול בצורה משמעותית לבד, אלא של כל הצוות- כולל הצעירים והצוות הבוגר יותר. לארגן כבר היום משהו גדול, של 100-200 איש, לעוד שבועיים שלושה. נכון, זה נשמע מפחיד מעט וגם מעט חסר סיכוי. אבל ככה מתחילים, גבירותיי ורבותיי. לא מתחילים מהפגנה של 20 איש, אלא של 100 איש. לארגן, בימים הקרובים הפגנה שלנו, של הצעירים ושל הצוות הבוגר לאחרי פסח, כלומרל לעוד שלושה וחצי שבועות, הוא דבר נכון- שיכול באמת להועיל. ואפילו אם נרגיש שאנחנו לא עושים הרבה בזחמן הזה, ההפגנה הגדולה שתהיה תהיה משמעותית פי 100 מכל ההפגנות המלאכותיות והעלובות שהיו מאז הבחירות האחרונות. אז אם אנו מוכנים ורוצים להמשיך לעשות הרבה, ובמרצ, צריך לעשות את זה צורה מאורגנת, גדולה ומשמעותית. משהו שיעניין את התקשורת, את הציבור. מאוכזב, בתקווה לא להתאכזב עוד, יונתן

 

[רועי גולן ??]

יונתן, מחה את הדמעות - מחר יום חדש!

שלום! הערה מקדימה: ההודעה הבאה ארוכה ומעיקה, אבל עוסקת בעתיד הקרוב של הפעילויות התנועתיות באופן מעשי ולפיכך חשוב לקרוא ולהגיב!! ראשית כל כל הכבוד על הארגון, אני חושב שהיה מוצלח ואפקטיבי, אני יודע שהיה ממש מהנה, ומאכזב או לא - אבישי הסקסי נכח וזה העיקר. אני לא חושב שאתה בהכרח צריך להתייחס לעניין באכזבה. נכון, חבל שלא היו יותר, אבל היו מספיק אנשים בכדי שלא נהיה פתטים יתר על המידה. ואם היו מצטרפים עוד 80 איש, כמה שזה היה מרשים, ספק אם החשיפה (ולפיכך האפקטיביות) היתה גדלה בהרבה.. מכאן אני מניח שהצעדה דווקא בהחלט התקרבה למיצוי הפוטנציאל הגדול שהיה בה, שזה ראוי ומשמעותי בהחלט. יש כמה בעיות שאני חושב שאפשר להקיש מהן את האכזבה שלך, ולנסות לפתור אותן בדרך לפעילות פורה יותר בעתיד הקרוב. בעיה אפשרית ראשונה היא הקשר. אני באופן אישי לא ידעתי על שתי ההפגנות הקודמות כי פשוט לא קראתי את ההודעות בפורום בזמן. במקרה ידעתי על ההפגנה הזו.. יכול להיות שאני לא דוגמה כי חידשתי את הפעילות רק בחדשים האחרונים, אבל אני יוצא מתוך נקודת הנחה שלא בכל סניף יש את הבנאדם שמסוגל/רוצה/אחראי מספיק בכדי להעביר קשר בצורה מוצלחת לכל הפעילים הפוטנציאלים לגבי כל פעילות. לפיכך, ואני לא יודע אם זה כבר נעשה אבל בכל אופן, רצוי לפעול באופן הבא: הרי בכל פעילות יש איזשהו גרעין שפחות או יותר דוחף ומוביל את העניין. אז יתכן ששווה לגבש את הגרעין הזה, ומי מתוכו שיכול ישקיע שעתיים שלוש או אפילו יותר בטלפונים, מהמרכז או מהבית, לפי רשימות ידועות מראש. זה הרבה פחות מסובך מהעברת קשר ויותר טוב שהצלחת הפעילות תהיה תלוי במי שיש לו המוטיבציה והרצון לגביה ולא בגורמים 'חיצוניים', כביכול, להפגנה. בעיה אפשרית שניה היא אי-אחידות המסר והכוונה, בהפגנה בפרט ובתנועה בכלל. אין כיום קו ברור. אני חושב שהיום בהפגנה, נוער מרצ נראו מאוד כועסים, אבל לא בטוח שאנשים מבחוץ קיבלו מסרים קונקרטים לגבי מה שהם אמורים לדרוש וממי. לא לקצץ, לא לפטר, לא להיות מושחת, לא להרוס את העתיד, אבל מה כן? רווחה? מצויין! לכל אחד (גם בתוך ההפגנה) פירוש שונה למה באופן ברור וספציפי צריך לשאוף מי שמאמין ברווחה. להבא רצוי להביע לא רק מחאה, אלא גם (ובעיקר) דרישה - לדוגמה: סיום מיידי של הכיבוש, פיזור מיידי של הממשלה, משגל מיידי עם אבישי וכו'. חשוב להבין שגם ככה כולם שונאים אותנו, מה שאומר שחשוב לא להקשות על ידי מסרים שוללים בלבד או מטושטשים מדי, כלומר, לא לפחד מנחרצות ולשאוף לבהירות מקסימלית - כי עצם ההגעה אל אנשים עם מסר *כלשהו* - מובן או בלתי מובן - היא אתגר בפני עצמו. סוג שני של אי אחידות הוא אי האחידות הכללית ששוררת בתנועה. פעילות בהירה ואפקטיבית, מבחינת מידת ההשתתפות (כמות ואיכות), בהירות המסר ויעילות כללית, מחייבת מיקוד מסויים, שמקובל על הארגון. הפיזור הנוכחי, בו כל סניף/פעיל מבקש לעסוק בנושא אחר, אם בכלל, מה גם שכשכבר מגובש נושא אחיד המסר נותר כללי בגלל שלכל אחד דעה שונה, הוא משתק. מצד שני אחד היתרונות של התנועה הוא דווקא הרב-תחומיות, וזה דבר שבהחלט צריך לשמר מתוך ראיה שלמה ועגולה של המציאות הפוליטית הישראלית. אז אולי שווה למצוא דרך ביניים - אולי שווה לכנס, כבר בשבוע הבא או משהו, כנס כלשהו (זה נשמע דפוק ובירוקרטי אבל אם זה ייעשה בצורה נכונה נראה לי שזה יעזור), שכותרתו תהיה יישור קו רעיוני - כולל הסכמה על נושא משותף, ומסר ברור וקונקרטי משותף, לקראת החודש הבא/החודשיים הבאים/הפרוייקט הבא. ככה עשויה להווצר איזשהי מעורבות/מחוייבות למשהו יותר ממוקד מצד אחד, ובכל תתאפשר הרב תחומיות בעתיד - לאחר התקופה/הפרוייקט שיוסכם עליו. אני חושב שהיה לי עוד משהו להגיד, אני מאמין שאני אזכר בהמשך. בכל אופן חוו דעתכם בכדי שיהיה ניתן ליישם בקרוב.

 

[Yanchu]

רועי ואחרים,

אני חושגב שאתה צודק בהרבה מן הנקודות שהעלית כאן. את ההודעה כתבתי מיד שהגעתי הביתה, ואולי עדיין הייתה בי את הרגשת המועקה של ההפגנה הזו... ועכשיו להודעה: גם אם אתה לא חושב שחייבים להתייחס להפגנה הזאת בצורה מאכזבת, אני בטוח שאני אתייחס אליה בצורה כזו. כי אני יודע, שהנוער מסוגל להעלות הרבה יותר מזה, ולצערי זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר מאז הבחירות. ואם זו הייתה ההפגנה הכי משמעותיתית מאז הבחירות... סלח לי אבל זה די מבאס אותי. אולי הבעיה של ההפגנות הקודמות היו באירגון (כפי שאתה הזכרת אתה לא ידעת על זה שהיו הפגנות), אבל כאן היה פשוט ארגון מצויין, תאמין לי כאחד שהיה פעיל בהכנות להפגנה הזו. ואני נורא מצטער שזה מה שהעלנו. בקשר לכנס או משהו דומה, אני בעד, אבל לצמצם את זה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד. שכל סניף יביא את היו"ר שלו, או נציג אחד, ונארגן דברים בצורה מסודרת וזהו. לא יותר מדי אנשים, פורום מצוצמם שיוכל באמת להועיל. ואנשים זמגיבים נגד, בבקשה תגובה גדולה יותר מ"די עם הביוקרטיה הזאת!".

 

[רועי גולן ??]

אז עד שהטיפשים מתחילים להתנגד

יש מצב להתחיל לנסות לקבוע תאריך?

 

[Yanchu]

יום שלישי עוד שבוע

8/4 שעה 3-4. אל תשכחו שזה חופש.

 

[Yanchu]

בעצם...

במחשבה שנייה, אולי עדיך יום רביעי... יום שלישי זה יום ראשון של החופש. תן לאנשים לנוח יום אחד.

 

[רועי גולן ??]

נראה לי שווה

אני באופן אישי לא יכול, אבל אני גם ככה לא נציג סניף. מה שכן, שווה להתחיל לארגן. אני אשמח לעזור בטלפונים ובהכנה תוכנית. דרך אגב, לגבי הדיונים עצמם, יכול להיות שכדאי להתוועץ בצוות הבוגר.

 

[ManicStreetPreacher]

רועי, הצדק איתך.

הגיע הזמן לבצע שני בירורים חשובים בנוגע לעתיד התנועה- 1. בירור אידיאולוגי-ערכי-פוליטי בקשר להמשך הפעילות באופוזיציה כדי שתצא יותר מוצלחת ואפקטיבית. 2. בירור מקיף בנוגע לכל מה שהולך בינך לבין אבישי. השאלה היא רק איך?

 

[ליאן מהרצליה]

גם אני מרגישה קצת מאוחזבת...

בזמן האחרון יש לי, וכמו שכבר הבנתי לעוד הרבה אנשים בנוער, הרגשה שהנוער התדרדר, והפך לעוד תנועת נוער שמאוד כיף להיות בה, אבל שלא באמת עושה ופועלת בצורה מובהקת, יש הרגשה שאנשים נכנעו וויתרו, והתנועה התיבשה(הנוכחות לא רק בהפגנות דלה אלא גם בפעולות ובפעילויות למיניהן, כמו למשל הפורימון שהיה נחמד אבל זהו רק נחמד ולא ממש כיף אדיר, נהדר או נפלא, כמו שאני לפחות הרגשתי במסע הבחירות שהיה ממש ממש כיף...). בכל מקרה לבכות ולהתאבל על מה שהיה או מה שיכול היה להיות לא עוזר ויותר חשוב לא יעזור לנו לפעולות עתידיות, אז זה המצב כרגע, שהוא לא טוב, בואו נתחיל לחשוב איך אנחנו ממשיכים מכאן, תתחילו להציע הצעות. אז באותה הנימה, הרשו לי להציע הצעה: קודם כל בואו נארגן משהוא בפסח מאחר וזה חופש אני משערת ששיעור הנוכחות יהיה יותר גבוה (אבל אחרי ה14 לאפריל מאחר ואני וענת ניהיה במשלחת לפולין וכבר פספסנו פעילויות רבות בגלל ביה"ס ויהיה חבל אם לא נגיע), וכמו שמשהו כבר אמר קודם (אני לא זוכרת מי), אם מארגנים הפגנות אז נארגן אותן לא רק עם הנוער אלא יחד עם הבוגרים, צעירי מרצ ואולי אפילו עוד ארגונים חברתיים/פוליטים אחרים, ובכך נגדיל את שיעור הנוכחות. בנוסף אפשר גם לארגן לוח פעילויות חודשי מראש, ואז לקבוע כבר החודש את כל הפעילויות השונות וההפגנות של החודש הבא וכך לאנשים יהיה מספיק זמן לדעת מראש ולהתכונן בהתאם, מה שגם יהיה יותר סיכוי שאנשים ידעו על הכל מראש ולא יגידו אחר כך שהקשר לא הועבר, הם פשוט יוכלו לסתכל בלוח פעילויות החודש בסניף שלהם. ולסיום לאור ההצלחה של מסע הבחירות(לפחות לדעתי) אני מציעה שאולי אפילו נצא למסע הפגנות מאורגן(כמו סיבוב הופעות), שבו במשך יום-יומיים נגיע להפגין במקומות שונים בארץ, ולמסע הפגנות כזה ירשמו מראש השמות של אלו שמתכוונים להגיע, ואולי אף יאסף כספם, כך יהיה אפשר לדעת מראש מה יהיה מצב הנוכחות בהפגנה ולתכנן בהתאם(ובכך להמנע מפדיחה, שמתכננים הפגנה שבסוף מגיעים אליה רק כמה אנשים בודדים שאף אחד לא מתייחס אליהם, ובכך כל המטרה של ההפגנה מפוספסת).

 

[ManicStreetPreacher]

אני חייב להסכים עם יונתן...

סביר להניח שהרבה מהאשמה אפשר להטיל על המשטרע (בכוונה עם ע'), אבל צעדת המחאה היום, שבאמת הייתה מהנה וכל הכבוד לכל האנשים שהגיעו ולכל האנשים שעזרו להכין אותה (ויש הרבה כאלה), לא הייתה מוצלחת כמו שציפינו שתהיה, או יותר נכון- לא הצדיקה כל המאמץ המדהים שאנשים השקיעו בה. אני לא יודע אם כולם וכולן מודעים/ות למה שהלך ביומיים האחרונים כדי להכין את הצעדה הזו- תאמינו לי שזה הרבה מאוד. גודל האכזבה כגודל הציפייה- הצלחנו הרבה יותר מאשר בפעמים הקודמות, אבל שוב- בכלליות, לא הצלחנו להרים אירוע גדול ומוצלח באמת. אני חושב שאחרי עוד אכזבה שכזו, הגיע הזמן לדיון אמיתי בתוך התנועה- איך בדיוק אנחנו מצליחים להרים אירועים גדולים ומוצלחים באמת? מה חסר לנו? אני באופן אישי אמשיך לפעול ולעשות כל מה שאני יכול. המחאה נגד התקציב לא הסתיימה היום בצהריים, היא תמשיך במהלך הימים והשבועות הקרובים (קיים כבר תכנון לגבי ההצבעה בכנסת על התקציב, ביום שני). נשאר לי רק להגיד כל הכבוד לכל מי שהגיע היום ועזר, ומתוך רסיסי העירנות שלי אחרי היום המתיש הזה- לקוות שאנשים בארגון הזה מתחילים להבין שיש לנו תפקיד בתור אופוזיציה, שהוא הרבה מעבר לצחוקים ופעילות חברתית. אם אנחנו לא נבצע את התפקיד הזה- אף אחד לא יבצע אותו (או יותר גרוע- ש"ס כן תבצע אותו).

 

[Yanchu]

אמיר,

דבר ראשון, עוד לא יצא לי להגיד לך תודה בתור אחד שהיה הפעיל המרכזי בהפגנה הזאת, ולכן אני חושב שהתאכזבת אפילו יותר ממני (אבל אני לא בטוח). אז תודה!. על כל פנים, אני מסכים איתך לחלוטין, ושוב- המשך הפעילות שלנו לא יהיה במרצ ופתאום יעלו לנו מלא רעיונות מגניבים להפגנות מגניבות. לא כזה המשך אני רוצה. כי המשך כזה לא מועיל בהרבה. אני רוצה, שנמשיך לפעול בצורה איכותית יותר, מועילה יותר. כלומר- לא עוד פעיליות כמו שהיו ביום חמישי ושלישי, אלא להתחיל לפעול ב-א-מ-ת.

 

[רוני פרומן]

לאמיר, יונתן וכל הפעילים שהיו

קודם כל, כל הכבוד לאמיר על הארגון הנפלא וכל אלו שהגיעו היום. לעשות ולפעול זה להיות נוער מרצ. לא צריך 100 או 200 פעילים כדי להשפיע. לפעמים פעיל אחד עם שלט טוב ישפיע הרבה יותר. צריך להיות רלוונטי,קונקרטי,ובעל מוטיבציה בשביל לעשות.לא יותר. לא צריך תקציב או צעירים או צוות בוגר. צריך את הפעיל היחיד. לכן, אני מציע להמנע מהמשך הדיון על תקציב הנוער ולמה הוא נחוץ. כל הכבוד על העשייה ורק עוד עשייה תביא לנו פעילים נוספים. כבר ראינו שאחרי פרסום בתקשורת התקשרו פעילות ופעילים נוספים להצטרף. רק כך נשמור על עצמנו, בעשייה המצדיקה את קיומנו. לא בשביל לרצות את מרצ או ראשיה. לא להוכיח למישהו שהקציב שלנו ראוי. רק לעצמנו. יש לנו ערכים.אנחנו לא מתביישים בהם.להיפך. אנחנו גאים להוביל את המחנה. גם טיפה קטנה בים גדול תצטרף לטיפות אחרות ויחד תגדלנה. לכן, אני מציע לראות את ההפגנה היום הצלחה,להביא פעילים ולהעביר את המסר. כן יירבו וברכות רבות למארגנים. באמת זה מגיע להם. שלכם, רוני פרומן

 

[Yanchu]

רוני,

אני מסכים איתך בסה"כ- אבל השאלה היא, האם הפעיליות שאנו עושים הם הפעיליות הכי טובות, גדולות ומשמעותיות שאנחנו יכולים לעשות? אני חושב שלא. נוער מרצ הוא גוף שלדעתי עושה הרבה הרבה הרבה פחות מהיכולת שלו. לדעתי זה לא המקסימום שנוער מרצ יכול לעשות. ואני רוצה שנוער מרצ יעשה את המקסימום. דבר שאני לא מסכים איתך, שרק פעיל אחד יכול להשפיע... עם כל הכבוד לפעיל אחד, לבד הוא אינו מסוגל להשפיע. טיפה קטנה (חניך) בים גדול (נוער מרצ) לא יכולה להשפיע לבד. אנחנו צריכים שהטיפה תצטרף להרבה טיפות אחרות- שיחד תכלנה לעשות את העבודה ואת המאבק על הצד הטוב ביותר. רק ככה נשפיע בציבור בצורה אמיתית. בקשר לצעירים ולבוגרים: לא את כל הפעיליות שלנו ואת כל ההפגנות שלנו אנחנו צריכים לעשות איתם, מן הסתם. אבל ליצור איתם הפגנות ומחאות, לתאם איתם דברים- זהו דבר שיכול להוביל רק למצב טוב יותר מבחינת נוער ומרצ ומרצ. יש לנו ערכים ועקרונות, ונמשיך לפעול גם אם אנחנו לא משפיעים בגרוש. נכון. אבל עדיף לשפר את הפעילות שלנו, להגדילה, ולחזק את ההשפעה של נוער מרצ, לא?

 

[MoonShield]

אמיר

אני יכול לציין סיבה אחת למה זה לא הצליח... התקשורת בין פעילים. אני גיליתי על ההפגנה בדיוק אתמול בערב, ומה לעשות כבר היו לי תוכניות להיום שלא יכולתי לבטל. אם הייתי מגלה עליה כמה ימים לפני הייתי מגיע. אני אדבר איתך על זה ביום חמישי.

 

[eviv]

אני נישברתי

אני לא נישברתי בגלל שלא היו אנשים וגם לא נישברתי בגלל שלא היתה תיקשורת ואפילו לא נישברתי כאשר יצאנו באיחור ואפילו שאלה מהנוער העובד לא הצתרפו אלינו אבל מה ששבר אותי בכלל זו העובדה שבאמצע התהלוכה עצרו אותנו שוטרים ואמרו לנו "אל תלכו עם שלטים ואל תדברו במגהפון" זה ממש שבר אותי ובכלל שלא התווכחנו ולא אמרנו כלום זו היתה הזכות המלאה שלנו זו התקהלות חוקית לגמריי אין לשוטרים שום זכות לומר לנו את זה אני חושב שאם נישאר יפי נפש בעניין הזה לא נוכל להשפיע הרבה עם כ הכבוד לאנשים אבל בלי שלטים ובלי מגפון זה דיי לא משפיע לאנשים ברחוב נשמענו כמו חבורה של מטורפים שמחזיקים קוביה שחורה וצועקים על שרה שביבי דופק אותנו זה נשמע יותר כמו משוגעים הומואים (לא ישרים) שמחפשים זיון מאשר להפגנה נגד התקציב

 

[TheSimon]

ציפור קטנה לחשה לי

שיש יום שני הפגנה של המבוגרים בירושליים עם הסעות מת"א.

 

[יותם סטאר]

מה שהופך הפגנה למוצלחת, לדעתי

מעבר לכמות האנשים שבה, הסיסמאות שמייצגות אותה, המיקום שנבחר לה ושיתופי הפעולה הבין-ארגוניים שבה, הוא החשיפה התקשורתית. הרעיון שעמד מאחוריי ההפגנה הזו מאוד נכון, ואני זוכר שמאוד התלהבתי כששמעתי עליה. המיקום - גם טוב. לגביי הסיסמאות ושיתופי הפעולה, אני לא יודע מה היה, אבל אני מניח שהיה אפשר לעבוד יותר חזק על הקטע הזה. אבל מה עם התקשורת, חברים? לא מזמן התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" תמונה גדולה מההפגנה של נוער מרצ נגד הקיצוצים בחינוך - חשיפה מצויינת! ומה עם ההפגנה הזו? האם נוצר קשר עם התקשורת בטרם ההפגנה, כדי שתבוא לסקר אותה? האם פורסם עליה מידע באיזו מדייה כתובה או אינטרנטית? על זה, ובעיקר על זה, צריך לעבוד - כי הכוונות הטובות, הרעיונות והנכונות ישנם. רק צריך עוד התמקצעות

 

[eviv]

ומה אם השוטרעים סותמים לך ת'פה?

סליחה על הציניות אבל הפגנה טובה קודם כל צריכה להכיל שלטים! ועם כל הכבוד למשטרע הנישלטת על ידי גורמים לא מובנים לא צריך לשמוע לכל שטות לא חוקית שהיא אומרת. הבקשה שלה שאנחנו נוריד את השלטים מנוגדת לחוק, ואנחנו לא היינו צריכים לשמוע לה בעניין זה. אם אנחנו רוצים הפגנה טובה בואו לא נתפשר על זכויותינו וניתן למישטרע לסתום לנו את הפה במקומות שאסור לה חופש הביטוי זה חופש עליון במדינה דימוקרטית ואי אפשר לעבור על סדר היום בעניין סתימת הפיות שהיתה בהפגנה זו נער מודאג,

 

[יותם סטאר]

אביב המודאג ../images/Emo13.gif

מה לעשות בישראל, כשמקיימים הפגנה, או כל התקהלות המונית כל שהיא (היום קראתי מאמר מדעי במגן, שהיה כתוב בו כלשהו! פשוט בושה וחרפה) צריך לעשות את זה בתיאום עם המשטרה. עשיתם את זה?

אם כן, והמשטרה אמרה לכם לא להפגין, יש כאן בהחלט חריגה מסמכויותיה. אם לא, סה לה וי... כמו שלא היית רוצה שמתחת לבית שלך יבואו מאה פעילי האיחוד הלאומי ויפגינו "פושעי אוסלו לדין", כך גם קיים ההסדר הזה, שיש לקבל אישורים מהמשטרה, כדי שהפגנות לא יערכו מתחת לבית של אנשים, לא ירעישו בין שתיים לארבע, לא יהיו אלימות, וכולי וכולי.

 

[ManicStreetPreacher]

קיבלנו אישור מהמשטרע...

אלא שמסתבר שהם חזרו בהם מעניין ההפגנה- קיבלו אישור לתהלוכה, לא בליווי שלטים. חבל מאוד דק אבל בסדר, הם היו שניים ואנחנו היינו שלושים- לא יכלנו לעשות כלום בנדון