במיוחד בשבילך..

במיוחד בשבילך..

אממ אין לי מושג אם זה הפורום הנכון... אני יודעת שפשוט קשה לי.. אז משהו שיוצא מהלב רק כדי לפרוק... לך.. אני מכחישה לפעמים את המצב... לא ממש מעכלת... את העובדה שויתרת עלינו... על אבא שלנו אמא שלנו.. אחים שלך... איך את יכולה לתת לזמן לעבור בלי לחשוב עלינו? את לא חושבת על איך אבא סובל? שהגענו למצב שאנחנו חולמים עליך? שאבא קם בבוקר ואומר לאמא את יודעת חלמתי על.. שהכל בסדר... שהיא באה אלינו.. שיום אחד במקרה ראיתי את אחיין שלי בן השנתיים ונצבט לי הלב שהוא לא מכיר אותי.. לא מכיר את הסבים שלו... שאת לא יודעת שסבתא שלנו נפטרה.. שאת פשוט מנותקת מאיתנו כאילו אנחנו לא קיימים... וכל זה למה??? כי בעלך החדיר לך למוח שאנחנו צריכים לממן אתכם... שכל חודש להביא לכם משכורת אבל את יודעת שאבא עובד שתי עבודות ואמא עובדת קשה גם... אני אפילו משתדלת כמה שיותר לעזור ולהקל עליהם... אז איך את יכולה לחשוב שהם חייבים לך? הרי בן אדם נותן שהוא יכול הוא לא ילך לגנוב בשביל זה... את יודעת מה הכי כואב לי??? שאת השארת לי חלל .... שאני אתחתן את לא תהיי מן הסתם.... שאני אלד אמא ואבא ישמחו בשבילי אבל תמיד יחשבו על האחיין הראשון שלי שזה בעצם הנכד שלהם הראשון... שאנשים מספרים לי בתמימות איזה חמוד האחיין שלי ולי אין מושג איך הוא נראה... אבל אני יודעת ומקווה שיום אחד תתעוררי... ואני מקווה שזה לא יהיה מאוחר... כי אם חס ושלום יקרה משהו במשפחה.. זה כבר יהיה מאוחר... כמה שאני מכחישה את לא מתארת לך כמה האחים שלך האחרים כועסים עלייך..ואפילו מבחינתם את לא קיימת וזה כואב... פשוט כואב... כואב כי את היית הנסיכה של אבא... את היית הופכת עולמות בשביל לשמח את אמא... בעלך שינה אותך... ולא רצית להקשיב לאבא ואמא שמגיע לך מישהו טוב יותר ועכשיו את משלמת את המחיר... וגם אם את סובלת... את לא משתפת אותנו.. החלטת להסתגר לך עם עצמך... רק שלצערנו גם אנחנו משלמים את המחיר... לא רואים אותך ולא את האחיין... זה רק חצי ממה שאני מרגישה חוץ מכאב יש המון כעס... אבל אני אפסיק כאן...כי אני מרגישה מועקה... כאב שאי אפשר לתאר... תודה על האפשרות לפרוק... ואי אפשר לדעת אולי אי פעם היא תקרא את זה.... וזה לא היה לשווא..
 
כן... תודה ...

הכאב הכעס הכל... מקווה שיום אחד אחותי תתעורר... זו התקווה שלי... המון תודה על האפשרות לפרוק את הכאב
 
למעלה