במה מטפלים?

arana1

New member
המפריד הוא המשותף

דווקא אני, ומאז ומתמיד, מנסה כל הזמן לתאר ולדון באוטיזם דרך מה שמשותף לכל המין האנושי ולכן מתנגד נחרצות לנסיון להדיר אותו מהזכות לפרספקטיבה מוסרית ואתית ואנושית ולסמנו כלקוי או כסובל מכשל התפתחותי שלכן גם פסול לעדות ולא זכאי להיבחן דרך אותם מדדים שבהם בוחנים אנשים נורמטיבים

כל זה לא רק שלא שולל את את התועלת שבהגדרת אוטיסטים כקבוצה בדיוק כשם שהגדרת הנשים כקבוצה, ונשים הן קבוצה, לא אמורה לשלול מהן זכויות אנוש בסיסיות או לשמש לשם השתקתן,
אפילו להפך,
כמשגדירים אוטיסטים כקבוצה אז אפשר להכליל מאפיינים יחודיים ושונים דרך מכנה משותף שאחרת אין ברירה אלא לראות בהם טעות או לקות.
למשל,
אם היחס האוטיסטי לשפה אינו מאפיין קבוצתי אלא רק יחודי (וקשה לי להאמין שאדם שהכיר יותר מאוטיסט אחד יטעה ככה) אז מדובר בחריגה יוצאת מהכלל שלכן ראויה ככזאת שנתייחס אליה כאל טעות או פגם,
אבל עם מדובר במאפיין שמשותף למספר גדול של אוטיסטים אז הגיוני שזה לא מאפיין אישי בלבד אלא חלק מהתופעה האוטיסטית וככזאת היא ראויה ליחס שלא רק ינסה לשנות אותה אלא גם לעמוד על מהותה.

האוטיסט אינו חריג כי הוא חלק מהקבוצה האוטיסטית
אם אוטיזם זה רק תופעה אישית וכמו שהנ"ט רואים את זה אין לאוטיסט שום היבט קבוצתי אז הגדרתם כפגומים ושונים מהותית מהבסיס הכי עמוק לקיום האנושי ובכלל היא תקפה.

אין דבר שאין לו קבוצה, לעצים יש קבוצה, לצמחים יש קבוצה, לאבנים יש קבוצה,
רק לאוטיסטים אין קבוצה
לכל דבר שמתקיים בעולם יש היבט קבוצתי שמשלים את זה האישי ורק לאוטיסט אין כזה ?
לא סביר, לא נכון, ולא מקדם בכלל, להפך, רק הכי מאשר בדיוק את כל מה שהכי נבזי בכל הדעות הכי קדומות
 

anti is back

New member
כאמור, להפרדה יש תפקיד אתי

זה גבול שנועד להגן על יחידים מפני אנשים שאינם מסוגלים להבחין בין המציאות הסובייקטיבית שלהם לבין זו של הזולת. ואין זה משנה לצורך העניין אם המציאות הסובייקטיבית שלהם זהה למציאות ה"אובייקטיבית" (דהיינו, למציאות המוסכמת) או אם היא נבדלת ממנה.

אם ניתן דוגמה מדיון שעלה במקום אחר – גבר שמשוכנע שמבטי הזימה שלו ושל גברים אחרים בנשים זרות גורמים להן להתעוררות מינית, גם כאשר הן עצמן מדווחות שמבטים כאלה מעוררים בהן דחייה ורתיעה, הוא אדם מסוכן.
 

arana1

New member
כל הפרדה היא גם חיבור

נכון להפריד בין האובייקט לסובייקט, בין האהבה לתשוקה, בדיוק בגלל שהפרדה כזאת מאפשרת חיבור שער להקשר, חיבור יחודי שמאפשר דרך ישום ערכי קונקרטי

הגמישות שנוצרת משום כך וכך מאפשרת לאדם הניחן בו להפסיק לנסות לשלוט על המרחב הפנימי של כל עובר ושב כי מבטים שלא מדברים עליו ואליו חולפים דרכו,
אחרת אין לו ברירה אלא לחיות כמו עריץ כחני או ללבוש בורקה, שזה בדיוק אותו דבר, ואז, כמוך, הוא חייב לצייר את כולם כחוטאים את עצמו כקדוש, ומשם לא נותר לו אלא להתגייס לדאע"ש
 

arana1

New member
אף אחד לא נרתע אם הוא לא נמשך

מורכב, אני יודע

כל פעולה היא היפוכה
כל תוצאה היא סיבה

תודעה, מודעות, זהות... זה לא דבר שניתן לגישה פשטנית
 
הפרדה זה לא תמיד רע

אני לא חושבת שענת יוצרת הפרדה ממש אלא פשוט למשל כשאתה מביט בפרח מקרוב אתה יכול לראות עלי כותרת ואתה יכול לראות גבעול ואת העלי והצלקת-
היא מביטה בקרוב ממשהו ,

זאת התייחסות אוטיסטית לגמרי ואשמח לשמוע את כתיבתה נוספת,
היא לא ממש מפרידה כי היא רשתית בכל מקרה ועניין וההקשר פה משנה!!

וגם ההפרדה או לפחות התבוננות מקרוב מאפשרת ליצור גבול וחיץ שלפעמים נדרשים כדי לאגור או ליצור משהו בעצמך מחוץ לאחר ואז אפשר לפרקם.

זה כמו שארנה יכול לחוש חם או מנוכר לשיח , זה יכול לנבוע ממשהו רגעי שמפריד או דוחה או מחלק חוויות.
 
בדיוק בגלל זה

אדם אוטיסט לא יכול או לא צריך לפחות בתקשורת עם קרוב לו ליצור מצב של חוסר מודעות להקשר וניסיון לקבל אותך כלא שלם, ולכן גם ברור לי למה היא יכולה להרגיש שנאה- אם כי אני לא מתיימרת לדעת.

שואלת אותה- אם קוראת את זה,
אבל אני חושבת שהעובדה שהיא מרגישה אדם שלם ומולה עוד אדם שלם
כשזה בדרך תקשורת שמזכירה נט"י יכולה להביא לידי זה

מניסיון עבר- אני רוצה לשמוע מאוד מה שיש לה לומר
ודווקא בגלל מה שכתבה אז אני לא חושבת שהיא יכולה
להתייחס לזה כמו שארנה אמר שגישה שמזכירה אולי
על פני השטח את הנורמטיבי -
היא מסוגלת לזה לזה בכלל ,
מה גם שזה כמו שאמרתי יותר דומה להתמקדות אולי
בחלק מסוים בפרח
לא בשלילת הפרח - להפך.

מבינה?
 

arana1

New member
שזה להיכנע למבט של האוטיסט כמנותק וסגור ?

לא תודה, סבלתי מספיק מהחרא הזה, וכמוני רוב האוטיסטים האחרים
 
לא

שאתה אדם שלם והיא אדם שלם ואדם שלם לא מאיים על אדם שלם
ולכן הפרדה או בידוד -
אני לא אוהבת את המילה הפרדה, כי היא לא קיימת

ואוף
מה אתה אומר?
אתה כן ולא וכן ולא וכן ולא וכן ולא.

בגלל זה בידוד מכסה גם הפרדה אבל לא הפרדה נט"ית
להביט בפרח לא למנוע ממנו
לא להכחיד אותו


ואתה אומר לא מאבק
ואז נאבק
אז מה כן
 

arana1

New member
הפרדה זה תמיד טוב

וזה תמיד טוב כי בניגוד להגיון הנ"ט ולהגיון שלכן הפרדה לא כופה ניתוק אלא דווקא מאפשרת יצירה של רצף קוהרנטי ומהותי יותר

בידוד, לעומת זאת, בדדיוק בגלל זה, אונס
 
לא לא לא

למה דיכוטומיה פראית?

זה כמו שאתה לוקח חלק שמבצבץ של קרחון מעל פני הים ואז אתה יכול לאט לאט למפות בעזרתו ובעזרת תנודותיו בים והעומק ובשימוש בכלים נכונים לחצוב ולבדוק ולבחון את הקרחון , שהוא משתנה גם כל הזמן כי קופאים חלקים חדשים במים וחלק מפשירים וזורמים בים-

נכון שזה לא מתייחס להקשר- אבל למשל כשאני רוצה לכתוב לך משהו, כל דבר אני חייבת להפריד ולבדל חלק.

היא אוטיסטית אז ברור שכל הדברים האלה נהירים לה , נכון?
ואז ההתייחסות שלה גם אם מדגישה כמה דברים שיותר חשובים לה בודקת סממן מסוים אחד כרגע- נניח הכי מפריע ויורדת למטה ובדרך בגלל הקשרים שמשתנים כל הזמן בחיינו- היא עושה דיפרגמנטציה להרבה הרבה דברים אחרים וזה לא הכל מקל או מאפשר זה גם מאפשר התמודדות.

היא לא משמידה התנהגויות, למשל התמכרות או המנעות ממגע עין או פיזי- הוא דרך של תקשורת ודרך פרשנות והתפרשות כל הזמן אבל יש דברים שמפריעים ומקשים מאוד.

שמתי לב מההודעות הקודמות שהיא לא מדברת על לאלף או לשנות או לכפות על השיח הפנימי להעלם- ממה שהבנתי כמו בנושא רשת האינטרנט שהיא נתנה היא מחפשת דרך להנגיש את הקשר בין העצמי לסביבה ובינו לבין התקשורת שלו.

כמו בדוגמא של אחותי עם הכובע שאם אני מבינה שהיא כבר שם התגובה אחרת מאם אני לא מבינה.

אתה חייב גם בכתיבה לאפשר אצלי לפחות הפרדה מינימלית ליצירת זהות או מנגנון תגובה שיתייחס לחלק ההקשרי שלך.

אתה מבין למה אני מתכוונת שזה לא הבדל?
כבן אדם שחש את ההקשר היא באה לזה ממקום אחר לחלוטין , הגישה שלה היא פשוט אולי - התמקדות בקצה קרחון מסוים ומשם ירידה. כמו שעשיתי עם עצמי כשלא הבנתי למה אני נעצרת מדברים והבנת הדבר גרמה לי בהקשר וגם שלא בו כי למשל- שקרים לא נעימים לי בשום צורה וזמן גם לא לעצמי - להבין למה אני נעצרת מול אחרים וגם איך למנוע מה שלא רוצה שיכנס לעולם ולזרום עם מה שכן.

סתם למשל כדוגמא- זה עשה לי טוב , אבל בא מהתקשורת שלי ולא של אחר.

עכשיו- למה שאני לא אבין?
אני מבינה ששורש הגישה היא...
אבל כשזה בהקשר-ועוד פעם ההקשר חשוב- של איזה אדם מולך ,
למשל אדם שחי את הרשתיות ,
זה מקבל גוון ועומק אחר- והתמודדות אחרת

מה דעתך?
 

arana1

New member
אם מבינים למה הימנעות מקשר עין מפריעה אז היא לא

ולכן הצבת המטרה השגורה להנגשת העצמי אל הסביבה היא שיוצרת את הבעייה הכי קשה,
הנגשה אינה חד צדדית, היא אמורה להיות דיאלוגית, ולהבחין בפרטים, ולכבד שונות,
אם לאוטיסט קשר עין זה דבר מאוד דחוס אז הנגשה אמורה להתחשב בזה במקום לכפות את זה
אז אין "אבל"

ברור שהיכולת להסיק מהנראה את הלא נראה היא מאוד חשובה אבל מה שקורה זה שרוב האנשים מצהירים שהם עושים את זה בזמן שהם לא עושים את זה בכלל או אפילו ההפך וזה ניכר במיוחד ביחס לשונה
 

arana1

New member
הטרגדיה של האוטיזם נובעת מזה שאין שום דבר רע ברצון לעזור

אנשים משקיעים המון, ממון רב, מחכים לפעמים שנים בתור לאיזה כוכב שיאבחן את הילד, משלמים מאות שקלים לשעה למנתחי התנהגות (בדרך כלל משום מה את כל התפקידים האלה מאכלסות דווקא נשים, אפרופו האמפטיה וההכלה הנשית המפורסמת),
שעות על שעות של טיפולים בלתי פוסקים,
ואז הם, בדיוק כמו ענת, מתעצבנים על מי שאומרים להם שרצון והשקעה זה לא מספיק,
ולהפך,
זה יכול להיות הרסני לחלוטין,
כי סוף מעשה במחשבה תחילה (או משהו כזה),
ומשמיצים בדיוק כמו שענת משמיצה
"זה קריטי למי שעוסק בזה בפועל ולא רק מטיף לאחרים..."
כל מי שמבטא דעה שונה,
ואני מקווה שאת לפחות מסכימה שמותר לפעמים גם להביע דעה שונה, אי הסכמה,
וגם לדעתי הגישה של ענת מקורית יחסית, ונועזת וקשובה בוודאי הרבה יותר ממה שיש לאקדמיה ולבעלי המקצוע להציע,
אבל מותר גם לחלוק עליה,
ולנסות להציג את הסתירות שבעמדתה.

ככה מקדמים הבנה, גם דרך מחלוקות, את בעצמך כתבת כמה זה מטריד אותך שמחמת הגאווה נ"ט לא מסוגלים להרשות שום מחלוקת ומזהים כל נסיון לומר משהו אחר כאיום על מעמדם
 
למעלה