במבט לאחור
- פותח הנושא גילעד 63
- פורסם בתאריך
אולי שינו את הסדנה. בזמן שאנחנו אימצנו בארץ
(לפני תשע שנים בערך) הסדנא נערכה אחת לשבוע למשך שלוש שעות, עשרה או שנים עשר שבועות (אני לא זוכרת בדיוק). הנחו אותה שתי עובדות סוציאליות עם ותק מרשים בשרות. נשים מדהימות ומקסימות. היתה שיחה עם הרופא של השרות, היה זוג מאמצים שהגיעו לספר על החויה, היתה מסירת מידע והסברים, היו תרגילים שונים, סימולציות וכדומה ובעיקר היו הרבה שיחות. זה מה שאני זוכרת.
(לפני תשע שנים בערך) הסדנא נערכה אחת לשבוע למשך שלוש שעות, עשרה או שנים עשר שבועות (אני לא זוכרת בדיוק). הנחו אותה שתי עובדות סוציאליות עם ותק מרשים בשרות. נשים מדהימות ומקסימות. היתה שיחה עם הרופא של השרות, היה זוג מאמצים שהגיעו לספר על החויה, היתה מסירת מידע והסברים, היו תרגילים שונים, סימולציות וכדומה ובעיקר היו הרבה שיחות. זה מה שאני זוכרת.
אני רק יודעת שמה שנאמר לנו בזמנו הוא
שבהיותנו הורים, אנו פטורים מכל מה שקשור בדיקת מסוגלות והדרכה להורים פרט לביקור אחד של עובדת סוציאלית כדי לבדוק את תנאי החיים שלנו ומבחן אחד קצר אצל פסיכולוגית. האם הכוונה הייתה שאנו פטורים גם מסדנה כזו? כאמור, אין לי מושג. לא בטוחה אם הייתה בכלל סדנה כזאת באותם ימים. אם כן, לא זימנו אותנו להשתתף בה.
שבהיותנו הורים, אנו פטורים מכל מה שקשור בדיקת מסוגלות והדרכה להורים פרט לביקור אחד של עובדת סוציאלית כדי לבדוק את תנאי החיים שלנו ומבחן אחד קצר אצל פסיכולוגית. האם הכוונה הייתה שאנו פטורים גם מסדנה כזו? כאמור, אין לי מושג. לא בטוחה אם הייתה בכלל סדנה כזאת באותם ימים. אם כן, לא זימנו אותנו להשתתף בה.
ואף על פי כן
לא משנה כמה הסדנא תהיה טובה, אין חכם כבעל הנסיון.
גם אנחנו (כזוג שאימץ כאן בארץ) עברנו את הסדנא של השרות למען הילד (פעמיים, עבור שני ילדינו).
זו בהחלט סדנא מעולה, אבל בשני המקרים לא הרגשתי שזה תורם לי הרבה מבחינת אינפורמציה (אולי מעט) כי קראתי המון (!!!) בפורומי אימוץ וגם ספרים.
זה כן נתן לי הזדמנות להכיר זוגות אחרים בתהליך וקצת לשמוע סיפורים של ילדים המגיעים לאימוץ (כל ילד מגיע עם סיפור משלו ואין סיכוי שסיפור אחד יהיה דומה לשני).
את הבן (הראשון) קיבלנו כתינוק וההתמודדויות היו יחסית קלות. כשהוא גדל ודיברנו על נושא האימוץ היינו מוכנים להרבה שאלות בגלל שקראנו והתעדכנו.
עם הבת שקיבלנו לא מזמן והיא בת 6.5 הרבה יותר קשה ואנו חווים הרבה קשיים ששום סדנא לא מכינה לזה. ולכן אנו נעזרים באנשי מקצוע.
ולמרות הכל אני בהחלט הייתי ממליצה שכל זוג העומד בפני אימוץ יעבור סדנת הכנה. זה מפיג חששות ונותן תמיכה.
האם לחייב כתנאי לאימוץ? במקרה שלנו זו היתה חובה, אבל אני נוטה לומר שכן.
הייתי מבקשת קודם ממשרד הרווחה (או הגורם המתאים בממשלה) שיאשרו תשלום להורים על הפסד ימי/שעות עבודה (כמו אישה בהריון ההולכת לבדיקות). גם ככה יש הרבה שעות שבהן זוגות העומדים לאמץ נעדרים מהעבודה ואין להם כל פיצוי על כך.
לא משנה כמה הסדנא תהיה טובה, אין חכם כבעל הנסיון.
גם אנחנו (כזוג שאימץ כאן בארץ) עברנו את הסדנא של השרות למען הילד (פעמיים, עבור שני ילדינו).
זו בהחלט סדנא מעולה, אבל בשני המקרים לא הרגשתי שזה תורם לי הרבה מבחינת אינפורמציה (אולי מעט) כי קראתי המון (!!!) בפורומי אימוץ וגם ספרים.
זה כן נתן לי הזדמנות להכיר זוגות אחרים בתהליך וקצת לשמוע סיפורים של ילדים המגיעים לאימוץ (כל ילד מגיע עם סיפור משלו ואין סיכוי שסיפור אחד יהיה דומה לשני).
את הבן (הראשון) קיבלנו כתינוק וההתמודדויות היו יחסית קלות. כשהוא גדל ודיברנו על נושא האימוץ היינו מוכנים להרבה שאלות בגלל שקראנו והתעדכנו.
עם הבת שקיבלנו לא מזמן והיא בת 6.5 הרבה יותר קשה ואנו חווים הרבה קשיים ששום סדנא לא מכינה לזה. ולכן אנו נעזרים באנשי מקצוע.
ולמרות הכל אני בהחלט הייתי ממליצה שכל זוג העומד בפני אימוץ יעבור סדנת הכנה. זה מפיג חששות ונותן תמיכה.
האם לחייב כתנאי לאימוץ? במקרה שלנו זו היתה חובה, אבל אני נוטה לומר שכן.
הייתי מבקשת קודם ממשרד הרווחה (או הגורם המתאים בממשלה) שיאשרו תשלום להורים על הפסד ימי/שעות עבודה (כמו אישה בהריון ההולכת לבדיקות). גם ככה יש הרבה שעות שבהן זוגות העומדים לאמץ נעדרים מהעבודה ואין להם כל פיצוי על כך.
אין ספק
שהנסיון הוא האבא ואמא של למידה באופן כללי.
ברור שהחוויות עם מאומצת בת שש וחצי שונות לחלוטין מאימוץ תינוק.
אני הייתי מוסיף על מה שאת אומרת בנושא המפגשים עם זוגות ומאמצים אחרים, שהסדנה תכלול גם שיחות עם מאמצים וותיקים, כאלה עם חוויות טובות וגם כאלה עם קשיים, מאומצים בוגרים. כל מה שיכול לתרום לא רק בידע אלא גם נסיונם של אחרים.
והכל כמובן בכותרת שאת נותנת של הפגת חששות ותהיות וכניסה לסיפור יותר מוכנים.
מתוך סקרנות שלי, איזה ספרים למשל תרמו לך הכי הרבה בנושא?
שהנסיון הוא האבא ואמא של למידה באופן כללי.
ברור שהחוויות עם מאומצת בת שש וחצי שונות לחלוטין מאימוץ תינוק.
אני הייתי מוסיף על מה שאת אומרת בנושא המפגשים עם זוגות ומאמצים אחרים, שהסדנה תכלול גם שיחות עם מאמצים וותיקים, כאלה עם חוויות טובות וגם כאלה עם קשיים, מאומצים בוגרים. כל מה שיכול לתרום לא רק בידע אלא גם נסיונם של אחרים.
והכל כמובן בכותרת שאת נותנת של הפגת חששות ותהיות וכניסה לסיפור יותר מוכנים.
מתוך סקרנות שלי, איזה ספרים למשל תרמו לך הכי הרבה בנושא?
לא זקוקה למבט לאחור
בלגיה אחת המדינות האחרונות בעולם המערבי שהסדירו פיקוח על אימוץ מחו"ל . כתוצאה מכך, לכאורה, הם למדו מכולם והחילו הליך מפוקח מאוד. כדי לאמץ בבלגיה חייבים לקבל צו בית משפט המאשר את המאמצים ככשירים לאמץ. כדי לפנות לבית המשפט חייבים לעבור קורס קדם אימוץ. הקורס נמשך לאורך מספר שבועות בתדירות של פעם בשבוע. רק אחרי קבלת תעודת סיום, אפשר לבקש ישיבת בית משפט ראשונה, זו שתורה על הערכה פסיכולוגית-סוציאלית. מכיוון שלא שאלת על הערכה פסיכולוגית סוציאלית, לא אתייחס אליה כרגע.
הקורס הזה הוא חובה למאמצים פעם ראשונה, ולמאמצים פעים נוספות יש פטור מכך. זאת בתנאי שהם לא אימצו לפני החלת החוק, ולא אימצו ללא קורס שכזה. לכאורה, נגעו איתנו במהלך הקורס בכל חלקי משולש האימוץ, וגם קצת על הילד המאומץ לאורך השנים. הרשה לי לחוות דעתי על הקורס ב-פפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אחד גדול.
אולי הגעתי לקורס מוכנה יותר מן המקובל בבלגיה, ולא הייתי זקוקה לשמוע על בעיות שיתכנו.
אולי הגעתי מוכנה יותר מן המקובל בבלגיה, וידעתי לבד על נתונים מספריים שונים.
אבל ברצינות, לא כל הילדים הביולוגים נהרים באהבה ומגודלים במסירות אינקץ, ולא כל האמהות הביולוגיות מחכות בעיניים כלות ליצירת קשר עם צאצאן האבוד. וזה עוד לפני הדחיפה הבוטה לאמץ אימוץ עם דגל, במדינה בה ממילא אין כמעט אימוצים ממקומות המאפשרים ילדים לבנים.
הליך האימוץ הוא הליך ארוך וממושך, מלא פרקי זמן בהם הזמן סתם מתבזבז לו. זה בהחלט היה אחד מהם.
בלגיה אחת המדינות האחרונות בעולם המערבי שהסדירו פיקוח על אימוץ מחו"ל . כתוצאה מכך, לכאורה, הם למדו מכולם והחילו הליך מפוקח מאוד. כדי לאמץ בבלגיה חייבים לקבל צו בית משפט המאשר את המאמצים ככשירים לאמץ. כדי לפנות לבית המשפט חייבים לעבור קורס קדם אימוץ. הקורס נמשך לאורך מספר שבועות בתדירות של פעם בשבוע. רק אחרי קבלת תעודת סיום, אפשר לבקש ישיבת בית משפט ראשונה, זו שתורה על הערכה פסיכולוגית-סוציאלית. מכיוון שלא שאלת על הערכה פסיכולוגית סוציאלית, לא אתייחס אליה כרגע.
הקורס הזה הוא חובה למאמצים פעם ראשונה, ולמאמצים פעים נוספות יש פטור מכך. זאת בתנאי שהם לא אימצו לפני החלת החוק, ולא אימצו ללא קורס שכזה. לכאורה, נגעו איתנו במהלך הקורס בכל חלקי משולש האימוץ, וגם קצת על הילד המאומץ לאורך השנים. הרשה לי לחוות דעתי על הקורס ב-פפפפפפפפפחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אחד גדול.
אולי הגעתי לקורס מוכנה יותר מן המקובל בבלגיה, ולא הייתי זקוקה לשמוע על בעיות שיתכנו.
אולי הגעתי מוכנה יותר מן המקובל בבלגיה, וידעתי לבד על נתונים מספריים שונים.
אבל ברצינות, לא כל הילדים הביולוגים נהרים באהבה ומגודלים במסירות אינקץ, ולא כל האמהות הביולוגיות מחכות בעיניים כלות ליצירת קשר עם צאצאן האבוד. וזה עוד לפני הדחיפה הבוטה לאמץ אימוץ עם דגל, במדינה בה ממילא אין כמעט אימוצים ממקומות המאפשרים ילדים לבנים.
הליך האימוץ הוא הליך ארוך וממושך, מלא פרקי זמן בהם הזמן סתם מתבזבז לו. זה בהחלט היה אחד מהם.
נראה אם הבנתי
את בעצם מתארת תהליך בבלגיה שנשמע כמו מפוקח מאד ומפוכח מאד, יחד עם זה ארוך מאד או ארוך מידי לדעתך. אני צודק?
לגבי תכני הקורס, הייתי שמח לשמוע מה היה בקורס פפפפחחחח הזה
לא הבנתי את החלק של הילדים הביולוגיים והאמהות הביולוגיות ואת הדחיפה לאמץ עם דגל?
ועכשיו אשאל לגבי ההערכה הפסיכו סוציאלית. מה היא כוללת?
את בעצם מתארת תהליך בבלגיה שנשמע כמו מפוקח מאד ומפוכח מאד, יחד עם זה ארוך מאד או ארוך מידי לדעתך. אני צודק?
לגבי תכני הקורס, הייתי שמח לשמוע מה היה בקורס פפפפחחחח הזה
לא הבנתי את החלק של הילדים הביולוגיים והאמהות הביולוגיות ואת הדחיפה לאמץ עם דגל?
ועכשיו אשאל לגבי ההערכה הפסיכו סוציאלית. מה היא כוללת?
לא בהכרח
הוא ארוך, אך חלק מהארוך עבורנו נבע ממקומות אחרים, כך שאיני יכולה להאשים את בלגיה בהליך ארוך לבדה.
הבעיה אינה באורך הקורס, הבעיה היא בקורס עצמו. כדי להבהיר את חלקי המשולש משתמשים בהסבר על ההבדל בין ילדים ביולוגים למשפחתם לבין ילד מאומץ בכך שילד ביולוגי נאהב על ילד הוריו למן רגע הווצרותו, וההריון לווה בהשגחה ואהבה למן ראשיתו. צר לי מאוד, אך זו אידליה שאין לה קשר רב למציאות. אולי מי שכמה לילד ומגיע לקורס שכזה לא שם לב לזה לרוב, ואולי זה היה נכון עבור ילד ביולוגי שלהם, אך זה פשוט לא נכון עבור כלל הילדים בעולם. זה היה בתחילת הפגישה הראשונה. מכאן הפער בין המציאות המוכרת לי לבין האידיליה המוצגת על ידי המנחה רק הלך וגדל. דיברו רק על אמהות ביולוגיות המבכות יום וליל את מסירת הילד לאימוץ, שעשו זאת אך ורק למען טובתו על חשבון טובתן. נתנו דוגמא של ילד "בעייתי" הנמסר לאימוץ, שהבעיה בו שנהרה מחוץ לנישואים, ובעלה של האם לא הסכים לקבל את הילד. כמות הפרטים שנמסרה למאמצים "לכאורה" הייתה עצומה ובלתי אמינה בעליל (כל הפרטים האפשריים על האם הביולוגית, כל הפרטים על האב הביולוגי, כל הפרטים על האיש שנשוי לאם הביולוגית, כל הפרטים של האחים והאחיות למחצה, עד לרמת מחלות עור זניחות, שהוצגו כבעיות רפואיות ממשיות). הקורס כולו נוהל כאילו יש להורים המאמצים שליטה מלאה על התהליך, בעוד כל מי שעבר את האימוץ הבינלאומי יודע שרמת השליטה של ההורים המאמצים מוגבלת ביותר. כל הזמן הוצגה הכדאיות לאמץ מאצות אסיה ואפריקה, כאילו לא הן מהוות במילא את רוב מאגר המדינות מהם ניתן לאמץ. הבעיה הגדולה ביותר באיצוץ שכזה הוצגה כמבטים ברחוב ושאלות של קופאיות בסופר, ולרגע לא הוכרה בעייתיות שיש לחלק מן ההורים לקבל ילד שונה מהם (ולפיכך גם לא הוצעה עזרה כיצד להתגבר על כך) וגם בעייתיות של תחושות הילד שגדל בעולם שונה לחלוטין ממנו לא הוזכרה (ולפיכך גם לא הועלו הצעות כיצד לעזור לו).
עברו כבר שנים מאז הקורס, ואני זוכרת את חוסר האמינות המזעזע בו, ולא היה שם ולו פריט מידע מועיל אחד שלקחתי ממנו. כמובן שאת פרטי המידע המועילים שנשמעו שם ידעתי עוד קודם, מה שגרם להסתייגות שאולי הגעתי מוכנה מן המקובל.
הערכה פסיכולוגית סוציאלית נשמעת נהדר. באימוץ ראשון עוברים שתי פגישות עם עו"ס ושתי פגישות עם פסיכולוגית. כל אחת מגישה דו"ח משלה לועדה פנימית שלהן, ואז ניתן דו"ח משולב עם המלצה לבית המשפט, לא לפני שהוא ניתן להורים לעתיד, להגיש השגות. בפועל, לא שמעתי על מישהו שהשלב הזה עבר ללא תקלות אצלו. לזוג אחד כתבו שהם צריכים ללכת לטיפול כי הם מחבקים יותר מדי את בתם הביולוגית בת ה-9 (השופטת קיבלה את טענת ההורים שזו הצעה הזויה). אנו היינו צריכים להמתין חצי שנה לדו"ח נוסף שיקבע שאנו מוכנים להיות הורים כי בבית שלנו יש יותר מדי פיצ'יפקס (השופטת קיצרה את זמן ההמתנה לשלושה חודשים).
הוא ארוך, אך חלק מהארוך עבורנו נבע ממקומות אחרים, כך שאיני יכולה להאשים את בלגיה בהליך ארוך לבדה.
הבעיה אינה באורך הקורס, הבעיה היא בקורס עצמו. כדי להבהיר את חלקי המשולש משתמשים בהסבר על ההבדל בין ילדים ביולוגים למשפחתם לבין ילד מאומץ בכך שילד ביולוגי נאהב על ילד הוריו למן רגע הווצרותו, וההריון לווה בהשגחה ואהבה למן ראשיתו. צר לי מאוד, אך זו אידליה שאין לה קשר רב למציאות. אולי מי שכמה לילד ומגיע לקורס שכזה לא שם לב לזה לרוב, ואולי זה היה נכון עבור ילד ביולוגי שלהם, אך זה פשוט לא נכון עבור כלל הילדים בעולם. זה היה בתחילת הפגישה הראשונה. מכאן הפער בין המציאות המוכרת לי לבין האידיליה המוצגת על ידי המנחה רק הלך וגדל. דיברו רק על אמהות ביולוגיות המבכות יום וליל את מסירת הילד לאימוץ, שעשו זאת אך ורק למען טובתו על חשבון טובתן. נתנו דוגמא של ילד "בעייתי" הנמסר לאימוץ, שהבעיה בו שנהרה מחוץ לנישואים, ובעלה של האם לא הסכים לקבל את הילד. כמות הפרטים שנמסרה למאמצים "לכאורה" הייתה עצומה ובלתי אמינה בעליל (כל הפרטים האפשריים על האם הביולוגית, כל הפרטים על האב הביולוגי, כל הפרטים על האיש שנשוי לאם הביולוגית, כל הפרטים של האחים והאחיות למחצה, עד לרמת מחלות עור זניחות, שהוצגו כבעיות רפואיות ממשיות). הקורס כולו נוהל כאילו יש להורים המאמצים שליטה מלאה על התהליך, בעוד כל מי שעבר את האימוץ הבינלאומי יודע שרמת השליטה של ההורים המאמצים מוגבלת ביותר. כל הזמן הוצגה הכדאיות לאמץ מאצות אסיה ואפריקה, כאילו לא הן מהוות במילא את רוב מאגר המדינות מהם ניתן לאמץ. הבעיה הגדולה ביותר באיצוץ שכזה הוצגה כמבטים ברחוב ושאלות של קופאיות בסופר, ולרגע לא הוכרה בעייתיות שיש לחלק מן ההורים לקבל ילד שונה מהם (ולפיכך גם לא הוצעה עזרה כיצד להתגבר על כך) וגם בעייתיות של תחושות הילד שגדל בעולם שונה לחלוטין ממנו לא הוזכרה (ולפיכך גם לא הועלו הצעות כיצד לעזור לו).
עברו כבר שנים מאז הקורס, ואני זוכרת את חוסר האמינות המזעזע בו, ולא היה שם ולו פריט מידע מועיל אחד שלקחתי ממנו. כמובן שאת פרטי המידע המועילים שנשמעו שם ידעתי עוד קודם, מה שגרם להסתייגות שאולי הגעתי מוכנה מן המקובל.
הערכה פסיכולוגית סוציאלית נשמעת נהדר. באימוץ ראשון עוברים שתי פגישות עם עו"ס ושתי פגישות עם פסיכולוגית. כל אחת מגישה דו"ח משלה לועדה פנימית שלהן, ואז ניתן דו"ח משולב עם המלצה לבית המשפט, לא לפני שהוא ניתן להורים לעתיד, להגיש השגות. בפועל, לא שמעתי על מישהו שהשלב הזה עבר ללא תקלות אצלו. לזוג אחד כתבו שהם צריכים ללכת לטיפול כי הם מחבקים יותר מדי את בתם הביולוגית בת ה-9 (השופטת קיבלה את טענת ההורים שזו הצעה הזויה). אנו היינו צריכים להמתין חצי שנה לדו"ח נוסף שיקבע שאנו מוכנים להיות הורים כי בבית שלנו יש יותר מדי פיצ'יפקס (השופטת קיצרה את זמן ההמתנה לשלושה חודשים).
הייתי רוצה להגיד שאני בשוק
אבל אני לא יכול. לא באמת
נשמע הזוי לחלוטין. מזכיר לי בדיחה שהצרפתים מספרים על הבלגים. איך מזהים בלגי בצוללת? היחידי עם מצנח על הגב
ברצינות, באמת נשמע כמו משהו מאד לא רציני והזוי.
ובאמת, מה יהיה אתכם עם הפיצ'יפקעס?
מזל שהם לא באים אלי הביתה, אותי כבר היו עוצרים על כמות החיבוקים שהילדים שלי מקבלים ממני
הבנתי את הנקודה שלך.
אני מטבע הדברים מדבר על תהליך הרבה יותר רציני מעודכן ואפקטיבי.
אבל אני לא יכול. לא באמת
ברצינות, באמת נשמע כמו משהו מאד לא רציני והזוי.
ובאמת, מה יהיה אתכם עם הפיצ'יפקעס?
מזל שהם לא באים אלי הביתה, אותי כבר היו עוצרים על כמות החיבוקים שהילדים שלי מקבלים ממני
הבנתי את הנקודה שלך.
אני מטבע הדברים מדבר על תהליך הרבה יותר רציני מעודכן ואפקטיבי.
אל תתחיל איתי
עם בדיחות על בלגים (חוץ מזה שאין בדיחות על בלגים האמת, אלא על וולונים או פלמים). תאמין לי, יש לי יותר מאשר לך. רק מה, לא תמיד הן אפילו דמיוניות. אתה יכול לבדוק את השירשורון הזה.
המדהים הוא שלגברת שהעבירה את הקורס יש קבוצה בפייסבוק, לשם היא מעלה שלל מאמרים מעניינים מאוד על אימוץ. איך היא הצליחה להעביר קורס כלכך לא מציאותי נשגב מבנתי.
עם בדיחות על בלגים (חוץ מזה שאין בדיחות על בלגים האמת, אלא על וולונים או פלמים). תאמין לי, יש לי יותר מאשר לך. רק מה, לא תמיד הן אפילו דמיוניות. אתה יכול לבדוק את השירשורון הזה.
המדהים הוא שלגברת שהעבירה את הקורס יש קבוצה בפייסבוק, לשם היא מעלה שלל מאמרים מעניינים מאוד על אימוץ. איך היא הצליחה להעביר קורס כלכך לא מציאותי נשגב מבנתי.
דניאלה111111
New member
הלואי שמישהו יקרא וירים את הכפפה של סדנא כזו
סדנאות טרום אימוץ מקובלות בכל העולם המערבי וחשיבותן עצומה. במדינות אחרות ממומנות או על ידי הממשלה או על ידי קופות החולים וחברות הביטוח.
קברניטי הממשלה: מזמינים אתכם להרים את הכפפה
סדנאות טרום אימוץ מקובלות בכל העולם המערבי וחשיבותן עצומה. במדינות אחרות ממומנות או על ידי הממשלה או על ידי קופות החולים וחברות הביטוח.
קברניטי הממשלה: מזמינים אתכם להרים את הכפפה
יש מיפגשים (נדמה לי ששישה) באימוץ חול
מארגנות זאת העמותות ולהערכתי מדובר בחובה שחלה עליהן מבחינה חוקית ועל ההורים העתידיים לנכוח.
ייתכן ומדובר בהתפתחות של השים האחרונות.
אני יודעת שחלק מעותם מיפגשים מאורגנים היום בפסייפס.
אני הרגשתי ביזבוז בחלק מהמיפגשים והרגשתי שלמדתי רבות ממיפגשים אחרים.
הייתה פגישה עם רופא שמלווה אימוצים - חשוב. שיחה עם עוסית העמותה לגבי קשיי קליטה, סוגי היקשרות שונים וכו (מיפגש שבדיעבד היה המועיל לי מכולם), פגישה עם מנכלית העמותה לגבי הפרוצדורה האימוצית והלוגיסטיקה , ועוד
בסהכ סדנה טובה
מארגנות זאת העמותות ולהערכתי מדובר בחובה שחלה עליהן מבחינה חוקית ועל ההורים העתידיים לנכוח.
ייתכן ומדובר בהתפתחות של השים האחרונות.
אני יודעת שחלק מעותם מיפגשים מאורגנים היום בפסייפס.
אני הרגשתי ביזבוז בחלק מהמיפגשים והרגשתי שלמדתי רבות ממיפגשים אחרים.
הייתה פגישה עם רופא שמלווה אימוצים - חשוב. שיחה עם עוסית העמותה לגבי קשיי קליטה, סוגי היקשרות שונים וכו (מיפגש שבדיעבד היה המועיל לי מכולם), פגישה עם מנכלית העמותה לגבי הפרוצדורה האימוצית והלוגיסטיקה , ועוד
בסהכ סדנה טובה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.