בלתי נראית.

[netaK]

בלתי נראית.

היום היה היום השמיני בערך ברציפות שבו כמעט-נדרסתי. כל פעם שאני חוצה מעבר חצייה מכונית מצליחה בדרך פלא לעצור בזמן לפני שאני נדרסת, וכל פעם מחדש אני מסננת "מה אני, בלתי נראית?" וממשיכה בדרכי ואז...אני מגיעה הביתה ואני מבינה...שאולי אני כן בלתי נראית אם הייתי....נראית אני די בטוחה שהיו מקשיבים לי, שהיו בכלל מדברים איתי פה, שהיו יודעים מה אני עושה, מה אני אוהבת ולא אוהבת, מה קורה בחיים שלי ולא היו מרחיקים אותי ו...מופרדים ממני כל כך אז אני פשוט מחכה...אולי יום אחד תבוא המכונית שבאמת לא תראה אותי וזה לא שאני רוצה למות רק לעשות משהו שיגרום להם לראות אותי.

 

[TheBeast]

../images/Emo24.gif

ראשית- אינני חושב שאפשר לפספס ילדה מתוקה כמוך, במיוחד אחרי צביעת השער.. שנית- רצוי שתסירי את כיסוי העיניים ואטמי האוזניים שלך, אחרת בוודאי שלא תוכלי למצוא את אלו שכן רואים ושואלים. מנסיון, בני אדם מסויימים, במיוחד בתוך המשפחה, לא נוהגים לפתח שיחות עמוקות ללא טריגר מסויים. אני חלילה לא טוען שצריך ליצור או לתור אחר טריגר כדי לפתח שיחה. יש גם דרכים נוספות- צרי את ההתעניינות ובקשי את תשומת הלב בצורה ברורה וישירה. רוצה שישאלו אותך ויתעניינו בך? בקשי את זה.. אין צורך במכוניות ובכאבים נוספים כדי לרפא פצעים אחרים. את לא בלתי נראית, אני יודע שאת אהובה וחשובה למספר לא-מועט של אנשים. מצאי בעצמך את הכוח למשוך את ההתעניינות ואת העיניים אלייך. יחסי אנוש הם סבוכים ולרוב רצוי לדחוף אותם מעט קדימה.. זוהי לפחות ראייתי האישית בנושא הזה :$ ובכל מקרה- במידה ואת רוצה שמישהו יקשיב.. well..

 

[netaK]

אני לא מחפשת שיחות...

הבנתי שלא אכפת להם ממש מה קורה בחיים שלי, וזה עוד בסדר אבל הם...הם פשוט לא יודעים שאני שם אפחד לא רואה אותי הולכת, לא רואה אותי חוזרת, לא שואלים לא דואגים, לפני שבוע למשל רציתי לישון שעתיים בצהריים, אמרתי לאמא אבא ואח שאני הולכת לישון טיפה ושיעירו אותי בשבע מתי התעוררתי? ב10 וחצי.לבד. יצאתי מהחדר שאלתי למה לא העירו אותי ואמרו לי "אה, את פה?" ומילא זה קורה פעם ב- אבל זה לא :\ זה פשוט לא.

 

[סירופ מייפל מקולקל]

אז גורמים להם להבין

תנהלי איתם שיחה, ותודיעי להם איך ומה את מרגישה. אני בטוחה שלא יתעלמו ממך, יקשיבו ואפילו יקחו דברים לתשומת ליבם.

 

[יעל ניסן]

מאוד מדאיג

מה שכתבת. לא מהמקום הזה שאני חושבת שאת רוצה למות פיזית, אלא שאת נמצאת במין מוות רוחני או נפשי. בלי קשר למה את חושבת על עצמך - שקופה או לא - נסי למצוא מקומות, פעילויות, וחוויות שממלאות אותך בלי קשר לאיך אחרים מגיבים אליך. בכלל, נסי לתפוס נוכחות בינך לבין עצמך בלי קשר למה שאחרים חושבים או איך שהם מגיבים.

 

[netaK]

במקומות אחרים אין לי בעיה

אני מרגישה בלתי נראית בבית. וזה משגע אותי. זה אפילו מעבר לעובדה שאני כאילו מובן מאליו שכזה, אני כאילו לא פה לא חלק משומדבר לא נחשבת לא כלום והמ, איך אני תופסת נוכחות ביני לבין עצמי? :\