בלעכס
- פותח הנושא seriously
- פורסם בתאריך
עם דבק אורנים
New member
בלעכס x2
היי
גם להיות בערפל זה בסדר.
ואני מזדהה איתך, זה מצב ממש מעצבן, בין לבין כזה. נטול רגש מוגדר...
אבל פתאום איכשהו דברים מתחילים להתבהר מבלי שאפילו נשים לב לכך. כנראה שבסופו של יום
התהליכים שאנחנו עוברים במצבים הסטטיים האלו בונים אותנו בצורה כלשהי למרות שזה לא נראה ככה.
אם את רוצה, אשמח אם תשתפי ( :
זה יכול לעזור קצת לצאת מהתקיעות. גם כתיבה יכולה לעזור. כל דבר ש"מגשים" את המחשבה ולא נותן לה להכנס ללופים ותוקע עוד יותר.
שיהיה שבוע טוב והרבה הצלחה!
גם להיות בערפל זה בסדר.
ואני מזדהה איתך, זה מצב ממש מעצבן, בין לבין כזה. נטול רגש מוגדר...
אבל פתאום איכשהו דברים מתחילים להתבהר מבלי שאפילו נשים לב לכך. כנראה שבסופו של יום
התהליכים שאנחנו עוברים במצבים הסטטיים האלו בונים אותנו בצורה כלשהי למרות שזה לא נראה ככה.
אם את רוצה, אשמח אם תשתפי ( :
זה יכול לעזור קצת לצאת מהתקיעות. גם כתיבה יכולה לעזור. כל דבר ש"מגשים" את המחשבה ולא נותן לה להכנס ללופים ותוקע עוד יותר.
שיהיה שבוע טוב והרבה הצלחה!
היי היי
תודה רבה לך,
אני מתחילה לאכול קצת כאפה על הלימודים, הזוגיות, החיים שלי באופן כללי והכיוון שלהם.. לא שרע לי או משהו, פשוט תיארתי לעצמי שהכל יהיה אחרת כשאני אגיע למקום הזה בחיים שלי, אני עדיין די רוצה שדברים יהיו אחרת..
אני מפחדת לעשות צעדים פזיזיים אז אני צריכה לשקול כל צעד שלי מאתיים פעם, ואני מפחדת לדבר עם אנשים או באופן כללי כי אולי מחר אני אקום וארגיש אחרת לגמרי ואני אצא סתומה או אעשה טעות שאני אשלם עליה ביוקר.
אז מחכה. למשיח. או לתשובה כלשהי. לא יודעת. יהיה בסדר, או משהו.
תודה רבה לך,
אני מתחילה לאכול קצת כאפה על הלימודים, הזוגיות, החיים שלי באופן כללי והכיוון שלהם.. לא שרע לי או משהו, פשוט תיארתי לעצמי שהכל יהיה אחרת כשאני אגיע למקום הזה בחיים שלי, אני עדיין די רוצה שדברים יהיו אחרת..
אני מפחדת לעשות צעדים פזיזיים אז אני צריכה לשקול כל צעד שלי מאתיים פעם, ואני מפחדת לדבר עם אנשים או באופן כללי כי אולי מחר אני אקום וארגיש אחרת לגמרי ואני אצא סתומה או אעשה טעות שאני אשלם עליה ביוקר.
אז מחכה. למשיח. או לתשובה כלשהי. לא יודעת. יהיה בסדר, או משהו.
וואי, זה ממש מוכר
מה שאת מתארת.
אבל זה טוב לדעתי לעצור ולשאול את עצמך האם טוב לך? לא טוב לך? איפה היית רוצה לראות את עצמך היום? בעוד כמה שנים? עם מי? וכו' ולנסות לכוון את החיים לפי זה.
לא תמיד זה הולך. לפעמים הכי קשה זה לענות לעצמינו על השאלות הכי פשוטות בעולם. כמו מה עושה לי טוב? תשאלי ילד והוא יענה לך בפשטות- גלידה\לונה פארק וכו'
איפשהו איבדנו את עצמינו. מקשיבים יותר מידי לציפיות החברה \ משפחה \ אנו עצמינו- מאיתנו. לא צריך לפחד מתשובות טפשיות. אין מה לברוח מעצמינו. זה יהיה קיים בתוכינו גם אם נאמר בקול וגם אם נשמור עמוק בתוך הבטן.
איזו חמודה, הצחקת אותי שאת מפחדת לצאת סתומה כי אולי למחרת תשני את הדעות שלך...
אני לפעמים סותרת את עצמי באותו משפט...
זה לא כ"כ נורא לעשות את זה
תראי, לי זה נשמע סביר לשנות דעות (ואפילו מומלץ! לא הייתי רוצה להשאר באותן דעות של לפני כמה שנים...)
במיוחד כשנמצאים בצמתים כלכך משמעותיים של החיים. הגיוני כל יום- יומיים, דקה-שתיים שהדעות יזוזו לכאן או לכאן.
האמת, במצב שכזה אני מעדיפה כמה שפחות להתייעץ עם אנשים. איש איש ודעותיו וזה יכול רק להוסיף לי בלאגן במח.
בסופו של דבר אני מנסה להחליט לבד מה נכון לי. לא משנה מה האנשים הכי חכמים בעולם יאמרו, אם זה רלוונטי בשבילי, אקבל בשמחה את עצתם ואם לא, אסנן בשמחה...
אל תלחצי. יהיה בסדר באמת. גם אם כרגע אין שום איתות לכך. פשוט תחיי- תפלי, תקומי, תצליחי, תתבלבלי, תתקעי, תעשי טעויות, תחלצי מטעויות כו'.
אלו החיים.ואם מפחדים או מחכים בדריכות שתגיע התשובה האולטימטיבית, החיים באזשהו מקום מתפספסים. אבל גם מזה לא צריך לפחד
רבי נחמן כתב את המשפט המוכר שאני ממש מתחברת אליו- "כל העולם כולו גשר צר מאוד והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל"
תודי שזה אדיר!
מקוה שלא העמסתי עליך יותר מידי...
שיהיה לך לילה קסום
מה שאת מתארת.
אבל זה טוב לדעתי לעצור ולשאול את עצמך האם טוב לך? לא טוב לך? איפה היית רוצה לראות את עצמך היום? בעוד כמה שנים? עם מי? וכו' ולנסות לכוון את החיים לפי זה.
לא תמיד זה הולך. לפעמים הכי קשה זה לענות לעצמינו על השאלות הכי פשוטות בעולם. כמו מה עושה לי טוב? תשאלי ילד והוא יענה לך בפשטות- גלידה\לונה פארק וכו'
איפשהו איבדנו את עצמינו. מקשיבים יותר מידי לציפיות החברה \ משפחה \ אנו עצמינו- מאיתנו. לא צריך לפחד מתשובות טפשיות. אין מה לברוח מעצמינו. זה יהיה קיים בתוכינו גם אם נאמר בקול וגם אם נשמור עמוק בתוך הבטן.
איזו חמודה, הצחקת אותי שאת מפחדת לצאת סתומה כי אולי למחרת תשני את הדעות שלך...
אני לפעמים סותרת את עצמי באותו משפט...
זה לא כ"כ נורא לעשות את זה
תראי, לי זה נשמע סביר לשנות דעות (ואפילו מומלץ! לא הייתי רוצה להשאר באותן דעות של לפני כמה שנים...)
במיוחד כשנמצאים בצמתים כלכך משמעותיים של החיים. הגיוני כל יום- יומיים, דקה-שתיים שהדעות יזוזו לכאן או לכאן.
האמת, במצב שכזה אני מעדיפה כמה שפחות להתייעץ עם אנשים. איש איש ודעותיו וזה יכול רק להוסיף לי בלאגן במח.
בסופו של דבר אני מנסה להחליט לבד מה נכון לי. לא משנה מה האנשים הכי חכמים בעולם יאמרו, אם זה רלוונטי בשבילי, אקבל בשמחה את עצתם ואם לא, אסנן בשמחה...
אל תלחצי. יהיה בסדר באמת. גם אם כרגע אין שום איתות לכך. פשוט תחיי- תפלי, תקומי, תצליחי, תתבלבלי, תתקעי, תעשי טעויות, תחלצי מטעויות כו'.
אלו החיים.ואם מפחדים או מחכים בדריכות שתגיע התשובה האולטימטיבית, החיים באזשהו מקום מתפספסים. אבל גם מזה לא צריך לפחד
רבי נחמן כתב את המשפט המוכר שאני ממש מתחברת אליו- "כל העולם כולו גשר צר מאוד והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל"
תודי שזה אדיר!
מקוה שלא העמסתי עליך יותר מידי...
שיהיה לך לילה קסום
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.