בלי
תמיד אמרו לי להתחיל לספר מההתחלה.. אז.. נחזור להתחלה. התחלתי לצאת עם מישהו. אלק לצאת... הכרנו בצאט.. עברנו לפרטי.. ואז לאי סי.. ואז לפלא.. המסלול הידוע.. ואז נפגשנו. אוף.. איזה לחץ. עברנו את זה בשלום. פגישה מהאגדות. למחרת הוא כבר ישן אצלי איזה 3 ימים.. כי הוא גר רחוק.. ואי אפשר לנסוע כל ערב שעתיים הלוך ושעתיים חזור. בכל אופן... עבר כבר 3 שבועות מאז הערב הראשון. טוב מה שרציתי לספר זה... בהתחלה.. עוד שהיינו בשלב של ה``פרטי`` בצאט.. הוא שאל אם נאנסתי. לא יודעת מאיפה. תגידו... בחורה שלא שוכבת עם גברים כשאין לה חבר - סימן שנאנסה? לא לפי מיטב ידיעתי. הסברתי לו יפה שהייתי שוכבת עם האקס אבל כשזה נגמר גם זה נגמר. לא עניתי לו על השאלה.. פשוט העברתי נושא. לאחר זמן מה.. כשהוא היה אצלי בבית.. הוא שאל שוב... אז כבר התעצבנתי... יושב מולי ושואל. אוף. רבתי איתו כמובן.. ולא עניתי בכלל. שבוע שעבר.. כשהוא היה אצלי הוא ראה במועדפים את פורום נפגעות.. הוא נכנס לשם. לא קרא... אבל נכנס. כשהגעתי הוא שאל אותי. למעשה אמר - את כותבת הרבה בפורום הזה. ואני התפוצצתי. לא דיברתי איתו כל היום על זה. האמת שהייתי בשוק. לא ידעתי איך להגיד או מה להגיד. היום. היום היה השיא. הוא שכב מעליי... ואמר לי אני רוצה שתלמדי להתגונן. תשאלו - מה זאת אומרת? אני שכבתי והוא היה עליי באלכסון.. (תדמיינו את הסימן +
) ועכשיו - הוא אומר - מה היית עושה אם היו אונסים אותך? נו. מה תגידו? אני בכל אופן שתקתי. אחרי כמה דקות פשוט אמרתי - כלום. לא הייתי עושה כלום. הוא אמר - תתגונני... תנסי לדחוף אותי. אני פשוט שכבתי שם. בלי יכולת לבכות. בלי יכולת לזוז. אחרי כמה דקות קמתי. יצאתי מהבית וחזרתי. ואז אמרתי לו... לא הייתי עושה כלום. הוא חשב שצחקתי מיקודם. לא האמין. אמר לי - את לא יודעת... אם זה יקרה לך תאמיני לי שאת תתגונני. פחחח. אלק אתגונן. לכו תסבירו.. שקרה גם קרה. ושתקתי גם שתקתי. זהו. עכשיו הוא ישן. אני כאן. עוד משותקת. מפחדת לישון כי יודעת שהלילה יחזרו הסיוטים. ולכו תסבירו לו. כי לי אין את המילים.
תמיד אמרו לי להתחיל לספר מההתחלה.. אז.. נחזור להתחלה. התחלתי לצאת עם מישהו. אלק לצאת... הכרנו בצאט.. עברנו לפרטי.. ואז לאי סי.. ואז לפלא.. המסלול הידוע.. ואז נפגשנו. אוף.. איזה לחץ. עברנו את זה בשלום. פגישה מהאגדות. למחרת הוא כבר ישן אצלי איזה 3 ימים.. כי הוא גר רחוק.. ואי אפשר לנסוע כל ערב שעתיים הלוך ושעתיים חזור. בכל אופן... עבר כבר 3 שבועות מאז הערב הראשון. טוב מה שרציתי לספר זה... בהתחלה.. עוד שהיינו בשלב של ה``פרטי`` בצאט.. הוא שאל אם נאנסתי. לא יודעת מאיפה. תגידו... בחורה שלא שוכבת עם גברים כשאין לה חבר - סימן שנאנסה? לא לפי מיטב ידיעתי. הסברתי לו יפה שהייתי שוכבת עם האקס אבל כשזה נגמר גם זה נגמר. לא עניתי לו על השאלה.. פשוט העברתי נושא. לאחר זמן מה.. כשהוא היה אצלי בבית.. הוא שאל שוב... אז כבר התעצבנתי... יושב מולי ושואל. אוף. רבתי איתו כמובן.. ולא עניתי בכלל. שבוע שעבר.. כשהוא היה אצלי הוא ראה במועדפים את פורום נפגעות.. הוא נכנס לשם. לא קרא... אבל נכנס. כשהגעתי הוא שאל אותי. למעשה אמר - את כותבת הרבה בפורום הזה. ואני התפוצצתי. לא דיברתי איתו כל היום על זה. האמת שהייתי בשוק. לא ידעתי איך להגיד או מה להגיד. היום. היום היה השיא. הוא שכב מעליי... ואמר לי אני רוצה שתלמדי להתגונן. תשאלו - מה זאת אומרת? אני שכבתי והוא היה עליי באלכסון.. (תדמיינו את הסימן +
) ועכשיו - הוא אומר - מה היית עושה אם היו אונסים אותך? נו. מה תגידו? אני בכל אופן שתקתי. אחרי כמה דקות פשוט אמרתי - כלום. לא הייתי עושה כלום. הוא אמר - תתגונני... תנסי לדחוף אותי. אני פשוט שכבתי שם. בלי יכולת לבכות. בלי יכולת לזוז. אחרי כמה דקות קמתי. יצאתי מהבית וחזרתי. ואז אמרתי לו... לא הייתי עושה כלום. הוא חשב שצחקתי מיקודם. לא האמין. אמר לי - את לא יודעת... אם זה יקרה לך תאמיני לי שאת תתגונני. פחחח. אלק אתגונן. לכו תסבירו.. שקרה גם קרה. ושתקתי גם שתקתי. זהו. עכשיו הוא ישן. אני כאן. עוד משותקת. מפחדת לישון כי יודעת שהלילה יחזרו הסיוטים. ולכו תסבירו לו. כי לי אין את המילים.