בלי קשר לוויכוח...

כלל אף ששיפוטי יכול להיות מוטעה

לא אבחר לא כבת זוג ולא כסאבית באישה שנפשה מסוכסכת, או פגועה באופן שאיני בטוח בחוסנה הנפשי, וזה רק תנאי הכרחי ולא מספיק. אוסיף ואומר שהשאלה של בחירת בן אדם כשותף לחיים כאלה ואחרים היא הרבה יותר סבוכה מהאמירה הלכאורה החלטית שבפתיח. אינני מסוגל להרכיב רשימת תיוג כזאת מקסימום אוכל להרכיב רשימה מינימלית של מי לא יכולה להיות בתזוג/סאבית. וגם פה יהיו סטיות אפשריות. אבל לשלאתך תשובתי גלומה בפיסקה הראשונה, לא הייתי דום להשכיר, מין סתם זה היה נשאר נכון, עם שוליים רחבים יותר
 
המממ...

כמו שאני רואה את זה, שורש העניין נתון באחריות שאנו נוטלים על הסאב והאם אכפת לנו מהסאב. מי שעיוור לסאב ורוצה רק למלא את תשוקותיו, לא יהיה לו אכפת מהיכן מגיעה הכניעה. אני יכול להבין מצב בו הדום יקח על עצמו את תפקיד "המטפל", כחלק מהאחריות שהוא נוטל על הסאב. בכללי, אני לא הייתי נכנס לזה.
 

Z o d i a c

New member
אם היית נכנס לזוגיות כזאת?

לא. לא. ושוב פעם לא. למה? כי זוגיות דורשת הדדיות. לא משנה עם בן הזוג שלי הוא העבד שלי או בן זוג וונילי לכל דבר. חוט שידרה אני לא של אף אחד. סאב שמגיע מנקודת שפל כזאת הייתי מפנה קודם כל לטיפול פסיכולוגי. שיפתור את הבעיות, יתחזק, יבשיל. קודם כל זה.
 
למעלה