D i s o r d e r
New member
חושבת שכבר,
עברתי את שלב הכעס... בכלל, כעס אצלי אף פעם לא נשאר להרבה זמן, והמקרה הזה רק הוכיח לי עד כמה... אבל האכזבה לא מרפה... עם הזמן, אני רק מתחילה להתרגל לזה יותר... אם אפשר לקרוא לזה "להתרגל"... כל פעם שאמא שואלת מה איתי... וזה כל כך מציק...מרגישה כמו ילדה קטנה, שונאת את זה.שונאת כל כך... אני יודעת שלפעמים אנחנו רוצים בתת-מודע שמשהו שאנחנו "לא רוצים" יקרה. אבל ממש לא במקרה הזה. ממש. ממש. ממש. לא. זה פשוט היה הפחד הכי גדול. הכי. עדיין מחכה עם המכתב. לא יודעת אם אשלח בכלל, למרות שיש דברים שאולי כן כדאי שהיא תקרא. בכל מקרה, לא יודעת מה הלאה. אמא הודיעה שמחר היא מחפשת לי פסיכיאטר. אני מניחה שנשאר לי להמשיך לשאת בתוצאות... מקווה שזה לא יכאב מדי.
עברתי את שלב הכעס... בכלל, כעס אצלי אף פעם לא נשאר להרבה זמן, והמקרה הזה רק הוכיח לי עד כמה... אבל האכזבה לא מרפה... עם הזמן, אני רק מתחילה להתרגל לזה יותר... אם אפשר לקרוא לזה "להתרגל"... כל פעם שאמא שואלת מה איתי... וזה כל כך מציק...מרגישה כמו ילדה קטנה, שונאת את זה.שונאת כל כך... אני יודעת שלפעמים אנחנו רוצים בתת-מודע שמשהו שאנחנו "לא רוצים" יקרה. אבל ממש לא במקרה הזה. ממש. ממש. ממש. לא. זה פשוט היה הפחד הכי גדול. הכי. עדיין מחכה עם המכתב. לא יודעת אם אשלח בכלל, למרות שיש דברים שאולי כן כדאי שהיא תקרא. בכל מקרה, לא יודעת מה הלאה. אמא הודיעה שמחר היא מחפשת לי פסיכיאטר. אני מניחה שנשאר לי להמשיך לשאת בתוצאות... מקווה שזה לא יכאב מדי.