לגבי המכתב שכתבת למטפלת...
הייתי ממליצה לך לשמור אותו איזה שבוע ואחרי שסערת הרגשות שלך תירגע, אז תחשבי אם אכן ראוי לתת לה את המכתב הזה. אני בטוחה שגם אני הייתי מתאכזבת מהמטפלת אם הייתי במקומך והאמת שאני לא יכולה לחשוב על מה הייתי עושה אם הייתי במקומך, בעיקר מכיוון שאני לא יודעת מה הסיבה שהיא החליטה לדבר עם אמא שלך. בכל מקרה עושה הרושם שהדברים קצת יותר מורכבים ומהווים בעיה להבעת דעה אובייקטיבית. הייתי שמחה להביע את דעותיי ואולי לעזור, אך אני מניחה שאת לא מעוניינת לספר על המקרה שלך (אם היית מעוניינת היית עושה זאת כבר). בלי שום קשר, רשמת שזה היה שאלה של זמן עד שאמא שלך הייתה יודעת, אז למה את כ"כ מופתעת כשהיא יודעת מזה? עושה הרושם שבאיזשהוא מקום, שם... בעמקי ליבך אולי כן רצית שהיא תדע... אולי סתם למעין מבחנון קטן שבא לבדוק מהי רמת האיכפתיות?! אני לא יודעת, אני לא מכירה אותך אבל אני מניחה שאנשים לא מחפשים לקבל חיבוק סתם. ובד"כ החיבוקים שאנו מחפשים הם דווקא מאנשים שקרובים אלינו. כאלו שאכפת לנו מהם וכאלו שאנו רוצים שיהיה אכפת להם מאיתנו. אולי כדאי שתחפרי קצת בפנים ותנסי להבין את עצמך. והייתי מציעה לך לעשות את זה אחרי שהכעס על המטפלת יעבור. אז תקבלי תובנות הרבה יותר טובות... בהצלחה!
איך היא עשתה את זה?? איך... פשוט צריכה חיבוק...
