בלי קשר
לא אתייחס עכשו לזיהום שיש לי כמה שבועות ולא עוזרות המשחות ואנטיביוטיקה וכלום. אבל יש לי רופא אנושי, פשוט אנושי וטוב. וזה עושה לי לחשוב שאין לי מושג למה אבל זה באמת סוג של מזל שבתוך החיים האלו, האנשים שהגעתי אליהם לטיפול הם טובים. לא נראה לי שהייתי מנסה להחליף בעצמי אם הייתי מגיעה למישהו שהוא לא כזה. והפסיכולוגית היא מעולה עם המון ניסיון ומדי פעם אני קולטת איך משהו שעשתה פעם היה כל כך נכון... והדיאטנית רצינית ואחראית ובקשר עם הפסיכולוגית והפסיכיאטר. והיום הרופא משפחה, חוץ מזה שלא זלזל בדלקת הזו ובזה שבסך הכל כמה כבר היא אמורה להציק למי שלא עושה משהו בחיים שלה, אבל הוא תמיד מנסה לבדוק את כל התמונה. (כשאני לא ממש מדברת הוא נעצר ואומר שאם הוא חופר מדי אז יעצור אבל אני יכולה לספר, והיום אמרתי שלא נראה לי שיכול להיות משהו שיציק יותר ממה שכבר קיים.) והוא רוצה לדבר עם הפסיכולוגית. וזה חוץ מהקשר שהוא מקפיד עליו עם הדיאטנית והפסיכיאטר.
לא יודעת איך, בכלל לא התאמצתי או ביררתי עליו, ועל האחרים. כאילו במקרה הגעתי אליהם. ונראה לי שזה נס בתוך הכל.