בלון

בלון

המילה תקווה איבדה מתקוותה נעצו בה וו נוסף. כשנזקקים לה היא כבר תלויה על וו כמי שהוצאה להורג. החלומות איבדו מקסמם מדברים בם בשעת צהריים חפוזה תוך כדי הכנת ארוחת ערב כמו היו סרט של במאי עילג ולא עוד ראי לא נבואת נפש. בבוקר כשזכרם עדיין חי הלשון נבלעת בירכתי הגרון השפתיים נאלמות דום. האהבה איבדה מיופיה ממחזרים אותה בכל רגע זניח מרגעי האור כמו היתה מטבע עובר לסוחר ולא אמת ידיעה לא שבועת עולם. כשיורד הלילה ומגיעה שעתה היא סוגרת שעריה כאוטיסט שהתייתם משני הוריו. את שמו של האל נושאים לשווא שולחים ידיים לטרוף חתיכות גדולות של הווה מגלגלים עיניים לכיסים לשמים זה עידן ועידנים הוא איננו שם. כל שנותר לחלק את העוגה למי שמשלם ריבית גבוהה. לחלק את המילים לכל דכפין הן כבר לא שוות פרוטה.
 

שמים1

New member
הד המילים הצורב ../images/Emo79.gif

עוד מילים מתדפקות על מפתן לבבי נועצות חרש יגון, ירח מצטלצל באור ענוג על מפתן חלוני בטרם אעלם בחלום. תחושות יעטפו ,קוצפות כגלים , עיניים הנפקחות לראות כאב לשמוע , הד המילים הצורב.
 

odo13z

New member
הד מחשבות צורבות....../images/Emo66.gif

..............הלוואי............... ולא היית לי חסרה כל כך והיית בעיני זקנה ויבשה ומקומטת ולא הייתי רק עלייך חושב....חושק מבוקר ועד בוקר ולא היה איכפת ולא הייתי מקנא גם לאוויר שאת נושמת גם לבגד העוטף גופך זה רק כואב שזה הכל ההיפך
 
למעלה