בלוז ...
בתוך מועדון אפל וחשוך ... מפזרות כורסאות ושולחנות לחוד ... וישנה במה קטנה .. שמספיקה לשלושה .. וכמה אנשים שישובים להם לבד .. ואני לבדי בצד בפינה .. שוקעת ביגון בצער ובחמלה .. ושומעת את מוזיקת הבלוז וזה לא מוסיף לשמחה .. אני עצובה .. כל כך אומללה... אני אוהבת והוא אוהב אבל לא באותה צורה ... ושותה מגביע כמעט שקופה .. יין לבן חצי יבש קר כמו האדמה .. והלילה קריר , צינה מקררת .. ואני בשמלת כתפיות ..ממשיכה ללכת .. הולכת לעבר הלא נודע .. בעיקר שזה לכיון המיטה ... והכאב אולי יעבור מחר ... הוא יעבור ... הלוואי ויעבור ...