בלוגים של צעירים

[סרפד]

בלוגים של צעירים

יש כמה סכנות בבלוגים של ילדים ובני נוער. אחת, כמובן, היא "כר הציד" הנרחב לפדופילים, שיכולים להגיב בבלוגים או אפילו לכתוב בלוגים מזויפים ולהעמיד פנים שהם בני הגיל זה, כך הם יכולים ליצור "חברויות וירטואליות" ואח"כ להציע פגישה. סכנה נוספת היא שהרבה ילדים לא מקפידים על אנונימיות, יש אפילו כאלה שחושפים את שמם המלא, ועלולים לחשוף דברים שיזיקו להם או לאחרים בלי להתכוון. אבל, מעבר לסכנות, זו תופעה מרנינת נפש. אני נהנית לקרוא בלוגים של צעירים. מרשים אותי באיזו קלות וטבעיות הם מקבלים ושולטים בטכנולוגיה הזו. אלה בלוגים מאד חמודים ומעוררים חיבה. גם מזכירים לי איך הייתי בגילם - מוראות הביצפר, ההוויה החברתית בכיתה, החברות, ההתאהבויות, החיכוכים עם ההורים, הטיולים השנתיים, המוסיקה וכו'. אבל מה שהכי חשוב הוא שזה נותן איזה חלון הצצה לדור הצעיר - מה הם אוהבים, מה הם שונאים, מה מעניין אותם, מה הם חושבים, איך הם מדברים. לפני האינטרנט הגישה של ה"גדולים" לעולמם של הילדים ובני הנוער היתה יותר מוגבלת - אנחנו מכירים את הנערים בסביבתנו, לפעמים יוצא לנו לשמוע את שיחותיהם עם חבריהם, אנחנו יכולים אפילו לקרוא עיתוני נוער, אבל זה לא כמו האפשרות לקרוא ווליומים של מה שהם עצמם כותבים, לעצמם וזה לזה, ולפעמים גם למבוגרים.

 

[s h i r k u s h]

../images/Emo45.gif

נכון בהחלט

 

[e-magine]

לא בדיוק קשור

אני זוכר שפעם ממש התבאסתי מזה שקראתי כתבה על זה שישראבלוג הוא מעין ביצה קטנה חמימה ומבעבעת, שאנשים מכירים ושיש שם בלוג שכל עיסוקות, גכילות על הבלוגרים. קוראים לו אקווריום. אכססססססססססססס. כמו איזה מקומון כזה.

לגבי "הדור בצעיר" סרפד, את קצת לא מעודכנת, יש טוענים שאצל הצעירים, 4 שנים זה נחשב דור. כלומר, אנשים שיש בינהם פער של 4 שנים, יש להם שפות שונות, תרבויות שונות, השקפות שונות. לי זה נראה קצת מוגזם, אבל מי אני אתווכח עם המומחים? (לקרוא במילאל)

 

[לקשמי]

יש הרבה "אקווריומים"

והבלוג הזה הוא לא הראשון מסוגו. הראשון היה בלוג שנקרא "מדריך הטרמפיסט לבלוגוספירה" שגם כן היה בלוג שהבלוגר שלו כתב על בלוגרים אחרים וכו' אבל דווקא היתה לו הצלחה כבירה, אנשים לא ראו בזה רכילות, אלא פרסום של בלוגים ולכן כל אחד רצה שיכתבו עליו (כי כל מי שהוא כתב עליו הוא גם צירף קישור לבלוג שלו וזה יוצר פרסומת) ומכיוון שזה היה כל כך מוצלח הרבה בלוגרים חיקו אותו ופתחו בלוגים כאלה משלהם. היום יש בישראבלוג אפילו קטגוריה שנקראת "מה הוא כותב" שתחת הקטגוריה הזאת מצויים בלוגים שהנושא שלהם הוא בלוגים אחרים.

 

[e-magine]

דיווח וביקורת בלוגים

לא נקראת אצלי רכילות. רכילות נקראת אצלי כתיבה על חייהם של נושאי הרכילות, מחוץ לבלוג. למשל, מי יצא עם מי, מי נפרד ממי, מי נראה אוכל במסעדה ומה אכל.

 

[סרפד]

גם לי זה נראה קצת מוגזם

אבל אולי אני זקנה מכדי להבחין בהבדלים הדרמתיים. לגבי השקפות - אני משערת שיש הבדלים בין אנשים שגדלו על אביב גפן לאנשים שגדלו על סאבלימינל והצל (מעבר לצד המוסיקלי).

 

[וונוס ממילו]

איפה את מוצאת את הבלוגים האלה

של הצעירים סירפד ואיך את יודעת שהם צעירים? הם כותבים את הגיל שלהם?

 

[סרפד]

יש קטגוריה של צעירים בבלוגי תפוז

חוץ מזה, הם גם מגיבים לי לפעמים בבלוגים ואני גם נתקלת בהם ברשימת עדכוני הבלוגים של תפוז. בד"כ אפשר לזהות שהם צעירים לפי סגנון הכתיבה ולפי החוויות שהם עוסקים בהן, כמו ביצפר, ילדים מהכיתה, ההורים וכו', לפעמים הם גם כותבים את גילם. כמובן, אף פעם אי אפשר לדעת בודאות, זה תמיד יכול להיות מבוגר שמתחזה לילד ומחקה את הסגנון, אבל סביר להניח שהרוב המוחלט הם ילדים אמיתיים. עוד אמצעי זיהוי הוא שלילדים יש לעיתים קרובות "חוש" יותר מפותח לעניינים הטכניים מאשר למבוגרים. למשל, בתפוז אפשר לצרף לכל רשומה בבלוג רק תמונה אחת. אבל נתקלתי בבלוגים בהן פורסמו תמונות רבות ברשומה אחת. רוב הבלוגים האלה היו של ילדים (סביבות 13) ובני נוער. הרבה זמן ניסיתי להבין איך הם עושים את זה, כי אי אפשר להכניס קוד HTML ישירות לרשומה. התשובה התבררה לי רק כשקבלתי גישה ישירה לבלוג שרוב הכותבים בו היו צעירים (זה היה לכבוד אירוע שהם החליטו לחגוג ע"י פתיחת בלוג מיוחד רק לאירוע והזמינו את כל האנשים הנוגעים בדבר לכתוב בו משהו לכבוד האירוע - גם תופעה שנראה לי שרק צעירים יכלו להמציא) - אז ראיתי מבפנים איך זה נעשה. אין ספק, הילדים שולטים

 

[נוסעת סמוייה]

גם אבל לא רק.

סליחה, שאני ככה עוכרת שמחה, אבל יש ביניהם גם כאלה שמנצלים את הבלוג לסגירת חשבונות עם ילדים/נערים מהכיתה, להשמיץ מורים ושאר ירקות. מי שכותב בלוג וחושף את חייו הפרטיים - זבש"ו, אבל הם חושפים גם את חייהם של בני משפחותיהם, חברים ועוד, אנשים שלא נתנו את הסכמתם להיחשף כך. וזה עוד כשהבלוג אינו "סוגר חשבונות". ובעיה נוספת: יש ביניהם תחרות גדולה מאוד על כניסות לבלוג, מה שמביא חלק מהם לייצר טקסטים פרובוקטיבים במתכוון. לא מזמן, יריב חבוט, מנהל ישראבלוג, נאלץ לענות לשאלות המשטרה בנוגע לכמה בלוגים כאלה. שיהיה ברור, אני לא חושבת שאפשר ו/או ראוי לעצור את התופעה הזו, אבל אני גם לא מתפעלת מזה.

 

[סרפד]

יש גם צדדים שליליים

זכור לי, למשל, מקרה שהגיע לחדשות של ילד שמן שילדים אחרים פרסמו תמונות שלו בבלוג בלווית דברים מעליבים. כתוצאה מכך הוא נכנס לדכאון וסרב ללכת לבי"ס ולצאת מהבית מרוב בושה. אבל הצדדים החיוביים מרתקים. יש הרבה צעירים טובים ונחמדים, שלא סוגרים חשבונות, לא מפרסמים פרטים מזהים על האנשים שהם כותבים עליהם ולא מנסים להיות פרובוקטיביים. למשל, נתקלתי בילדה בת 11-12 שכותבת שירים מגיל 7, או בילדה בת 13 שמבקרת את בני כיתתה על שהם יורדים על חלשים ומנסה לשכנע את הקוראים לחשוב פעמיים לפני שהם עושים דברים כאלה, או סתם בלוגים חמודים או חכמים של בני נוער.