צרטקוף הקטנה
New member
בלה בליסימה
"זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור ראוי יום שלישי, 12 במאי,1992 יוצאת אישה מביתה בירושלים יום רגיל סטנדרטי לא מיוחד כמו כל הימים פול ילדים ברחובות הייתה שביתת מורים באותה שעה ממש מחבל נאלח משליך סכין מטבח איתה דקר שני נערים חפים עוד פיגוע מטורף אכזרי עוד פיגוע לאומני הוא פותח במנוסה כי אחריו דולק המון שתופס אותו כעבור מספר שניות בתוך חניון עשרות אנשים בועטים בו הם רוצים לסגור חשבון אני לא שופט אותם,זה מקרה בלי היגיון זה מצב פגום,עגום,ארור,לא ברור אבל אז מגיעה האישה ומשנה את סוף הסיפור כי על המחבל היא מיד נשכבת ומגוננת בגופה על טרוריסט אבל גם אדם שבלי גופה היה גופה "אני לא מבין,לא פחדת עם מטורף מתחתייך וההמון כה קרוב?" "לא היה קל יותר לקום ולעזוב?" ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב בלה בליסימה בלה בליסימה..." את מה שנכתב פה כתב שאנן סטריט, סולן הדג נחש, ולשיר קוראים "בלה בליסימה". למה בכלל כתבתי לכם את כל המידע חסר כל התועלת הזה? ביום רביעי דיברתי עם המחנך שלי, שהוא במקרה המורה שלי במדרשה למנהיגות. מה זה בכלל המדרשה למנהיגות? זה מקצוע בבית ספרי שבעיקר מלמדים בו דילמות מוסריות, ערכים, אתיקה, דרכי התנהגות נכונות, העברת סדנאות וכיו"ב. בכל מקרה, הייתה לנו מתכונת במקצוע, ונשאלתי בנוגע לאיזו דילמה מוסרית. אחרי המתכונת המורה שאל אותי מה הייתי משנה במתכונת, אז עניתי לו שבאותה דילמה שעליה עניתי הייתי מוסיפה סעיף הבאת דוגמה לדילמה דומה בחיינו כיום. הוא שאל אותי איזה דוגמה הייתי כותבת, ואני עניתי לו מצידי: "את הסיפור על בלה בליסימה". כמובן לתמהוני חשבתי שהוא יכיר את הסיפור, אבל הוא לא הכיר. אז סיפרתי לו את הסיפור לפי מה שידעתי מהשיר של הדג נחש, כי בתקופה שזה קרה הייתי בת 4, ולא שמעתי על המקרה מעבר לשיר. המורה אמר שהוא זוכר משו כזה שקרה, ושאל אותי אם אני יכולה להוציא לו חומר על המקרה, כי הוא רוצה להכניס אותו לתכנית הלימודים של שנה הבאה, לילדי כיתות י'. אז מה הפואנטה שלי? אם מישו מכם, בבקשה בבקשה, יכול לעזור לי למצוא חומר על המקרה, על בלה בליסימה, כי אני ניסיתי ולא ממש מצאתי, חוץ מאת השיר של הדג נחש. אם תוכלו - זה יהיה ממש ממש נחמד ואני ממש אעריך את זה! אני יודעת שאני לא הכי חביבה עליכם עכשף, אבל... בבקשה? תודה!
"זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור איתו ראוי ילדים לחנך זה סיפור ראוי יום שלישי, 12 במאי,1992 יוצאת אישה מביתה בירושלים יום רגיל סטנדרטי לא מיוחד כמו כל הימים פול ילדים ברחובות הייתה שביתת מורים באותה שעה ממש מחבל נאלח משליך סכין מטבח איתה דקר שני נערים חפים עוד פיגוע מטורף אכזרי עוד פיגוע לאומני הוא פותח במנוסה כי אחריו דולק המון שתופס אותו כעבור מספר שניות בתוך חניון עשרות אנשים בועטים בו הם רוצים לסגור חשבון אני לא שופט אותם,זה מקרה בלי היגיון זה מצב פגום,עגום,ארור,לא ברור אבל אז מגיעה האישה ומשנה את סוף הסיפור כי על המחבל היא מיד נשכבת ומגוננת בגופה על טרוריסט אבל גם אדם שבלי גופה היה גופה "אני לא מבין,לא פחדת עם מטורף מתחתייך וההמון כה קרוב?" "לא היה קל יותר לקום ולעזוב?" ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב ענתה לעיתונאי שלא היה לה זמן לחשוב בלה בליסימה בלה בליסימה..." את מה שנכתב פה כתב שאנן סטריט, סולן הדג נחש, ולשיר קוראים "בלה בליסימה". למה בכלל כתבתי לכם את כל המידע חסר כל התועלת הזה? ביום רביעי דיברתי עם המחנך שלי, שהוא במקרה המורה שלי במדרשה למנהיגות. מה זה בכלל המדרשה למנהיגות? זה מקצוע בבית ספרי שבעיקר מלמדים בו דילמות מוסריות, ערכים, אתיקה, דרכי התנהגות נכונות, העברת סדנאות וכיו"ב. בכל מקרה, הייתה לנו מתכונת במקצוע, ונשאלתי בנוגע לאיזו דילמה מוסרית. אחרי המתכונת המורה שאל אותי מה הייתי משנה במתכונת, אז עניתי לו שבאותה דילמה שעליה עניתי הייתי מוסיפה סעיף הבאת דוגמה לדילמה דומה בחיינו כיום. הוא שאל אותי איזה דוגמה הייתי כותבת, ואני עניתי לו מצידי: "את הסיפור על בלה בליסימה". כמובן לתמהוני חשבתי שהוא יכיר את הסיפור, אבל הוא לא הכיר. אז סיפרתי לו את הסיפור לפי מה שידעתי מהשיר של הדג נחש, כי בתקופה שזה קרה הייתי בת 4, ולא שמעתי על המקרה מעבר לשיר. המורה אמר שהוא זוכר משו כזה שקרה, ושאל אותי אם אני יכולה להוציא לו חומר על המקרה, כי הוא רוצה להכניס אותו לתכנית הלימודים של שנה הבאה, לילדי כיתות י'. אז מה הפואנטה שלי? אם מישו מכם, בבקשה בבקשה, יכול לעזור לי למצוא חומר על המקרה, על בלה בליסימה, כי אני ניסיתי ולא ממש מצאתי, חוץ מאת השיר של הדג נחש. אם תוכלו - זה יהיה ממש ממש נחמד ואני ממש אעריך את זה! אני יודעת שאני לא הכי חביבה עליכם עכשף, אבל... בבקשה? תודה!