בלבול

morlim

New member
בלבול

אני לא יודעת ם זה המקום לרשום אבל הזמן אוזל ועלי להגיע להחלטה בפני המנהל בעבודה. סיימתי את לימודי התואר הראשון ונותרו לי עוד 2 עבודות סמינריוניות לכתוב. אני כבר מעל 6 שנים במקום העבודה ובתפקידים שונים וכרגע רוצים להעביר אותי למלא מקום 3 חודשים בתפקיד רדוד ולא מענין שאני לא רוצה אבל אם אני אקח אותו כנראה שאוכל לכתוב את העבודות שלי בנחת ע"י כך שאצא ימים מוקדם יותר מהעבודה ויקדיש לכתיבת העבודות הסמינריוניות. במקביל, התחלתי לחפש עבודה...אבל לא באופן אינטנסיבי כי אין לי מושג מה אני הולכת לעשות ואיזה תחום אני רוצה - למדתי תואר דו-חוגי-ניהול וםסיכולוגיה ושני הכיוונים מתאימים לי- אני רוצה לברר על לימודי תואר שני בייעוץ חינוכי ואמורה שיהיה לי ניסיון בכך על מנת להציג מועמדות ואז יתכן שיהיה עלי לעזוב את העבודה. הכל פתוח יש לי המון אפשרויות ואני לא מצליחה להגיע להחלטה... בנוסף החבר שלי עזב אותי לפני חודש, אני מרגישה רע מאוד ולא אוכל לשבת בבית בלי מסגרת זה רק יחמיר את ההתעסקות שלי במחשבות. אם זה המקום המתאים מה טוב... אשמח לשמוע רעיונות או אנשים שקיבלו החלטה - על פי מה.
 
ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

מה האינטואיציה אומרת לך לעשות? מה היית הכי בעולם רוצה לעשות, אם לא היו קיימים עוד שיקולים ?
 

morlim

New member
הייתי הכי רטצה

תודה על התגובה... להתקבל לתואר שני בתחום הייעוץ החינוכי- למרות שבכל מקום שאני קוראת אומרים שהמשכורות נמוכות מאוד וזה מרתיע בעולם שלנו.אני רואה את המשכורות בתחום של הניהול ואומרת אולי בכל זאת ללכת על זה. במקביל, לעבוד בתחום עד לסיום התואר. היה הכל ברור לפני 5 חודשים, היה לי בטחון רב בצעדים ואפילו תכננתי לעזוב את העבודה ואיזה חודש להסתובב ... אבל הפרידה מהבחור הזה שיתקה אותי ברמה שאני לא מסוגלת להיות בבית וגם אין לי כל כך צורך כי הייתי במשך כל חג סוכות וזה הספיק.
 
יכול להיות שהפרידה הוציאה מאיזון

וזה נורמאלי. השאלה היא עד כמה את תתני לפרידה ולכאב להשפיע על חייך. אולי בכ"ז כדאי להמשיך עם השאיפה לתואר השני, במיוחד אחרי שכתבת שמה ששינה את דעתך היה עניין הפרידה. למה בעצם הדברים קשורים ?
 
לכי לאן שהלב לוקח אותך

והכסף יבוא בעקבותיו. כסף לדעתי הוא לא שיקול בבחירת מקצוע - רק הלב. כבר ראיתי לא מעט אנשים שיש להם מקצוע מכובד ושכר ענקי, אבל בפנים הם בוכים כי בחרו במקצוע הלא נכון מהסיבות הלא נכונות, במקום משהו שהיו רוצים באמת.
 

פאפיט

New member
עם הגשמה עצמית לא הולכים למכולת

למרות הנאמר. את עוברת תקופה דחוסה ולא פשוטה; עבודות להגיש, חיפוש עבודה, החבר עזב. לא כדאי שתתפזרי. תעשי מדרג של הדברים שאת צריכה. קודם להגיש את העבודות, זה יעסיק אותך מהמחשבות על החבר שעזב, לבנתיים תעבדי 3 חדשים בעבודה לא מענינת אבל עם הטבות של ללכת מוקדם. אחרי כל אלה, תחפשי עבודה חדשה, עם תנאים וענין בהתאם לגובה המשכורת.
 

morlim

New member
תודה על התגובות

ונכון- הרבה נמצאים במשרות שהם לא אוהבים בגלל הכסף, התנאים וכו' ומרגישים שפיספסו את הזמן שלהם לעשות דברים שהם אוהבים או שחלמו ומצד שני עם הגשמת חלום לא הולכים למכולת... אז נראה- אני שולחת קורות חיים כרגע ממקום העבודה, אמרתי לבוס שאני יעזוב הוא אמר שימצא לי מקום דרך קשרים שיש לו ואני מחפשת במקביל. נתגלגל... אבל תודה
 
בלבול

מתוך דבריך בהחלט יש הרגשה של בילבול. עם זאת, כדי לנטרל את מצב הבילבול, כדאי לך לנסות להתמקד בעיקר ולנפות את הטפל. אני מציעה לך מספר דברים אשר עשויים לעזור: רצוי להתייחס לתקופה הנוכחית כאל תקופת ביניים ותקופה של בניית העתיד, ולשם כך אפשר ורצוי "להוריד את הראש מתחת למים עד שהגל יעבור". תציבי לעצמך יעדים ברורים ותנסי להגשים את הנושאים שבאמת חשובים לך. כמו כן את יכולה להעזר בכלים נוספים כגון ייעוץ אישי גרפולוגי ואו ייעוץ אישי גרפולוגי בשילוב של אימון וליווי תהליכים לשם תחושה של בהירות והשגת המטרה.
 
למעלה