בלבול.

בלבול.

היי,
רציתי לשתף אותכם במשהו שעובר עליי .הייתי מאוד שמחה לקבל את עצתכם/דעתכם.
אני בת 23 ,הקשר שלי התחיל בתור משהו ידידותי בלבד.
היינו יושבים שעות,צוחקים מבלים נהנים .
הוא היה שם בשבילי בכל רגע נתון .תמך,עזר,הצחיק ,העיר,הטיף כשהיה צריך.
לאט לאט מהידיד הכי טוב שלי ,זה נגרר לנשיקות,לאחר כ4 חודשים זה הגיע גם לקיום יחסי מין.
היום,כ9 חודשים שאנחנו כל היום ביחד,מקיימים יחסים,אני חלק בלתי נפרד מההחלטות שלו,החברים שלו מכירים אותי,הוא יוצא איתי ועם המשפחה לנופשים ..אך עדיין מפחד להגדיר את הקשר .
הוא תמיד טוען שאין לו רגשות אליי , אני מרגישה שכן.
אני שואלת ללא הפסקה אם אתה לא מרגיש אליי כלום,אז למה אתה כל היום אצלי ? למה אתה מתחרפן שאני מדברת עם מישהו אחר? למה אתה משתגע מזה שאני לא מתקשרת אלייך כמה שעות? למה אתה יוצא איתי ועם המשפחה שלי לנופש? למה אתה מוותר על בילויים משותפים עם חברים בשבילי? למה אתה מתרגש מהפרצופים שאני עושה כשאני נפגעת/מתעצבנת?

מה עליי לחשוב?האם להמשיך להילחם על המקום שלי? להאמין לתחושה הפנימית שאומרת שיש לו רגש והוא משקר?
 

אייבורי

New member
עזבי אותך משטויות

זה קטע אידיוטי שלו
וזה עובר עם הגיל

בתכלס אתם הכי זוג שיש
 
ובכל זאת

יש בי איזו תחושת תסכול או חוסר וודאות שגורמת לי להרגיש מאד רע כל הזמן..
אתה פאקינג בן 24 ,מבינה שחווית לפניי קשר שנגמר בצורה רעה.
ההורים שלי רואים בנו זוג לכל דבר, חברים ואנשים שואלים אם אנחנו זוג.
אבל כשיושבים עם אנשים ..הוא אומר שאני ידידה אפילו שזה נראה ממש אחרת.
אז מה לעשות,פשוט לזרום עד שהוא יחליט לגלות את האמת שלו?
 

אייבורי

New member
זאת אפשרות אחת

אפשרות שניה זה להעיף אותו מכל המדרגות
עד שיתנהג כמו בן אדם.

כל אופציית ביניים של ניג'וס וכדומה, נועדה לכשלון
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
בדיחת קרש

אחת באה לרופא: תשמע דוקטור, אני לא יודעת מה לעשות. הבעל שלי חושב שהוא מקרר.
אז הרופא אומר לה: מה אכפת לך? שיחשוב.
אבל דוקטור, הוא ישן עם הפה פתוח והאור מפריע לי.

בקיצור, בעצם, זה לא ממש משנה אם הוא חושב שהוא מקרר או יונת דואר. העובדות הן שקובעות. את הרי לא מנסה למצוא מחר בבוקר אולם לחתונה, נכון?

מצד שני, זה כן מעיד שיש לו שריטה, שצריך להבין יותר טוב מה היא. אולי זה משהו שכן ישפיע בסופו של דבר על הקשר.

מצד שלישי, עוד לא פגשתי מישהו בלי שריטות,

אז בשורת הסיכום הייתי אומר שזו לא ממש בעיה בעיניי (על כל פנים, לא יותר מאשר אם היה חושב שהוא מקרר).
 
..

זה הרי ברור שאני לא מחפשת אולם לחתונה, אני בסך הכל בת 23 והחיים עוד לפניי...
אבל בכל זאת..הכל מתנהל כזוג,והוא טוען שלא...יש בזה משהו מתסכל...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
יש לזה פתרון מאוד פשוט

אם לא תשאלי אותו "האם אנחנו זוג?", הוא לא יגיד לך שלא.
אני מבין שאתם זוג לכל דבר, אז למה נחוצה השיחה הזאת?
אני גם בזוגיות, ואני לא טורח לברר כל יום האם אנחנו אכן בזוגיות. וכנ"ל זוגתי.

אם היית אומרת שיש איזו בעיה ריגשית אמיתית (חוץ מ"הוא לא מודה בזה") - נניח, אם היית מרגישה שהוא לא קשוב לך, לא נאמן לך, שאת לא חשובה לו וכולי - אז כמובן לא הייתי מספר בדיחות קרש. אבל ממה שתיארת עד כה, אנחנו אכן בהתעקשות ילדותית, שלא ממש מוכרחים להביא רופא ולרפא אותה. יש דברים שעוברים עם הזמן (ויש כמובן כאלה שלא).
 
העניין הוא..

שאני כן מודעת למה קורה בינינו...
אבל כלפי חוץ , כששואלים אם אנחנו זוג הוא אומר שלא... למרות שזה מצטייר אחרת.
זה מה שמפריע לי
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
נראה לי שאנחנו בלופ אינסופי...

מה בדיוק את רוצה מאתנו?
שניים אמרו לך כאן שזו לא בעיה. לא השתכנעת.
לחצת על הבחור שלך ולחצת ו\ה לא עזר.
את מחפשת שיטות לחץ חדשות?
מה את בדיוק מחפשת?
 
..

אני לא מחפשת דרכים אחרות להפעיל לחץ.. אני לא מפעילה עליו לחץ כלל..
אני פשוט מנסה להבין , אולי מאנשים אחרים ..טיפה בוגריפ / מנוסים ממני .. האם זה לגיטימי...
שאיפה שהוא את מרגישה שזה המקום שלך , אבל חסרה המילה האחרונה..
אני לא מחפשת שהוא כל היום ישב לי מתחת לחלון עם סרנדה ועם שלט אני אוהב אותך ..
אני רק רוצה שגם הסובבים אותנו ידעו.. שיש כאן מעבר לידידות..
לא נוח כששואלים אותו מי זאת .. והוא עןנה ׳ידידה ׳...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
האם זה לגיטימי? שאלה מעניינת.

בעצם זאת שאלה שהרבה בני ובנות זוג שואלים.
המחשבה מאחורי השאלה הזאת היא שיש נורמה אוחוק או תקנה שקובע מה ליגטימי ומה לא.
אז צר לי להודיע לך: אין.

במלים אחרות, על פי החוק היבש זה לגיטימי.
זה גם לגיטימי שזה מפריע לך.
זה גם לגיטימי שאת תבליגי.
זה גם לגיטימי שלא תבליגי.

במערכות יחסים יש תקשורת, ואיפה שהיא לא עובדת, יש בדרל כלל כיפופי ידיים. ואת יודעת מה? גם זה לגיטימי.

בינתיים הוא מכופף חזק יותר, כי את לא יכולה לשלוט על מה הוא אומר.
אבל דם לגיטמי שליד חברים תגידי את המשפט הבא (הדפיסי ושימרי את הדף בארנק):

"זה החבר שלי והוא קצת פסיכי. יש לו קטע מוזר של להגיד שאני לא חברה שלו. זו רק שריטה קטנה. תכלס הוא ישן אצלי ואוכל רק אצלי ומקנא כמו כלב חולה כשמישהו אחר מרחרח לידי".

יש סיכוי שזה יעבוד.

(או שלא)
 

אייבורי

New member
חולק על מריוס

בתכלס הבחור שלך מתנהג כמו אידיוט
הסיבות בכלל לא חשובות
אבל אם בת-זוג שלי היתה מציגה אותי כידיד בפני אנשים אחרים.
היא היתה מגלה עובדה עצובה, אני לעולם לא אומר גשם כשמשתינים עלי.

לדעתי, תגידי לו שמאחר ואתם ידידים בלבד
אז את יוצאת לדייטים עם גברים אחרים שרוצים אותך בתור בת זוג.
 
לגמרי צודק

זה שהיא בת 23 לא אומר שהיא צריכה להתנהג כאילו הכל טוב רק כי היא לא לחוצת חתונה.
לכותרת של הקשר יש ויש משמעות!
כנראה אנשים פה שכחו מה זה להיות בן 20 ומשהו, גם אז עוד יש ערך עצמי מינימלי ומשמעות לקשר זוגי
 

A לוןA

New member
בול

לדעתי הוא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
מה ההבדל בינכם לבין זוג?
עניין המחוייבות
ז"א שהוא יכול בעצם מחר בבוקר לפגוש מישהי, וכשהיא תשאל אותו אם יש לו חברה הוא יוכל להגיד בלב שקט - לא.
וללכת איתה.
אין מחוייבות, נכון?

אם זה מתאים לך- סבבה.
אם לא, אז לא.

לדעתי רק כאפה תעיר את הבחור (וכאפה לבחור כזה, נותן בחור אחר)
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אבל....

היא שאלה אם זה לגיטימי.
וזה אכן לגיטימי להיות אידיוט.
וגם לגיטימי להיות לא מרוצה מזה שיש לך חבר אידיוט.
ולגיטימי להגיד שיורד גשם כשמתשינים עלי.
כמו שלגיטמי להביא לבחור כאפה ולהעיף אותו לקיבינימאט (אם זה מה שהיא רוצה - והיא לא...)

אני, אגב, סבור שהנושא נחפר דיו.
אבל אני בהחלט נותן לך את זכות המילה האחרונה:
 


 
היא מרגישה שזה חרא

שכל האנשים מסביב יודעים שהיא שוכבת איתו בלי שום קשר. כאלו היא יזיזה שלו או משהו וזה לא נעים "בכבוד"

ולפותחת השרשור, תפסיקי לחפור לו. פשוט מאוד אם הוא לא חבר שלך, כנראה את יכולה לעשות מה שמתחשק לך לא?בפעם הבאה שמפריע לו שאת מדברת עם מישהו אחר פשוט תזכירי לו את זה. וגם תזכירי לו שאת כן מעוניינת בחבר. אם לא הוא אולי מישהו אחר.
 
מצטער להגיד אבל חבל לך על הזמן איתו...

עולה הרושם שהוא לא בשל לקשר אמיתי ורציני, הוא לא סגור על עצמו, הוא מבולבל, נראה אפילו שהוא יכול להיות לא באמת רוצה זוגיות מתמשכת איתך... (סליחה, זה בא ממקום אמיתי לא לפגוע..)
את חייבת לעשות לו תרגיל, 'להעיר' אותו למציאות. אחרת, חבל על הזמן היקר (והרגשות שמתפתחים קודם כל אצלך ואח"כ בסביבה הקרובה...).
תפתחו את הנושא בצורה בוגרת וגלויה, אם הוא טוען שהוא לא רוצה קשר ואין לו רגשות כלפייך, תגידי לו 'שידלג' הלאה..
תשחקי אותה שאת זורמת עם ההחלטה שלו, אבל תנתקי את הקשר בצורה שהרגשות שלו יתחילו להתעורר (געגוע, זיכרון, שייכות, מגע, אישות, רגש של רומנטיקה,...), לפעמים אדם צריך איפוס ובטח מהאנשים שיותר קרובים אליו ומכירים אותו..
בהצלחה אחות
 
למעלה