בלבול

בלבול

זה מה שאני מרגישה.
אני מרגישה שהכול קורס מתחתי
אחרי כל העבודה הקשה שלי מתקופת האשפוז ואני לא רואה תוצאות. זה מייאש ממש!
אני מתלבטת לגבי המון דברים עכשיו.
לעבור טיפול, שזה סיוט להתחיל הכל מהתחלה! לא טוב לי גם עם הפסיכיאטרית. הכדורים לא עוזרים וזה גם סיוט להחליף ועד שמוצאים את המינון הנכון.
עבודה
להמשיך לימודים
אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני רוצה לעשות מה שיעשה לי הכי טוב אבל אני לא יודעת. קשה להחליט...
ובינתיים ההחלטות שלי לא היו טובות.
הלוואי אני אדע מה אני רוצה מעצמי!
ושארגיש יותר טוב ושאצליח שוב לתפקד

סליחה שנעלמתי. כשאני עוברת תקופה קשה, קשה לי לכתוב...
 


 

תמרה45

New member
נראלי צריך קודם כל

טיפה להירגע מבפנים, להרגיע את עצמך.. כשיש עומס והצטברות של מלא מטלות והחלטות ולחץ ונמצאים במקום חלש רואים את הכל מאוד שחור וחסום ונעול ובלתי אפשרי..
אז קודם כל מציעה לך לקחת רגע כמה נשימות פנימה ולשקוע שניה לתוך שקט שאין בו את כל המטלות האלה ולנסות לקבל אחרי זה זווית הסתכלות יותר מרוחקת ופחות קרובה לכל שלל המורכבויות שאת בהן כרגע..
ורק אז להיות מסוגלת אולי לקבל החלטות ולהיות מוכנה גם לטעות בהן.. (למרות שאני יודעת שכל טעות נחשבת ומתקבלת כסיוט הרבה פעמים, כי ככה זה שדברים הם כל הזמן על הקצה, כל דבר נראה כ-וואו!!) אבל באמת החוכמה היא שגם שאחרי שקיבלת החלטה והתברר שלא נכונה, לקבל אותה וזהו להמשיך הלאה לדבר הבא.. וכך את גם צוברת יותר נסיון ובטחון עם עצמך... לא יודעת אם יש בעולם הזה וודאות מוחלטת בעניין כל שהוא...
אני מאוד מבינה את ההיעלמות, לכתוב פה זה דווקא משהו שלא אמור להיות לך כמשימה וכעול ולכן לדעתי את יכולה להרגיש ממש נוח אם את כותבת או לא כותבת

בכ"מ, שמחה לראות אותך פה! ומזכירה לך.. דבר דבר.....
(אגב, חברה יש להתייעץ? לפעמים במצבי קצה חברה מאוד יכולה לעזור אם יש לה את היכולת להבין ולחזק אותך..)
 

פאנדורה

New member
מה את חושבת שיעשה לך טוב?

לגבי הטיפול, אולי זה קשה להתחיל , אבל טיפול טוב שווה את ההתחלה הקשה, אני חושבת.
 
למעלה