בלבולי מוח שכאלה...

[birka]

בלבולי מוח שכאלה...

אז אני יוצאת עם מישהו, קטן ממני ב-5 שנים, כתבתי עליו כאן לפני כמה חודשים.
אנחנו יוצאים ביחד כבר 5 חודשים, נסענו לאילת ביחד לפני שבועיים לסופ"ש והיה מדהים.

נפרדתי ממנו אחרי חודש בגלל העניין הזה של רצונות משותפים- ילדים, חתונה וכאלה.. מתוך הנחה שאני ארצה את הדברים מוקדם יותר. ואחרי זמן קצר די התחרטתי. אז חזרנו- ובאמת שהכל סבבה.

ישנם דברים בהם הוא יותר ילדותי, לא בטוחה אם זה קשור לגיל או לאופי.. אבל לרוב- אני אוהבת גם את הצד הזה שלו...

יש קטע מצד אחותי כל הזמן לבדוק האם אנחנו "בכיוון הנכון" ושלא סתם נצא- ושזה יהיה רציני. השאלה של הרצינות קצת בעייתית.. אני יודעת שהוא "בקטע" שלי, ואין לנו בעיות כלשהם- להיפך.. ואני תוהה האם אני סתם רואה בעיות היכן שאין?

דבר נוסף שהיא אמרה- ואחותי הגדולה מבחינתי מחליפה את אימי ז"ל, ועד כמה שהיא יכולה לעצבן ולחפור, אני באמת חושבת על העצות שלה..
קשור לכסף.. אנחנו יחסית מסונכרנים בנוגע לתשלום, במקומות "רציניים" אוכל וכאלה אנחנו לרוב בחצי-חצי, פאבים וכאלה מידי פעם אני, אבל נראה לי שהרוב הוא.
קניתי לו דברים דביילים באיבי- והוא קנה לי משהו מלאוקיסטן.
אז- מה שאחותי אומרת שבשלב הזה אנשים מבזבזים יותר אחד על השני...
עכשיו- מצד אחד- נשמע לי מגוחך.. ואני באמת מאמינה שמתנות זה סתם, וזו דרך חומרית להביע רגש- שאם הוא מובע בצורות אחרות, אז אין בו טעם.
מצד שני- אני כן רואה חברות ש"מפנקים" אותן, ואני תוהה בנוגע להאם זה באמת חלק אינטגלי ממערכת יחסים? (זו הראשונה שלי, גם שלו).
וזה לא בא ממקום של בצע- או משהו.. סתם סקרנות..
אגב- לו יש יומהולדת... בקרוב. יש מה לקנות לו- הוא בחור שאוהב לקנות דברים. ואנחנו נהיה 7 חודשים ביחד.. אני לא יודעת כמה להוציא?

תודה, וסליחה על החפירה...

 

[לימור 3880]

היי

תראי, עצות הן דבר טוב, אבל חשוב שאת בעיקר תסמכי על עצמך ועל החלטותייך כנכונות עבורך, כי את היא זו שבמערכת היחסים .

קניית מתנות היא כייפית, כיף לתת, כיף לקבל - העיקר הוא שזהה בא ממקום ספונטני, כנה, טהור ולא משום אינטרס אחר, או מחשבה שזו חובה 'כחלק אינטגרלי מקשרים'.

יש זוגות מאד דביקים ( אני כזאת גם כן... ) שכן, אוהבים המון לקנות, ולא משנה המחיר, לא משנה כלום, עצם הנתינה מהנה מאד. וזה בסדר.

לעומתם, יש זוגות שפחות שמים דגש על זה, לא מתוך איזו 'אנטי חומריות' מובהקת, או איזה רצון להביע פואנטה, אלא כי פשוט באופיים הם שמים דגש על דברים אחרים,

וגם זה בסדר גמור.

מתנה היא אינה דרך חומרית להביע רגש - מתנה היא דחף ספונטני לגרום לאדם השני פשוט מאד לחייך סתם כך ללא סיבה ולתת תחושה נעימה בלב.

אם את רוצה, תקני. אם לא, אז לא... כל עוד שניכם באותו ראש, מי אמר מה נכון או לא נכון?

אחותך היא תחליף אם, וכבודה במקומו מונח.

עם זאת, שוב, עצתי לך יא להקשיב קודם כל לעצמך, לליבך, ולמה שאת חושבת לנכון.

את בת 28, ואת יודעת מה את רוצה... אם נפרדתם בעבר והחלטת לשים את זה בצד ולחזור אליו, אני לא רואה סיבה להעמיס על שניכם נושאים כבדים או שאלות מעיקות.

זו היתה ההחלטה שלך להפרד, זו היתה ההחלטה שלך לחזור - ועל ההחלטות שלך את צריכה לסמוך דבר ראשון.

ליום ההולדת שלו ... תלוי מה הוא אוהב... האם אתם רומנטיקנים? פחות?

אוהבים אקסטרים?

נושאים משותפים?

 

[birka]

את צודקת..

אני סתם חדשה בכל העניין, והזמן חולף וזה הופך לטבעי מידי להיות איתו. קצת מוזר..

מה הוא אוהב? מה לא?- סכינים, עניבות, חולצות...
אני לא יודעת מה האופי של המתנה- וכמה להוציא.. אני עובדת במליון עבודות בחופש כדי לעמוד בתשלומים של השכ"ל.. וכמה שהייתי רוצה לקנות לו את מה שהוא רוצה- חוששתני שאני ממש לא בתקציב..
זו מתנה ליומהולדת שלו, ולכן חשבתי על משהו אישי ולא משהו זוגי.. אבל אני באמת לא יודעת...

 

[נועז גולן]

אם היית בת 32

אם היית בת 32 מניח שתשובתי היתה קצת שונה.
אבל...
טוב לכם ביחד, לא ממש לחוץ לך, לכי על זה.
תהני לך ותני לזמן לעשות את שלו.
אין ספק שבחור בן 23 הוא עדיין פחות מגובש ויותר ילדותי, אבל את יודעת... זה עובר.
לגבי מתנה,
את עובדת במליון עבודות, אין לך עודף כסף.
קחי סל יפה, תקני כל מיני מצרכי מזון טעימים ומיוחדים, אתרי אתר יפה עם מים אם זה בקייץ או אטרקציה אחרת לחורף ותעשי לו ארוחת בוקר חגיגית במקום יפה ורומנטי.
לא חייבים מתנות כשאין כסף לקנות אותן ולא חייבים לעבוד יותר ולפגוע בביחד שלכם במשך חודש על מנת לקנות מתנה ליום ההולדת.
נועז

 

[sani48]

אממממ

בעיניין של המתנות וכו זה בעיני לא משהו משמעותי,יש אנשים שהם בוגדנים ושקרנים,אבל בשביל ההרגשה הטובה שלהם הם קונים לבת זוג איזה תכשיט,כך שאני מיחס יותר משמעות למעשים ופחות לדברים חומרים,חוץ מזה הייתי מיחס יותר משמעות לעניין ההפרש גילאים שלכם ולציפיות שלכם מהעתיד,אבל זה ניראה שעשית את השיקולים שלך כבר לעומק,ואת מאושרת כרגע,אז נותר לי רק לאחל לך בהצלחה

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

אפשרי להתייעץ ולבדוק עצות, אבל את שתחליטי בסוף מה דעתך על האדם ועל הקשר. בדקי את התנהגותו אליך. ככל שהוא טוב ונחמד אליך, הוא כנראה יותר רציני. לקנות מתנות מאהבה ורצון כן לשמח זה יפה מאד, אבל בלי קשר ליחסים צריך גם לשמור על שימוש חסכני בכסף ולא לבזבז יותר מדי.

 

[sweetdreams]

תיאום ציפיות זו לא מילה גסה, אך עם זאת..

חתונה וילדים בגילך? ועוד אחרי 5 חודשים של קשר?
הייתי אומרת שאת קצת מרחיקה לכת, ואפשר להרגע ולבדוק קודם כל האם הוא בכלל אדם שמתאים לך לזוגיות ארוכת טווח לפני שאת חושבת על להינשא לו ולהוליד איתו ילדים.

אני הייתי בוחנת יותר את השיגרה שלכם כזוג *כיום*. למשל, כשאת מדברת על תכונות אופי מסויימות או על ההתנהלות הכלכלית שלכם או על ההתערבות הבלתי פוסקת של אחותך, זה במיוחד בולט שהנושאים שצריכים לעניין אותך הם הכאן ועכשיו, ולא תוכניות היפוטתיות ל5 שנים קדימה (עם כל הכבוד לתכנון מראש).
תשאלי את עצמך - האם כך נראה קשר שבו היית רוצה לראות את עצמך? מה ניתן לעשות כדי לשפר את הקשר הקיים? (רמז: יש הרבה דברים ש*את* יכולה לעשות על מנת לשפר.) ואם את ממש רוצה לחשוב "ברצינות" ולטווח הארוך - האם למשל את רואה אתכם גרים יחד? מנהלים משק בית ביחד? שגרה זוגית יומיומית אחד עם השני?
אילו הן שאלות של כאן ועכשיו. שאלות שיכולות להביא לידי ביטוי את איכות הקשר, והאם זהו קשר טוב עם פוטנציאל לטווח הארוך, או קשר שעיקרו הוא להעברת הזמן בנעימים.

 

[birka]

אוי, ממש לא קראת אותי נכון...

אין לי שום כוונה להביא עכשיו ילדים, ברור שלא אחרי 5 חודשים.. לא בטוח שגם אחרי שנה.
הפרידה הייתה כי - מה לעשות, אני סביר להניח ארצה את זה מוקדם יותר. אבל- הגעתי למסקנה שזה לא חשיבה רלוונטית ולכן חזרנו.

אחותי לא מתערבת באופן בלתי פוסק! היא אחותי, והיא דואגת לי... וזה בסדר. השאלה מה אני בוחרת לקחת מתוך הדברים שהיא אומרת.
ואני באופן אישי- לא כזה איכפת לי מהשאלה מי מוציא על מי וכמה.. אבל מסתבר שיש אנשים שזה מטריד אותם- כולל אחותי, אבל לא רק- ולכן חשבתי לשאול כאן.

אני ממש לא מתכננת 5 שנים קדימה.. ואני לא יודעת מה גרם לחשוב כך... אלא רק *אולי* ליומהולדת שלו.. כי מה לעשות, אירועים בהם אצטרך להוציא יותר מ300 ש"ח (ולא משנה אם זו ארוחה/מתנה/ספא) צריכים להיות אצלי מתוכננים חודש לפני על מנת שאוכל להרשות לעצמי להוציא את הסכום הנ"ל.

וכן, אני רואה את עצמי מנהלת איתו בית. אבל זה ממש מוקדם להיכנס לזה כרגע.


תודה..

 

[sweetdreams]

נו, אז זה נשמע שהכל בסדר אצלך

אז בעצם מטרת ההודעה הזאת וכל הפרטים שרשמת היא בסה"כ על מנת לדעת מה לקנות לו ליום ההולדת?

וברצינות..
יש פה כמה דברים שהעלית. אולי לחלקם לא התייחסת כאל בעיות. אולי אילו רק מחשבות שעלו לך בראש, והעלית אותם בכתב. אבל בסופו של דבר כתבת הודעה שמכילה הרבה מאוד נושאים, שלחלקם אני חושבת שראוי לתת מענה (או לפחות מחשבה רצינית).
את יודעת איזה משקל כל אחד מהנושאים האילו מקבל בחייך, כי לך יש את התמונה המלאה, בעוד שאנחנו מקבלים רק את מה שבחרת לכתוב ובצורה הספציפית שבה בחרת לנסח.
אם עכשיו את בוחרת לסגת או לסווג חלק מהדברים שאמרת, זה בסדר, ההתייחסות שלי בכל בכל אופן היתה לדברים כפי שהצגת אותם בהודעה המקורית.

 

[birka]

צודקת..
אבל בחרת לפרש אותם בצורה קצת קשה שקצת הכניסה אותי לשוק..

 

[sweetdreams]

כי ככה זה נקרא

מה את חושבת שבן הזוג שלך היה מבין מההודעה הזאת, אם הוא היה קורא אותה?

אני אגיד לך מה אני הייתי מבינה ממנה - אוסף של תלונות וחששות ודברים שבהם את לא בטוחה ושאת לא יודעת אם הוא בסדר.

ואני גם אגיד לך יותר מזה.. את גם לא מתרכזת בבעיות הנכונות, כי כל הדברים שאת מהרהרת בהם הם דברים חיצוניים למע' היחסים - האחות אומרת ככה, החברים של החברות מפנקים אותן ככה, הוא בכלל צעיר ועוד כמה שנים אני כבר ארצה להתחתן..
כלומר, במקום להתמקד באיכות הקשר בניכם, את מתמקדת בנושאים נילווים.

עכשיו, אני אחזור על ההערה שלי מקודם - את עדיין מחזיקה בזכות לסווג את מה שאמרת או לחזור בך. אבל רק שתדעי, למקרה שאת גם רוצה לצאת מכאן עם דעות של אנשים, ולא רק להשמיע את קולך וללכת, איך זה מתפרש מהצד.

כל טוב.

 

[birka]

האמת?

את כל הדברים שהוא כבר יודע...
שיש בנינו אחלה קשר, אלא שאני פחדנית וחסרת ביטחון שלוקחת דברים בצורה ממש מעצבנת..

תודה..

 

[AceMagician]

נשמע שיש לכם זוגיות יפה

וגם גיל לא יכול להפריע פה, כל עוד הרגשות מסונכרנים והכל.

תשמעי, הייתי בצד השני, הבחור הצעיר שיצא עם מישהי מבוגרת יותר.
סיימתי את זה די מהר מהסיבות הברורות; שלא ידעתי אם אני יכול לחשוב בכלל על עתיד משותף בו אני בגיל צעיר צריך לדאוג לדברים שאני עדיין לא מוכן אליהם.
אצלך זה נראה כבר יחסית בשליטה, ושניכם עדיין בגילאים בהם אתם לא חושבים על צעדים משמעותיים ורציניים באופן מיידי.

עצתי, תשמעי לעצמך. אחותך יכולה לתת פידבק - לתת עצות, ואת, יכולה להקשיב, אבל את היא זו שתקבע מה טוב בשבילך, ולא אף אחד/ת אחר/ת.
בנוגע לכספים; אני יודע שאני הייתי נהנה לפנק, וזה כיף לתת למישהי שאתה אוהב/אכפת לך ממנה. אז לא הייתי מתרגש.