בכל פעם שגבר נוגע באשה

  • פותח הנושא thila
  • פורסם בתאריך

thila

New member
בכל פעם שגבר נוגע באשה

בכל פעם שגבר נוגע באשה, הוא לוקח איתו חלקים ממנה. בכל פעם שגבר יודע אשה, הוא לוקח עימו רסיסים מנשמתה, מדמותה, מנשיותה, מתום נעוריה ומרכות אמהותה. הוא לוקח ממנה משהו, שהיה רק שלה, פיסה מהוויתה. פיסה שניתן להחזיר רק על ידי אהבה. ואם אין אהבה, היא נותרת חסרה. בכל פעם שגבר נוגע באשה, הוא מטביע דמותו בשדות נשמתה. הוא הופך לעוד נקודת חן המעטרת את גופה, או לעוד צלקת. כך או כך, היא תשא אותו בליבה לעד. ותמיד אחרי שהוא נוגע, הטלפון שלו הופך להיות חשוב יותר, מצלצל בראשה בטונים עירניים של כמיהה והזדקקות. הביקור שלו, המגע, המחמאה, הופכים לראשונים במעלה, גם אם לפני זה משמעותם בעיניה היתה קלושה. והיא נעשית קצרת רוח, כשהוא מאחר להתקשר, ופתאום בכל גבר ברחוב היא מזהה את ידיו, את עיניו או את גוון קולו. והוא לא חייב להיות מיוחד, עלם חמודות, אציל נפש או נעים הליכות. לא ולא. זכותו נובעת מעצם נגיעתו בה, מעצם החזקתו בפיסה משלמותה. גבר נוגע באשה, לפעמים הוא נשאר. רוב הפעמים הוא הולך. לי אין מקום כרגע בחיי לעוד גבר שיילך. אין לי פיסות מיותרות של נפשי לחלק. המעטפת שלי כל כך שבירה, מלאה בסדקים וחריכים. עוד משב רוח קטן של אכזבה, והיא מתפרקת למליוני רסיסים..! אז אל תאמין לי שאני מציגה כאילו זה בסדר לשכב עם גבר ללילה אחד. לטעום מהקצפת, לנגוס בדובדבן... אל תאמין. אני לנצח ארצה אהבה! גם אני ניסיתי לעבוד על עצמי שעכשיו זה בסדר, ומותר, וזה לגיטימי, אבל שתיהן שכחו שאני(!) כאן נמצאת עייפה, עם לב שבור, ורוח חצויה. ואין לי, אין לי, אין לי, אין לי!.. מקום לעוד אכזבה. אולי יום אחד, שהשמיים שלי יתבהרו והעננים יתפזרו, אני אוכל לראות אותך כמו שאתה, ולהחליט, מה היית. אולי יום אחד יפגשו דרכינו, ואולי לא. אולי יום אחד יהיה לי מספיק כוח לשכב איתך ולשכוח אותך יום למחרת. אולי. ואולי לא. ועד אז אתה, ועיניך הבורקות, גופך הגמיש ומגעך החושני, המטרף... תנצרו בחלומותיי.
 
נותרתי ללא מילים....../images/Emo121.gif

כאילו קראת את נשמתי...וכתבת ההתמודדות שלי היא שונה אבל...התוצאה...זהה צימררת אותי
 
אף אחד לא לוקח דבר מאיתנו שלא רצינו

כך שבסופו של טקסט מקסים שכתבת מסתתרת "בעיה" אחרת! לבעיה הזו קוראים "חרטה" מלשון התחרטתי, יען נתתי לו אבל בדיעבד לא מגיע לו. וזה… זה סיפור אחר לגמרי! באשר לשאר המילים ששזרת בין ה"חרטה" ל"התפכחות"… בהן… אני תומך בכל לבי ואף נשבה
בקסמן.
 
על איזו חרטה אתה מדבר?

האם אתה יכול בכלל להתווכח עם רגשות של אדם עם תחושות?
 

e.g

New member
אשה

כתבה יפה אן מילים. מה קורה שאשה נוגעת בגבר???????
 

thila

New member
לא חרטה, כי המעשה עוד לא נעשה.

כמעט... אבל לא. והמלחמה היא בין תאוותי לבין נסיונותיי הנואשים לשמור על חוזק נפשי. כי נדמה לי שאיכשהוא, דקה אחרי, יותר מהמתיקות שתשאר, ישאר עוד חור קטן, עוד "אין" שאין לי בשבילו כרגע מקום.
 

*יערית

New member
אבל.....

כל גבר שנגע בי, כל גבר שהזחיק "בפיסה" משלמותי כל אחד מהם היה עולם ומלואו בפני עצמו, לכל אחד היה אותי ורק אותי ולא רק ללילה אחד פרוע, וכן לפעמים האכזבה קשה,הכאב קיים,והעייפות נמצאת, אך איתם מגיעה התרעננות לחוויה חדשה ,לאהבה טובה יותר, ולכל אחד יש מקום בזכרונותיי,בתיבת החיים המיוחדת שלי, ואת זה אף אחד לא יכול לקחת. יערית.
 
ביקשתן תגובה של גבר, ומי אם לא...

אני אתיצב מול האתגר. בכל פעם שגבר נוגע באשה, הוא בונה עוד שכבה של אמונה בעולמנו. בכל פעם שגבר יודע אשה, הוא ניזון מהחיות שלה מריחה ממגעה ומהתמסרותה. הוא לוקח ממנה משהו, שהיה רק שלה אבל שלה לתת, פיסה מהוויתה. פיסה שניתן להחזיר רק על ידי אהבה שוב נכון פרט למצב שיש גבר שאכן אוהב כל אישה שהוא פוגש אותה וברגע שהוא איתה היא יודעת שהיא כל עולמו היא המלכה המלאך הזונה והאם (בעיה של גברים כאלה זה מה קורה לו לאחר שהוא יצא מהדלת). ואם אין אהבה ולו רגעית , נתת לאחד שלא שווה את זה גם לא בשביל חד פעמי. "בכל פעם שגבר נוגע באשה, הוא מטביע דמותו בשדות נשמתה" וחורט את דמותה בלבו, אל תלכו שולל אחר הצגות של לב האבן שאנו נותנים לכן, כל אישה שנגעתי בחיי היא תחת חסותי עד יום מותי. היא הופכת לעוד אלוהות שאני מעריץ, אוהב ורוכן בפניה. תמיד לאחר המגע בא הרעב הנפשי והגופני (אלה אם כן זה היה אסון-קורה תודו), צחוקה הופך להיות הדבר המלהיב ביותר בעולם, הליכתה נראת כזרימת נהר, הנשיקות שלה גורמות לך להיות חסר זהירות, אתה נעשה רגוע אתה מביט בה בעיני האיש שלה, אתה תתן את כל מה שיש לך רק בשביל להיות בחברתה עוד דקה (ולא פעם כמו שנאמר בשיר "לעזוב או לשלם עד הסוף" אתה תהיה מוכן לשלם עד הסוף). היא כן חייבת להיות מיוחדת אחרת אני מעולם לא אגע בה (אלה אם אתה מאלה שנוגעים בכל מה שזז-בררר קצת כבוד עצמי רבותיי). גבר נוגע באשה, לרוב הוא רוצה להישאר. רוב את לא יודעת להחזיק בו. גם לגבר אין את הרצון והכח לרדוף אחרי השדים כל חייו, גם לנו אין עודף אנרגיה בלהשקיעה שנה מחיינו בשביל לברר אם זה מתאים או לא, לא מאמין בהזדמנות שניה במיטה, אם זה לא הייה וואווו בפעם הראשונה אין מקצה שיפורים כמו שאני לא מאמין בגבר שהרים יד ואומר שזה לעולם לא יחזור על עצמו (שקרן). מה שכן שונה אצלינו ומאוד, להכנס למיטה אם אחרת משכיח את הכאב זאת עובדה. ואם זה לא אז יש תמיד את הבקבוק של ג´וני המטייל (עדיף תווית שחורה) לא עוזר לנשמה אבל מרגיעה את צלילי האכזבה. להתפרק? המממ לא בדורנו "היום כבר לא מתים מאהבה". אולי את תופתעי אבל אני באמת לא יאמין לרוב הנשים שיגידו לי "כאילו זה בסדר לשכב עם גבר ללילה אחד", אבל אני רוצה לשאת לאישה אחת שהיא כן כזאת, ואני ארצה אהבה מאחת כזאת, גם אנו לא מוותרים על אהבה. בקשר ל "שתיהן שכחו שאני(!)" כבר אמרתי את דעתי בעבר תחבבו, תדלקו אבל את מתן הלב תשאירו לחופה. ויש לי, יש לי, יש לי, יש לי!.. מקום לעוד אכזבה, היום אני כבר יודע מה אני באמת רוצה ולא אתפשר על פחות. סוד הקסם הוא לראות את הדברים בעת התהוותם לא לחכות שיום אחת את תראי אותו כפי שהוא, עם את עדיין לא מכירה אותו ולבך שלו !!! טעות! טעות! ושוב טעות! "אולי יום אחד יפגשו דרכינו"??? נו באמת כבר נפגשתם זה לא הלך אז מה יש להתרפק על מה שהיה???? לא! לא! לא! מאמין בחזרות לעולם לא ניתן להחזיר את מה שהיה (אולי בהפרש של 20 שנה אבל אז אתה כבר פוגש אדם אחר עם הכרות מהעבר) לא את ולא אני ולא לאף אחד, אשר ידע לאן פניו הולכות ולאן הוא סולל את דרכו, לא ישכח אותך\אותך למחרת (שוב פעם אלה אם זה היה אסון אבל גם אז אני אגיד לך זאת באותו היום כנראה למרות שזה אכזרי, אבל לפחות את תצטרכי להתמודד אם כעס ולא עם תקווה שלא תתגשם לעולם). גופך הרך, ריחך המתוק, קולות הקטנים שאת משמיעה, הרגשת אצבעותיי המטיילות על גבך, מגע שערך על פני, נשימתך הקצבית, צורת פורקנך וכמובן הכי חשוב המבט שאת תתני כשאת אוחזת את המגבת בדרך למקלחת ואני עוקב אחרי כל תנועה שלך שרועה על המיטה , חורט בזיכרוני כל תנועה של הבריאה המופלאה ביותר שנקראת את!!! כל אלה של כל אלה שהיו אני נושא איתי לנצח. מוקדש לכן, מגבר שאוהב נשים. סגול.
 

thila

New member
קודם כל תודה ../images/Emo141.gif

הרמת את הכפפה ו"יצאת גבר"
איך להסביר לכם את מה שאני מרגישה..? אהבה? תאווה? הזדקקות ענקית? כל כולי מורכבת מ-25 שנים ועוד קצת. במהלך 25 שנותיי ידעתי רק גבר אחד! עד היום בו החלטתי להיפרד מבעלי, היו רק זוג ידיים אחד שנגעו בי, רק מבט אחד שמדד את גופי העירום ורק לשון אחת שטעמה את סודותיי... ובשנה האחרונה: מהפיכות רבות עברו על חיי. אזרתי כוחות לקום ולהיפרד מהאחד אותו הכרתי. מזה שלא היה רצוי עוד אך גם היה היחיד שהיווה עבורי מיטת נוצות רכה, מקום מפלט בהתמודדותי מול העולם. גם מול הגברים שבו. ומאז הפרידה, ידעתי כמה גברים. אני עדיין יכולה לספור אותם על אצבעות כף יד אחת. ובכל אחד מהם חיפשתי את החום, הבטחון, ההבטחה כי ישארו שלי לנצח, האהבה האינסופית. מוזר, כי חיפשתי זאת אפילו אצל אלו שאני לא רציתי בהם לנצח. אז איך להסביר את מה שאני מרגישה? אהבה? לא חושבת. רק תשוקה אדירה מהולה בהזדקקות גדולה. ופחד. מהבלתי נודע.
 

שנדויץ

New member
כולנו ילדים, לא?../images/Emo102.gif

ומה אנחנו צריכים, אם לא מישהו/מישהי שיאהבו אותנו? שיהיו לנו כתף, חיבוק, ולמה לא להגיד בפה מלא- אמא ו/או אבא! זה אולי בוטה, אולי פשטני, אבל לדעתי זה ככה הלבד לא עושה לנו טוב. אולי רק לזמן קצר, אבל בכלל הלבד לא טוב לאף אחד. אני,לפחות, מצאתי שאני צריך בת זוג, אבל אחת שתתאים לי! מהסוג השני ברחתי! כל הענין הוא למצוא את האחת/אחד היחידים. המתאימים. שיהיו לנו קרקע פוריה לגדול בה ושאנחנו נהיה להם הקרקע הפוריה. ואם אין התאמה, אז כנראה בכל פעם שגבר צומח בקרקע נשית, הוא לוקח ממנה פיסה. ובכל פעם שאישה פורחת בקרקע גברית, היא לוקחת ממנה פיסה. וכמו שנאמר כבר- אם יש אהבה, אז לקיחה הופכת לנתינה. ויש מעגל מזין. ורק צריך לחפש, כי לא כל ברבור הוא נסיך!
 
למעלה