בכל לילה

[שישמים אחרים]

בכל לילה

אני בת חמש, אח שלי לא נושם
אני פוחדת שהאנשים שאני אוהבת ימותו ומארוחות ערב, מאוד פוחדת
אחר כך אני בת שש או שבע, אין לי אומץ לבדוק ביומן
אני לא נושמת
אחר כך אני חולמת שאני מתכסה ומתכסה ומתכסה, בהיסטריה,
השמיכה לא מספיקה לי

 

[ג ר נ י ו ם]

(מכמיר לב כל כך)

מה אפשר להגיד? שבבוקר את קמה ומתעקשת על החיים היפים שאת יכולה לחיות, שלרגעים את ממש, ממש חיה. שבעתה של שנים לא תעלם סתם ככה. שאת בדרך.


מחבקת.

 

[שישמים אחרים]

(אני באמת בדרך,

הכי בדרך שהרגשתי מזה זמן מה). אני רק תוהה - ובמיוחד אחרי הcptsd שהיא אמרה עליי (זאת רק אבחנה, ואפילו המכבדת והחומלת מביניהן, ועדיין) - אם אחרי כל כך הרבה שנים החיים שאני חיה לא מתקיימים תמיד לצד הבעתה הזאת. אם יהיה אפשר להפריד אותם. אם העקשנות הזאת (אני באמת מתעקשת) לא ממררת את חיי יותר משעוזרת לי, כרגע.
אלה לא שאלות שא אמורה לענות עליהן. זאת סתם, התהיה שלי בימים האחרונים, מבטיחים לי עזרה וטיפול אבל האם החיים היפים האלה יכולים בכלל להתקיים בנפרד, ואז, מי זאת תהיה זאת שחיה אותם (אני? אני לא מכירה אותי ככה)

תודה, גרניום.

 

[ג ר נ י ו ם]

אני שואלת את עצמי את השאלה הזאת

לעיתים קרובות, איך חיים עם (לצד, תוך כדי, אחרי). התשובות שלי משתנות. אתמול מצאתי שיר של אליזבת' בישופ, שלפיו (כלומר, כפי שאני קוראת את השורות האלה) לחיות לצד הבעתה אומר, אולי:
something that maybe I could bargain with"
and make a separate peace beneath
"within if never with


וכן, ודאי שהעקשנות לחיות ולחיות טוב ממררת את חייך והיא עוד תמרר. אבל איזו ברירה אחרת יש?

ליל מנוחה ושלום.

 

[שישמים אחרים]

אין. תודה על זה.

ליל מנוחה ושלום גם לך.

 

[sanest]

צמרמורת

אין לי מילים. מקווה שהבוקר יביא איתו מחשבות יותר טובות

 

[שישמים אחרים]

תודה

 

[hory0]

(אין מילים..מצטערת..)

רוצה שתדעי שקראתי, שהרגשתי, שכאבתי איתך ככ.. מחבקת חזק ככל יכולתי.

 

[שישמים אחרים]

מחבקת בחזרה. אל תצטערי, זה הרבה.

תשמרי עלייך.

 

[ג ר נ י ו ם]

חושבת עליך.

איך את מרגישה? מה שלומך? (כמה רחבה וארוכה השמיכה היום?)

 

[שישמים אחרים]

הייתי אצל הפסיכיאטר

(הקבוע) כדי לקחת מרשמים. אחר כך קניתי הרבה, הרבה יותר תרופות משצריך לקחת אדם אחד (והתבאסתי. צר לי על הכבד שלי, לפעמים). אחר כך הייתי אצל פסיכיאטרית אחרת ודיברנו הרבה יותר מדי זמן והרבה יותר מדי מילים כהשלמה לאינטייק שהיה לי לאחרונה. היא רוצה להוסיף עוד תרופה (מי לקחה למיקטל ולא סיימה עם פריחה במיון?), דיברה על cptsd (אני?) ועל ריבוי טראומות (למה). אני חושבת שאני מנסה להגיד ששלומי לא משהו אבל כרגע אני מנסה להתמודד עם זה בדרכים נורמליות (קריאה, רביצה, הפאזל שעדיין לא סיימתי) עד שיהיה הגיוני לקחת ואבן ולישון.
תודה, גרניום.

 

[No longer]

מכירה מישהי שלקחה למיקטל ולא.

 

[אלומת האור]

אני לוקחת למיקטל, תרופה מעולה.

 

[ג ר נ י ו ם]

מצטערת, לקחתי למיקטל ופרחתי

אבל שמעתי גם על כאלה שלא. נסי. זה יכול לעזור.
טוב לשמוע שבמקום שבו יטפלו בך (השלמה לאינטייק זה אומר טיפול עוד מעט, נכון?) יהיה כתוב cptsd.
את בדרך, היא ארוכה, אבל את ממש שם.

 

[אלומת האור]

מה זה ה-C הזה? CHRONIC?

 

[שישמים אחרים]

complex

 

[שישמים אחרים]

יש לי הרבה מה להגיד לך

מחר, בצלילותי?
תודה רבה, גרניום.
שיהיה לילה טוב ושקט

 

[ג ר נ י ו ם]

אחכה בסבלנות אם כך

 

[שישמים אחרים]

תודה למרגיעות הלמיקטל

(התוספת שלה עדיין תלויה בפסיכיאטר שלי, שההחלטה הסופית תהיה שלו). תודה גם למי שטרחה להקליד לי שהיא פרחה מזה, עכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב

(סתם, תודה לכולן. ממש. הלכתי לענות לך, גרניום

)

 

[ג ר נ י ו ם]

שכחתי לציין שהפריחה שלי לא היתה מהסוג הקטלני

האינסומניה כן