נוקי מתגעגעת
New member
בכי ומחנק
ערב שלא הפסקתי לבכות. הלכתי לארוחת ערב אצל חברה של אמי והרגשתי שאני נחנקת מהעומס הזה בפנים. הבדידות קשה מנשוא. העדר בית משתק אותי. הייתי צריכה מספר פעמים ללכת לחדר ופשוט לבכות. אבל בכי כזה שהביא אותי לבחילות קשות ורצון להקיא. קשה לי להכיל את זה. מנסה ביום יום, בכוח להכניס "נורמאליות" לחיים שלי...אבל בשניה אחת התחושה הזו שהכל קורס...שאני טובעת לתוך האין הזה, לעצבות שלא נגמרת. הגעתי הביתה שתיתי כוס מים...משהו מרגיע אותי בלהיות בבית של אמא. אבל אבא ואמא אינם פה יותר והבית זועק את העדרותם. אז בלעתי כדור הרגעה ואני מנסה פשוט לנשום...גם הנשימה איננה כבר מובנת מאליה. מקווה שארדם בקרוב ותגיע רגיעה קטנה. תודה לכן שאתן פה.
ערב שלא הפסקתי לבכות. הלכתי לארוחת ערב אצל חברה של אמי והרגשתי שאני נחנקת מהעומס הזה בפנים. הבדידות קשה מנשוא. העדר בית משתק אותי. הייתי צריכה מספר פעמים ללכת לחדר ופשוט לבכות. אבל בכי כזה שהביא אותי לבחילות קשות ורצון להקיא. קשה לי להכיל את זה. מנסה ביום יום, בכוח להכניס "נורמאליות" לחיים שלי...אבל בשניה אחת התחושה הזו שהכל קורס...שאני טובעת לתוך האין הזה, לעצבות שלא נגמרת. הגעתי הביתה שתיתי כוס מים...משהו מרגיע אותי בלהיות בבית של אמא. אבל אבא ואמא אינם פה יותר והבית זועק את העדרותם. אז בלעתי כדור הרגעה ואני מנסה פשוט לנשום...גם הנשימה איננה כבר מובנת מאליה. מקווה שארדם בקרוב ותגיע רגיעה קטנה. תודה לכן שאתן פה.
