בכי בכיתה א'

[ד י ט י]

בכי בכיתה א'

ביתי בת ה6 עלתה השנה לכיתה א'. היא ילדה רגישה ועדינה, וגם בגן הייתה בוכה בבוקר במשך תקופה ארוכה. בתחילת שנה"ל הזו, במשך שבוע נכנסה יפה לכיתה ללא בכי או חששות. לאחר שבוע החלה לבכות בכניסה לכיתה עד כדי היצמדות אליי. אני מעודדת אותה ואומרת לה שאני מבינה שקשה לה, מצ'פרת בהפתעות וכו', אך עדיין הפרידה בבוקר קשה לה. אציין כי כשהיא חוזרת מביה"ס היא אומרת שהיה כיף ולא נראה לי שלא טוב לה בביה"ס אלא שקשה לה מאוד להיפרד. מנסיון של שנים עברו נראה לי גם שאם היא בוכה כמה ימים, זה כאילו "נתקע" אצלה, והיא כביכול נכנסת לרוטינה של לבכות כל בוקר, לא משנה מה. אשמח לקבל ייעוץ לגבי איך להתמודד עם העניין. תודה דקלה

 

[גרא.]

ד י ט י,שלבי ההסתגלות לביה"ס ,במיוחד בכתה א'

אינם קלים.במיוחד בחודש החגים,שכן הילדים באים לכמה ימים,יוצאים לחופשת חג,וחוזר חלילה.עד שהיא מתחילה איכשהוא לעכל את הפרידה,היא שוב חוזרת הביתה לכמה ימי חג.אבל,כרגע,ישנם כמעט שלושה חודשי למוד רצופים עד חנוכה,וההסתגלות ההדרגתית,לא תקטע באמצע.חלק מההסתגלות היא היכולת להתמודד עם שלבי הפרידה,כפי שאת מתארת.לעיתים,הקושי נעוץ יותר בהורים,המתקשים בעצמם להפרד ומשדרים את זה לילד עצמו.בכך שאת נצמדת אליה כשהיא בוכה,את למעשה מעבירה לה גם את הקושי שלך להפרד.והוא ברור והגיוני.אבל כל עוד היא מרגישה בכך,היא לא תוותר עלזה.ככל שתצליחי להתגבר על מה שהבכי שלה עושה לך,תביאי אותה לשער בי"ס,תאמרי לה שם שלום,ותלכי לעיסוקייך,היא תתחיל לקבל את הפרידה הזו כעובדה.ברגע שהיא תרגיש שאת הולכת למרות הבכי,בהדרגה,היא תקבל את זה. כדאי לזכור תמיד את יכולה לקבל ייעוץ ראשוני על ידי פסיכולוגית ביה"ס.אם לילדה עדיין קשה מאד להפרד בקשי מפסיכולוגית ביה"ס לצפות על הפרידה שלכן.היא,הפסיכולוגית תבין מכך מה כדאי לעשות.בהצלחה.