בכיתי..

[צבא השלום ינצח]

בכיתי..

ישבתי מול הפינוי ובכיתי מול הילד שעומד ליד החיילים שסביבו שרים על הדבש ועל העוקץ,ומנגב דמעות והחייל לידו,מלטף אותו בראש.בכיתי.. וכאב לי..לראות רב מוצא עם ספר תורה בזעקה ילד נקרע מאמא. וכן אני יודעת שיש שימוש ציני ונוראי בילדים והזילות של השואה..גאד..כמעט הקאתי ואני בעד ההתנתקות בעד שלום בעד סיום הכיבוש המטורף הזה בעד מדינה פלסטינאית. ובכל זאת בכיתי לא בגלל שאני נגד התוכנית או פתאום בעד המתנחלים. בכיתי כי זה כואב ולא היינו צרכים להגיע למצב הזה שבמשך שנים תמכו כספית ומוראלית במתנחלים.ופתאום-מפנים.לא היינו צרכים הלגיע לזה

 

[טלמון סילבר]

הערה צינית קטנונית

נדמה לי משום מה, שמי שכאב באמת, לא ציפה לקהל הגדול ולמצלמות הטלוויזיה להציג בפניהם את כאבו...