מצטערת. בואי אתן לך נשיקה וזה יעבור
אורמור, משתפכת חביבה שלי, אני מזדהה עם כל מילה. גם אני חשבתי ןקיוויתי. מכירה את הוריו, ואחיו... והוא לא כך. וכשאני רוצה ``לעגל`` את הפינות שדוקרות לי אני מקבלת קוצים בחזרה... טוב- זה לפורום ``וידויים``... וכואב לי במיוחד כי אני יודעת שיכול להיות אחרת גם אני בוכה מהיכן שכואב קוראת ספרים, שומעת הרצאות, ועוד מנסה שיהיה אחרת אבל הלב לא מוכן לחיות כך ובנתיים מוצא לו מפלט אצל כל מיני שחושבים שאני עוד שווה מאמץ... יום שמח שיהיה לנו ומחר עוד יותר... אוהבת . חוששת.