בית שאן ירדה ליגה

יואב ק.

New member
ברגע שירדה לליגה א'

בית שאן כבר הפסיקה לעניין אותי, הם את שלהם חטפו כבר.
 

bullseye1

New member
כמו שנאמר כאן...

גם אני חושב שבית שאן כבר לא כל-כך מעניינים, אבל כשאתה כועס על מישהו במשך כל-כך הרבה שנים, אתה לא יכול, גם אחרי שסלחת לו, לחזור להיות חבר שלו, אלא רק לשמור איתו על סוג של שלום קר. בהתחלה אהבנו את בית-שאן, כמו כל המדינה, אחרי זה ייחלנו למפלתה הניצחת, ועכשיו היא כבר די הפסיקה לעניין אותנו, ואנחנו כבר לא מסתכלים על התוצאות שלה כל שבוע ומקווים להפסד שלה, אחרי הכל, גם אם מכבי, שנואת נפשנו, תרד ארבע ליגות, לא נתעניין בתוצאות שלה כל שבוע (מותר לחלום על מצב אוטופי כזה, נכון?). למרות כל זאת, אם בית שאן יירדו גם לליגה ג', לא נסתיר את שמחתנו ושביעות רצוננו, אבל זה לא יהיה דומה לשמחה על נפילה של מכבי.
 
אם מישהו מכאן,

(רצוי מישהו שזוכר את המאורע בבהירות, וחווה אותו על בשרו) יוכל לכתוב עליו מאמר- זה יהיה נהדר. "משחק השרוכים", או בכינויו "יום הזיכרון למכירה ולקשירה"- הוא נושא מספיק חשוב.
 

משה32

New member
אני הייתי בבלומפילד באותו משחק

אם יהיה לי קצת זמן אכתוב על זה
 
זה כואב מאוד לשחזר את אותו יום

ולהעלות בכתב. במיוחד אחרי שהגעתי לבית-חולים בעקבות הארועים שהתרחשו באותו יום..
זה היה קרוב להתקף לב.
 

משה32

New member
אני כמעט נרמסתי בשוויון של בית שאן

כי בדיוק הינו במדרגות היציאה כשהיה איתות מקרית אליעזר אני הייתי עם הווקמן והודעתי על השוויון כולם רצו חזרה למגרש כמעט רמסו אותי מזל שאני לא כזה קטן
 

על האש

New member
אם כבר להירמס...

באותם ימים של גדרות שהתחרשו אסונות. שהיו את השערים הקטנים הללו באותו משחק בגדרות,שנפתחו לאחר המשחק. שבאותו רגע הרגשתי שאני מחזיר את נשימתי לבורא,אחרי שנרמסתי בתוך שער הכניסה למגרש,אשר בגדרות. באותו הרגע ביחד עם כולם באדרמלוסיה,ניסיתי להכנס למגרש כדיי לחגוג את האליפות (ללא מרכאות באותה עונה מבחינתי היינו אלופים). לא הצלחתי לעמוד בעומס הדחק וכשלתי על על רגליי,בדיוק רגל אחת,על המגרש,ורגל שניה על הבטון,מעליי כשלו עוד כ10 איש,שאני מתחתם נרמס,ומרגיש את נשימתי נעתקת. בעודי צועק,בנשימותיי האחרונות,אתם הורגים אותי,אתם הורגים אותי,אין לי אוויר,ומרגיש שאני עומד לאבד את ההכרה,למזלי הבחינו בזעקותיי,ובכח הצליחו לשחרר את הרומסים מעליי,בדיוק בזמן,וברגע ששבה אליי נשמתי,חדרתי במלוא המוטיבציה למגרש לחגיגות. והתוצאה כבר ידועה... לא נשכח,ולא נסלח.
 

משה32

New member
סיפור השרוכים בקצרה

קודם כ זה התחיל בזה שהמשטרע אישרה לבית שאן לארח בקרית אליעזר במקום בבית בטענה שהם לא יצליחו להשתלט על כל אוהדי ביתר שיגיעו המשחקים נארכו בהפרש של חצי שעה אחד מהשני אם אני זוכר נכון במצב של 0-0 בשני המשחקים יתן טייב הבן$%%%$% החטיא פנדל ביתר הובילו 2-1 כאשר במשחק בין הפועל להפועל פ"ת היה עדיין 0-0 כהן הכניס את אודי כשבערך בדקה ה-80 אודי שם את ה1-0 שהיה גם תוצאת הסיום בזמן היציאה מהצטדיון עוד במדרגות מדווחים בשירים ושערים על איתות מבית שאן כל האנשים קפאו במקום כאשר זוהיר בהלול מדווח על שער השוויון הייתה שמחה בלתי מוסברת כולם חזרו חזרה למגרש נצמדו למקלטים בקרית אליעזר הדקה הייתה 80 ומשהו מסתבר שהגול לא היה מתוכנן כיוון שבית שאן כבר הבטיחה את הישארותה והיא לא הייתה צריכה נקודות בשביל להישאר מאותו רגע שחקני בית שאן עשו הכל כדי לקבל גול עמדו לא הרחיקו כדורים בגול של ביתר שבא מקרן ראו שחקנים של בית שאן יושבים וקושרים נעליים בעוד כדור הקרן נבעט מפה השם משחק השרוכים יום עצוב לכדורגל ולארבל המחבל שלקח לו כמה שנים להבין שראה משחק שערוריתי בניגוד לזוהיר בהלול שדיבר על זה עוד באתו רגע
 
למעלה